משתמש:יושב אוהלים/טיוטה

אליהו הנביא היה נביא בתקופת אחאב מלך ישראל ובנו אחזיה.

תולדותיו

בתקופתו של אליהו היה אדם בשם חיאל בית האלי שבנה את העיר יריחו למרות שיהושע בן נון קילל את מי שיבנה את העיר:

ארור האיש לפני ה' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה

— יהושע פרק ו' פסוק כו'

ואכן כאשר הניח את יסודות העיר מת אבירם בכורו, וכאשר הציב את שערי העיר מת שגוב בנו הצעיר, וכשאחאב (שהיה ידידו של חיאל) ואליהו באו לנחמו על פטירת שגוב, אמר אליהו לחיאל שבניו מתו כיוון שבנה את יריחו, ושאלו אחאב שהרי דברי הרב גדולים יותר מדברי התלמיד, ואם כן למה לא מתקיימים דברי משה שאמר ועבדתם אלהים אחרים וכו' ועצר את השמים וכו'? והרי אין תלם בארץ שלא העמיד בו אחאב עבודה זרה, ובכל זאת יורד גשם, ואם קללת משה לא נתקיימה וודאי גם קללת יהושע לא נתקיימה, ומות בני חיאל לא ארע בשל קללת יהושע, מיד קם אליהו ואמר:

חי ה' אלוקי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי

אליהו מבקש מה' את מפתח הגשמים ואכן ה' נותן לו את המפתח

נחל כרית

לאחר מכן ה' ציווה על אליהו ללכת ולהסתתר בנחל כרית, שם הוא ישתה מים מהנחל, ויקבל בשר ולחם מן העורבים פעמיים ביום בבוקר ובערב, ישנה מחלוקת, מה הפירוש עורבים, רבי יהודה אומר, שהכוונה לעיר ושמה ערבי שהייתה סמוכה לבית שאן, ורבי נחמיה אומר, שהכוונה לעורבים ממש, לפי שיטה זו ישנה מחלוקת מהיכן הביאו העורבים אוכל לאליהו, רב יהודה בשם רב אומר, שהעורבים לקחו אוכל ממטבחו של אחאב ורבי נחמיה אומר, שהעורבים לקחו אוכל ממטבחו של יהושפט מלך יהודה, יש אומרים, שהסיבה לכך שה' אמר לאליהו להסתתר היא משום שאחאב לא יוכל להרוג אתו, ויש אומרים, שהסיבה לכך הייתה כדי שתושבי מקומו לא ינצלו מהבצורת בגללו.

האישה הצרפתית

לאחר תקופה שאליהו הסתתר בנחל כרית, בעקבות הבצורת הנחל התייבש, לאחר מכן ה' נגלה לאליהו ומצווה עליו ללכת לעיר צרפת שבצידון שם ימצא אישה אלמנה שתכלכל אותו, ומכיוון שאליהו לא ידע מי היא האלמנה הזו, הוא עשה סימן שאותה אישה שתתן לו מים לשתות זו האלמנה שאליה התכוון ה', אליהו הגיע אל פתח העיר, ומצא שם אישה מקוששת עצים, אליהו פנה אליה וביקש ממנה שתביא לו מים, לאחר שפנתה להביא לו מים אליהו קרא לה וביקש ממנה שתביא לו לחם אך האישה סירבה לבקשת אליהו ואמרה:”חי ה' אלוקיך אם יש לי מעוג כי אם כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקוששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו”

אליהו משיב לאלמנה שתאפה מהקמח עוגה כפי שרצתה, אבל לפני שהיא ובנה יאכלו מהעוגה היא תתן לו חתיכה קטנה מהעוגה, ומבטיח לה שה' אמר, שאם תכלכל אותו כד הקמח לא תחלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תת ה' גשם על האדמה.

