משתמש:אפר/אותו האיש ביהדות
בתלמוד בבלי ישנם מספר אזכורים של "אותו האיש", אך בעקבות הצנזורה על קטעים אלו, חלק מהקטעים שובשו במהלך הדורות, אם כי במשך הדורות לצורך ויכוחים פומביים או כפרשנות לדברי חז"ל נאמרו דעות שונות בראשונים בהסבר דברי הגמרא. בתלמוד עצמו אין התייחסות ישירה לתאריך לידתו ומותו של יש"ו , בין חכמי ישראל ישנם כמה דעות ביחס לשאלה זו. רבי אברהם זכות[1] כתב שגם בדברי הנוצרים ישנם דעות שונות ביחס לשאלת זמן הולדתו של ישו. רבי יצחק פרופיט דוראן[2] ורבי יצחק אברבנאל[3] טענו שהנוצרים זייפו את שנת צליבתו של ישו (ג'תשפ"ח) כדי להצמיד את השנים לשנות ההתדרדרות של עם ישראל[4] עד חורבן בית המקדש, התשב"ץ[5] והראב"ד (ראשון)[6]. טוענים שאף תאריך לידתו זוייף למטרה זו.
זיהויו כתלמידו של יהושע בן פרחיה
הרמב"ן[7] התשב"ץ[5] רבי יהודה הלוי[8] רבינו תם[9] וראשונים נוספים[10] מזהים את זמן לידתו של ישו לכמאתיים שנה קודם חורבן הבית, דעה זו מבוססת על התלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ז עמוד א' ובמסכת סנהדרין, דף ק"ז עמוד ב' שם מובא שיהושע בן פרחיה היה רבו עד שדחה אותו לאחר מעשה שהיה ביניהם. דברי הגמרא מצונזרים ברוב המהדורות אך קיימים במהדורות מתוקנות ובמקורות מקבילים נוספים.
בהתאם לדעה זו ישנם מספר מסורות העוסקות בתאריך לידתו או תפיסתו של אותו האיש. הראב"ד[6] כותב על פי המסורת ששנת לידתו של אותו האיש היא ג' תר"ס[11] והוא נתפס בגיל שלושים ושש (שנת ג' תרצ"ו).
בספר האשכול כתב[12] ”מאצטלב חייבא עד שחרב הבית שיבנה במהרה בימינו קל"ה שנה” השנה עליה מצביע היא ג' תרצ"ג, רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני רבו של האשכול כותב
רבי אברהם זכות[13] ורבי דוד גנז[14] כתבו כי יהושע בן פרחיה האריך ימים שנים רבות, מה שמסביר את פער השנים בין זמן חייו המקובל של ישו לבין תיאורו כתלמידו של יהושע בן פרחיה.
זיהויו בתקופת רבי עקיבא
בכתבי רבי אברהם בן עזריאל[15] מסופר שישו היה תלמיד שרבי עקיבא הרחיק, ובכתבי ראב"ן[16] מסופר על רבי עקיבא שראה את ישו הולך לפניו בקומה זקופה ובגילוי ראש ורבי עקיבא אמר עליו שהוא ממזר ובן הנדה, לפי שני המקורות ישו חי בתקופת רבי עקיבא מה שמתיישב עם הסוברים שישו היה בן סטדא ובנה של מרים מגדלאה אשת פפוס בן יהודה[17].
אפשרות זו נדחתה על ידי הרמב"ן[18] שטען שישו נהרג לפני חורבן בית המקדש ורבי עקיבא חי לאחר החורבן.
ישו הנוצרי הוא "בן סטדא" ו"בן פנדירא"
בשני מקומות בתלמוד בבלי[19] קיימת מחיקה של הצנזורה העוסקת בהריגת "בר סטדא", בבכתבי יד ישנים[20] מופיעה הגמרא בתוספת הקטע המצונזר ”העדים ששומעין מבחוץ מביאין אותו לבית דין, וסוקלין אותו. וכן עשו לבן סטדא בלוד ותלאוהו בערב פסח. בן סטדא(?) בן פנדירא הוא(!) אמר רבי חסדא בעל סטדא בועל פנדירא, בעל פפוס בן יהודה הוא(?) אלא אמו סטדא. אמו מרים מגדלא נשיא הואי(?) כדאמרי פומבדיתא סטת דא מבעלה”.
