מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה,
הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה,
וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הָשְׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן
ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי.
שווֶערמֶער ביידיש וגרמנית פירוש הוזה, ובפרט כזה הפעיל ב'יישום' הזיותיו. המשכיל האנטי-חסידי יוסף פרל הדביק אותו ככינוי גנאי לחסידים; וזו התקבע זמן מה ככינויָם הנפוץ בפי המשכילים והנכרים בגליציה[1]. בכמה סיפורים חסידיים ישנו סצנה בו מזוהה החסיד כ"שווערמער" על ידי נכרי[2].
דעותי
למען האמת, אני חי עם אקסיומה שאין להביע דעות אישיות ברבים, כי 99% אחז מהם הם שטיות וטעיות. בלי מקור אמין כמו התורה או חז"ל, הוכחות חותכות כפי שיש למשפט פיתגורס, או נסיון אמפירי ברור; כמעט תמיד דעתו של יחיד הם טעות או שקר.
המוח האנושי טועה לפעמים. זה אני רואה הרבה מאוד אצל עצמי, ואפילו יותר אצל אחרים, וסביר שזה יקרה שוב. המסקנה שלי היא שמה שאני חושב עכשיו זה כפי הנראה לא נכון. תובנה זה אפשרה לי להבין יותר צדדים סביב חילוקי דעות, ולהיות יותר אובייקטיבי. שאני אובייקטיבי, זה מה שאני חושב עכשיו, ושוב, אני כנראה טועה.
מי שמביע עמדה ברבים מכניס את עצמו למשוואה מעניינת: בכל חילוקי דעות יש רק צד אחד צודק (מלבד אם הכל אינו אלא חוסר הבנה כבהרבה מקרים), ובהרבה חילוקי דעות יש יותר מצד אחד. כלומר, רוב הדעות שנאמרו, בפרט בנושאים שנויים במחלוקת, אינם צודקים. אז אפשר לקחת דעה אחת, ובלי לדעת כלל את תוכנו, אפשר לנחש שהיא לא צודקת, וברוב המקרים הניחוש קולע למטרה. הרבה פעמים אף אחד מהדעות שנאמרו לגבי נושא שנוי במחלוקת לא צדק.
שהייה (שבת) • דריווש המדי • דריווש הפרסי • גובריאס • רבי אדם בעל שם • ארבע התקופות • שכירות לנכרי בשבת • חנה בת מתתיהו
הערות
- ↑ רבי אלימלך הורוויץ, זרעא קדישא, ברוקלין, תשס"ז. עמוד צט
- ↑ כגון: רבי אייזיק'ל זידיטשובער (מיכאל בראוור, פאר יצחק, ניו יורק, תשס"ו, עמוד טו), רבי אברהם חיים לינסקער (מערכת שערי ציון, ברית איתנים, ברוקלין , תשע"ט. עמוד רלב)
- ↑ כולל עריכה משמעותית, שכתוב ותרגום