לאחר תקופה שאליהו גר אצל האלמנה, בנה חלה ונפטר, האישה מאשימה את אליהו במות בנה, משום שעד שבא אליה, היא נחשבה לצדיקה לעומת שאר אנשי העיר ולכן ה' לא העניש אותה על חטאיה, ולאחר בואו אליה היא כבר לא נחשבה לצדיקה לעומתו ולכן ה' המית את בנה. אליהו לוקח את הילד מחיקה ועולה איתו לעליה ששם הוא התגורר, ומתפלל אל ה' שיתן לו את מפתח של תחיית המתים כדי שיכל להחיות את הילד, ה' ענה לאליהו ,שמכיוון שיש 3 מפתחות שלא מסר אותם לידי שליח, (מפתח גשמים מפתח תחיית המתים ומפתח של חיה) ובידיו של אליהו נמצא כבר מפתח הגשמים, אם ייתן לו את מפתח תחיית המתים, יאמרו, שבידי הרב (ה') יש מפתח אחד, ובידי התלמיד (אליהו) שני מפתחות, לכן עליו להחזיר את מפתח הגשמים ואז יקבל את מפתח תחיית המתים.

לאחר מכן אליהו משתטח על הילד 3 פעמים ומבקש מה' שיחיה אותו לאחר מכן הילד קם לתחיה ואליהו משיב אותו לאימו.

מעמד אליהו בהר הכרמל

לאחר 3 שנות רעב, ה' נגלה לאליהו ומצווה אותו להיפגש עם אחאב כדי שיחזרו ישראל בתשובה, ואז ה' ייתן מטר על פני הארץ, באותו הזמן אחאב קורא לעובדיהו אשר היה אחראי על ביתו, והיה ירא את ה' מאוד, ואומר לו ששניהם יצאו לחפש חציר עבור הבהמות, כאשר כל אחד מהם יחפש בחלק אחר של הארץ, לאחר מכן אליהו מתגלה לעובדיהו שזיהה אותו ונפל על פניו, אליהו מצווה עליו ללכת ולקרוא לאחאב, עובדיה סירב ללכת ולקרוא לאחאב מחשש שעד שיקרא לאחאב אליהו יעלם וכשאחאב ייראה שאליהו לא נמצא הוא יהרוג את עובדיה, אליהו נשבע שהוא יישאר שם עד בוא אחאב, לאחר מכן עובדיה הלך לקרוא לאחאב וכשאחאב ראה את אליהו הוא קורא לו עוכר ישראל ? אליהו משיב לו שאחאב ובית אביו הם עכרו את ישראל, בכך שעבדו עבודה זרה ולכן הגיע הבצורת, אליהו מצווה על אחאב לאסוף אל הר הכרמל את העם ואת ארבע מאות וחמישים נביאי הבעל וארבע מאות נביאי האשרה.

בהר הכרמל אליהו פנה אל העם ואמר להם: אליהו מציע לעם לעשות מבחן הוא ונביאי הבעל ינסו להקריב קרבן ולא ידליקו אש אם תרד אש מן השמים על קרבן נביאי הבעל מוכח שהבעל הוא האלהים ואם תרד מן השמים על הקרבן שלו מוכח שה' הוא האלוקים, נביאי הבעל עשו כדברי אליהו והחלו לקרוא מהבוקר ועד הצהריים אל הבעל שיוריד אש מן השמיים, אליהו החל ללעוג להם ואמר שיצעקו יותר בקול כי אולי הבעל באמצע התייעצות עם יועציו או באמצע לרדוף אחרי אויביו במלחמה, אף על פי שאמר זאת בלעג נביאי הבעל שמעו לדבריו והחלו לצעוק יותר בקול ולשרוט את בשרם בחרבות שכך היו עובדים את הבעל עד שנשפך דמם.

לאחר מכן אליהו פנה אל העם ומורה להם להתקרב אליו כדי שיראו שאיננו מערים עליהם ובנה מזבח, יש אומרים שבנה מזבח חדש, ויש אומרים ששאול המלך בנה מזבח בהר הכרמל ונהרס, וכעת אליהו בנה אותו מחדש, והניח 12 אבנים כמניין השבטים על המזבח, וחפר תעלת מים ברחב בית סאתיים סביב למזבח, לאחר מכן הוא צווה למלאות 4 כדים מים ולצקת על העולה ועל העצים, ונעשה נס והמים מילאו את התעלה, אליהו התפלל אל ה' ומבקש ממנו שיוריד אש ותאכל את הקרבן, ה' שומע לתפילתו, ומוריד אש מהשמיים שאוכלת את הקרבן והעץ והאבנים וכל המזבח, והעם בראותם זאת נפלו על פניהם וצעקו ה' הוא האלוקים ואליהו מצווה על העם לתפוס את נביאי הבעל והוא מורידם אל נחל כישון ושוחט אותם.