תוספות חכמי אנגליה[21] כותב על הגמרא הזו ש"בר סטדא" הוא ישו הנוצרי, זהוי זה מתקבל גם לדעת התשב"ץ[22] ורבי מאיר אבולעפיה[23].
רבינו תם[24] כתב ”בן סטדא דאמרינן הכא דהוה בימי פפוס בן יהודה דהוה בימי רבי עקיבא כדמוכח בפרק בתרא דברכות ” בהשלמות חסרונות הש"ס נופיע נוסח ארוך יותר ”אומר רבינו תם דאין זה ישו הנוצרי, להא בן סטדא דאמרינן הכא דהוה בימי פפוס בן יהודה דהוה בימי רבי עקיבא כדמוכח בפרק בתרא דברכות ויש"ו היה בימי יהושע בן פרחיה כדמוכח בפרק בתרא דסוטה, "ולא כרבי יהושע בן פרחיה שדחה ליש"ו הנוצרי בשתי ידים”[א].
התשב"ץ[26] טוען שאפשר להשיב על שאלה רבינו תם בכך שהיו שני פפוס בן יהודה, או שפפוס בן יהודה האריך ימים, אפשרויות אלו מופיעות גם אצל רבי חנוך ארנטרוי[27].
קיומם של שני "ישו הנוצרי"
בגמרא[28] מתואר ישו כמי ש”כישף והסית והדיח את ישראל” ובעוון זה הרגוהו בסקילה[29]. בתוספות רא"ש[30] כתב ”אין זה ישו הנוצרי האמור בסנהדרין פ' נגמר הדין שתלאוהו בערב הפסח שאותו היה בימי הילני המלכה סמוך לחורבן הבית ויהושע בן פרחיה היה מדורות הראשונים סמוך לבנין הבית קודם לשמעון בן שטח שהיה בימי ינאי המלך”, רבי יהודה החסיד[31] סבור שזה ההסבר הסביר ביותר, ודעה זו הובאה גם במהר"ל[32] וביעב"ץ[33].
ישו שהוזכר בחז"ל אינו ישו הנוצרי
רבי יחיאל מפריז[34] בויכוחיו עם המומר ניקולס דונין משפט פריז טען שישו המוזכר בגמרא אינו ישו של הנוצרים כי ישו שמוזכר בחז"ל קדם לישו הנוצרי ב200 שנה, מה שמוכיח שחז"ל דיברו על אדם אחר בשם זה.
רבי מנחם המאירי[35], מביא את דברי הגמרא שיהודע בן פרחיה דחה את ישו, ועל זה הוא כתב ”ודע כי ישו זה אין בו שם לווי כלל, וכן היא הגרסה בכל ספר מדויק... וסופרים המוטעים הכניסו בו בקצת גמרות שם לווי עד שמצא בקצת גמרות חדשות ישו הנוצרי, וטעות גמורה היא שהרי יהושע בן פרחיה רבו הנזכר היה בימיו הראשונים שבבית שני... וזה שהוזכר כאן הה אחר שכעס בעצמו ועבד את האלילים ומרד על החכמים וחלק עליהם וכישף והסית והדיח... כל שגורס שם לווי שבוש סופרים הוא בלי פקפוק”.
רבי אברהם זכות ב"ספר יוחסין"[36] כתב כי אף שישו חי בימי יהושע בן פרחיה היו מחכמי ישראל שלצורך ויכוחיהם עם הנוצרים טענו שאותו ישו אינו ישו הנוצרי.
קישורים חיצוניים
- ענבל, יעקב בן צבי, כתית למאור - עניינים שונים, עניינים שונים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) - סימן מב "בענין בן סטדא וישו הנוצרי".