לאחר מכן אליהו קורא לאחאב ומורה לו ללכת לביתו ולאכול ולשתות כי עתיד לרדת גשם, אליהו עולה להר הכרמל ומניח את ראשו בין ברכיו ואומר לנערו ללכת להביט אל עבר הים ולבדוק אם הוא רואה שם עננים, הנער ענה שאינו רואה כלום, כך נשנה הדבר שבע פעמים בפעם השביעית הנער שב אל אליהו ואומר לו כי הוא רואה ענן בגודל של כף איש אליהו מצווה עליו לומר לאחאב שיסע לביתו כי הולך לרדת גשם עד בוא השליח לאחאב השמים התקדרו והחל לרדת גשם, אחאב נוסע לארמונו ואליהו רץ לפניו עד יזרעאל משום כבוד המלכות שלא ילך לבדו

נקרת הצור בחורב

לאחר מכן אחאב שב לביתו ומספר לאיזבל את מעשי אליהו, איזבל שולחת שליח אל אליהו ומאיימת עליו שהיא תהרוג אותו כעונש על כך שהרג את נביאי הבעל, אליהו בורח אל באר שבע שהייתה בשטח ממלכת יהודה, שם הוא משאיר את נערו, ומשם הוא הולך למדבר ומתיישב תחת רותם ושואל את נפשו למות ונרדם מלאך ה' מעיר אותו ומצווה עליו לאכול, אליהו קם ומוצא מתחת למראשותיו עוגת רצפים וצפחת מים, אליהו אוכל ושותה וחוזר לישון, לאחר מכן מלאך ה' מעיר אותו שנית ומצווה עליו להמשיך ולאכול מכיוון שיש לפניו דרך ארוכה, אליהו קם ואוכל ושותה, ולאחר מכן הלך מכח אותה אכילה ארבעים יום וארבעים לילה רצופים, עד שהגיע אל הר האלוקים בחורב לאחר מכן הוא נכנס למערה וישן שם ה' נגלה לאליהו ושואל אותו מדוע הוא נמצא במערה אליהו עונה לה':”קנא קנאי לה' אלקי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחותיך הרסו ואת נביאך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה”

ה' מצווה על אליהו לצאת מחוץ למערה, ושם עוברים לפניו רוח גדולה ורעש ואש וה' אומר לו כי איננו נמצא באף אחד מהם, ולאחר מכן עובר קול דממה דקה (לא דממה ממש אלא קול מלאכים המשבחים את ה' בשקט) כשאליהו שומע את קול הדממה הוא מכסה את פניו באדרתו, ה' פונה אל אליהו ושואל אותו מדוע הוא נמצא במערה, אליהו חוזר על תשובתו.

המלבי''ם מסביר שה' רצה להראות לאליהו שאין הוא נמצא לא ברוח ולא ברעש ולא באש אלא בקול דממה דקה ומזה ילמדו הנביאים וגדולי התורה שימשכו את העם בעבותות אהבה ובדברים רכים ולאחר מכן ה' שאל את אליהו למה הוא פה ואינו שב אל שליחותו להנהיג את העם בלי קנאה רעש ואליהו ענה שאינו יכול לעזוב את קנאותו לה' כי הוא מקנא על דבר כבוד שמו.

כאשר ה' ראה שאליהו עדיין ממשיך בדרכו, הוא צווה עליו ללכת ולמשוח את חזאל, למלך על ארם, ואת יהוא בן נמשי, למלך על ישראל, ואת אלישע בן שפט, לנביא על ישראל.

משיחת אלישע לנביא

לאחר מכן אליהו הולך לאלישע ומוצא אותו חורש את שדה אביו באמצעות שנים עשר צמדי בקר, אליהו משליך על אלישע את אדרתו ובכך רימז לו שהוא עתיד ליות נביא וילבש אדרת כמנהג הנביאים, אלישע עוזב את הבקר ורץ אחרי אליהו ואומר לו שהוא רק ייפרד מאביו ומאמו וילך אתו, אליהו עונה לו:”לך שוב כי מה עשיתי לך” רש''י מפרש שאליהו הסתייג מכך שאלישע ילך עימו, והמצודת דוד מסביר שאליהו התכוון שאלישע ילך להיפרד מהוריו ויבוא עמו וגם הוא יוכל לעשות ניסים כמו שעשה אליהו, אלישע שב לאחוריו וזובח צמד בקר, ומכיוון שמיהר כי רצה ללכת עם אליה,ו לא חטב עצים אלא פירק את עצי המחרשה ובישל באמצעותם את הבקר ונתן לעם לאכול לאחר מכן הוא הולך עם אליהו ומשרת אותו.

כרם נבות

ליד ארמונו של אחאב ביזרעאל היה כרם שהיה שייך לנבות היזרעאלי, אחאב רצה את הכרם והציע לנבות למכור לו את הכרם בתמורה לכרם טוב יותר או כסף, נבות מסרב ואומר: חלילה לי מה' מתתי את נחלת אבותי לך כשאחאב שמע את דברי נבות הוא שב לביתו סר וזעף ונשכב במיטתו וסירב לאכול ולשתות וכשאיזבל אשתו שמעה ממנו על סירובו של נבות, היא מבטיחה לאחאב שתביא לו את הכרם, לאחר מכן איזבל שולחת איגרות בשם אחאב לזקנים ולחורים (השרים) ומצווה עליהם להכריז על צום (שאז היה דרכם לפשפש במעשיהם ) ולהושיב את נבות בראש העם ולשכור שני עדי שקר שיעידו שנבות קילל אלקים ומלך וכעונש על כך יסקל כדין המברך את ה', הזקנים עשו כדברי איזבל ונבות נסקל, איזבל אומרת לאחאב שירד וירש את הכרם מכיוון שנבות מת, יש אומרים שאחאב ירש את נבות מכיוון שהרוגי המלך נכסיהם ניתנים למלך וכיון שהעידו עליו שקילל את המלך נחשב נבות כמורד במלכות, ויש אומרים שאחאב היה בן דודו והרג את בניו וירשו.

בזמן שאחאב ירד לכרם, ה' נגלה לאליהו ומצווה עליו לומר לאחאב שכעונש על הרג נבות הוא ייהרג והכלבים ילקקו את דמו, וכעונש על שעשה הרע בעיני ה' כל משפחתו תיהרג והמלוכה תעבור למישהו אחר.

כשאחאב שומע את דברי אליהו הוא קורע את בגדיו ומלביש שק, צם, והולך יחף, ה' נגלה לאליהו, ואומר לו שכיוון שאחאב חזר בתשובה העונש על מעשיו יארע בימי בנו אבל את העונש על הרג נבות יקבל אחאב עצמו .

בעל זבוב

לאחר מותו של אחאב במלחמה התמנה אחזיה בנו למלך תחתיו, באחד הימים כשאחזיה טייל על גג ארמונו שבשומרון הוא נפל מבעד לשבכה (רשת עשויה שתי וערב) ונפצע, לאחר מכן הוא שולח שליחים לדרוש בבעל זבוב אלהי עקרון האם יחלים מפציעתו, ה' נגלה ואליהו ומצווה עליו לומר לשליחים שיאמרו לאחזיה כי כעונש על כך שהלך לדרוש בבעל זבוב הוא לא יתרפא ממחלתו וימות, השליחים שבים לאחזיה ואומרים לו את דברי אליהו, השליחים לא אמרו לאחזיה מי הוא האיש שדיבר איתם אלא שאיש אחד אמר כן, אחזיה שואל אותם למראהו של האיש והשליחים ענו שהוא היה בעל שער ואזור עור חגור במותניו, אחזיה זיהה שמדובר באליהו ושולח אליו שר חמישים (שר שממונה על חמישים חיילים), השר מצווה על אליהו: איש האלוקים כה אמר המלך מהרה רדה אליהו השיב לו: אם איש אלוקים אני תרד אש מן השמים ותאכל אותך ואת חמשיך ואכן אש ירדה מן השמים ושרפה את השר ואנשיו, אחזיה שלח שר חמישים נוסף אל אליהו והדבר נשנה והוא ואנשיו נשרפים, בפעם השלישית השר פונה אל אליהו בלשון תחנונים ומבקש ממנו שלא יהרוג אותו, מלאך ה' נגלה לאליהו ואומר לו שילך עם השר לאחזיה, אליהו הולך עם השר לאחזיה וחוזר לפניו הנבואה, ואכן אחזיה מת כדבר ה'.