ביאורים והוספות
הערות שוליים
- ↑ זכות, אברהם בן שמואל, ספר יוחסין השלם, ללא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ דוראן, יצחק בן משה הלוי, כלימת הגויים ואגרת אל תהי כאבותיך, ללא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ אברבנאל, יצחק בן יהודה, מעיני הישועה, ללא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ט"ו . וכן תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ט עמוד ב' ובתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ח' עמוד ב'.
- ^ 5.0 5.1 מגן אבות חלק ב, סתירת אמונת הנוצרים – אוצר ויכוחים ניו יורק תרפ"ח עמוד 128.
- ^ 6.0 6.1 אברהם בן דוד הלוי (הראב"ד הראשון), ספר הקבלה, ללא, באתר אוצר החכמה
- ↑ מלחמות ה' סימן כב.
- ↑ יהודה בן שמואל הלוי, ספר הכוזרי, ללא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ תוספות, מסכת שבת, דף ק"ד עמוד ב', ד"ה בן סטדא, בנוסח המושלם על ידי חסרונות הש"ס.
- ↑ רבי יצחק בן יוסף הישראלי (יסוד עולם - ב, ב) רבי אהרן מלוניל וסדר עולם זוטא (סדר החכמים וקורות הימים - א, א) רבי יצחק פרופיט דוראן (כלימת הגויים, ללא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)) והראב"ד (ראשון) (ספר הקבלה, ללא, באתר אוצר החכמה)
- ↑ שנת ארבע לאלכסנדר (אלכסנדרוס) המלך
- ↑ ספר האשכול (אלבק) הלכות תפילה דף יא עמוד ב
- ↑ ספר יוחסין עמוד 15, לונדון תרי"ז
- ↑ צמח דוד חלק ב, אלף רביעי תקס
- ↑ היה תלמידם של רבי יהודה החסיד ורבי אלעזר מגרמייזא מובא בספרו ערוגת הבושם ח"ג עמוד 310-311, מהדורת ירושלים תשנ"ג.
- ↑ פירוש מסכת כלה רבתי עמוד ד., טבריה תרס"ד
- ↑ משיחי השקר ומתנגדיהם, עמוד 657
- ↑ מלחמות ה' סימן ח
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ז עמוד א' ובמסכת שבת, דף ק"ד עמוד ב'.
- ↑ כתב יד מינכן כתב יד אוקספורד וכמה דפוסים ישנים, מופיע בדקדוקי סופרים הן במסכת שבת והן במסכת סנהדרין
- ↑ הובאו בקובץ שיטות קמאי מסכת סנהדרין דף סז עמוד א
- ↑ מגן אבות חלק ב סתירת אמונת הנוצרים, נמצא באוצר הויכוחים עמוד 121. דוראן, שמעון בן צמח, קשת ומגן, ללא, באתר אוצר החכמה.
- ↑ חידושי הרמ"ה מסכת סנהדרין, ירושלים לשס עמודם רסז-רסח
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ד עמוד ב'.
- ↑ תוספות רא"ש, מסכת שבת, דף ק"ד עמוד ב'.
- ↑ מגן אבות חלק ב, סתירת אמונת הנוצרים, מובא באוצר ויכוחים עמוד 121
- ↑ עיונים בדברי חז"ל ובלשונם עמוד קעא, ירושלים תשלח.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ז עמוד ב' בדקדוקי סופרים.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ג עמוד ב' בדקדוקי סופרים
- ↑ תוספות רא"ש, מסכת סוטה, דף מ"ז עמוד א'
- ↑ פירושו על עלינו לשבח, דף א155 כת"י אוקספורד 1960.
- ↑ חידושי אגדות חלק ג' מסכת סנהדרין דף קז.
- ↑ חידושי היעב"ץ על מסכת עבודה זרה דף יז.
- ↑ מובא באוצר הויכוחים עמוד 84.
- ↑ בית הבחירה למאירי, מסכת סוטה, דף מ"ז עמוד א', חלק מהנוסח המקורי שובש בידי הצנזורה, הגירסה כאן על פי "משיחי השקר ומתנגדיהם" עמוד 661.
- ↑ ספר יוחסין עמוד 15, מהדורת לונדון תרי"ז