עלית אליהו לשמים

כשהגיע הזמן שאליהו יעלה לשמים, הוא ואלישע הולכים אל הגלגל, שם אליהו מבקש מאלישע שיישאר במקום כי ה' ציווה עליו ללכת לבית אל אלישע מסרב ואומר:”חי ה' וחי נפשך אם אעזבך” והם ממשיכים לבית אל, שם אליהו שב מבקש מאלישע להישאר במקום כי ה' שלחו ליריחו, אלישע מסרב והם ממשיכים ליריחו, בשני המקומות יצאו לקראתם קבוצות של תלמידי הנביאים ושואלים את אלישע האם הוא יודע שאליהו עומד לעלות לשמים, ואלישע עונה שהוא מודה לכך, ביריחו אליהו שב ומפציר באלישע להישאר שם כי ה' שלחו הירדנה, אלישע מסרב. ישנם מספר פירושים מדוע אליהו לא רצה שאלישע יראה בעליתו השמימה רש''י מפרש שמחמת ענוותנותו ביקש כן, והרלב''ג מפרש, שכדי שאלישע לא יפחד כשיראה את אליהו עולה בסערה לשמים, משם הם המשיכו לירדן מתלווים חמישים איש מבני הנביאים שעקבו אחריהם מרחוק, כשהגיעו לירדן אליהו מכה באדרתו את הירדן והוא נבקע לשנים והוא ואלישע חוצים אותו.

כחצו את הירדן אליהו אומר לאלישע שיבקש ממנו טובה לפני שיעלה לשמים, אלישע מבקש מאליהו שתשרה עליו רוח הנבואה פי שניים ממה ששרתה על אליהו, אליהו עונה, כי אינו יכול לתת יותר ממה שיש בידו אלא אם אלישע יראה אותו בעלותו לשמים סימן שיוכל למלא את בקשתו ואם לא יראה סימן שלא יוכל.

בעודם מדברים באו רכב אש ופרשים והפרידו ביניהם ואליהו עלה בסערה השמימה אלישע רואה בעלייתו של אליהו אות לכך שבקשתו מאליהו נתקבלה ומתחיל לזעק:”אבי אבי רכב ישראל ופרשיו” וקורע את בגדיו.

שבטו של אליהו

בנביא לא מוזכר מהו שבטו של אליהו, הרד''ק מביא שיש אומרים, שהיה משבט גד, ויש אומרים, שהיה משבט בנימין. אמנם, יש אומרים שפנחס זה אליהו, ואם כך, הוא כהן משבט לוי.

כינוייו

אחד מכינוייו של אליהו הוא אליהו התשבי. ישנה מחלוקת מה המקור לכינוי זה; המצודות סובר, שהכוונה שיישב בגלעד זמן רב, אך ברש"י כתוב, שהכינוי על שם שבא מארץ 'תושב' שבגלעד (יש גורסים: 'עיר תושב שבגלעד'). לפי שיטה זו ישנה מחלוקת נוספת האם הכוונה שאליהו בא מהעיר תושב שבגלעד, או שקודם ישב בתושב ואחר כך התגורר בגלעד,ויש אומרים, שהכוונה שיישב בגלעד זמן רב, זה גם המקור לכינוי אליהו הגלעדי.