חנה בת מתתיהו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנה בת מתתיהו
מדינה ארץ ישראל
ידועה בשל אחות בני מתתיהו הכהן ועזרה בהריגת ההגמון

חנה בת מתתיהו היתה אחותם של חמשת בני מתתיהו הכהן, אשר לפי כמה מקורות היתה זו שהניעה את אחיה לצאת למרד נגד היוונים. היא עשתה זאת ביום חתונתה, בעקבות גזירת זכות הלילה הראשון.

מקורות הסיפור

הסיפור על בת מתתיהו שהיתה אמורה להילקח להגמון, ואחיה החשמונאים נלחמו ביוונים למנוע זאת, נזכר כבר בסכוליון למגילת תענית על י"ז באלול. בנוסח העברי של מגילת אנטיוכוס הנדפס בסידורים הספרדיים, וכן במדרשים[1] ופיוטים[2] שונים לחנוכה מוזכר, שהאירוע הוא זה שגרם לחשמונאים לצאת למלחמה נגד היוונים. כך גם כתוב בפסקי ריא"ז: "ועל ידם נעשה הנס, שנתקנא יהודה בשביל אחותו שלבשה סמרטוטין בשעת החופה על שהיתה ראויה להתבייש בושת כזה (להינתן להגמון), ומאז גברו על היוונים"[3].

הסיפור דומה למעשה יהודית, אך המקורות מפרידים בין שני האירועים שהתרחשו לפיהם בזה אחר זה[4].

הסיפור

היוונים גזרו על היהודים שכל כלה הנישאת צריכה להיבעל בעילה הראשונה להגמון. גזירה זו היתה בתוקף במשך שלש וחצי שנים, בהם נמנעו היהודים מלישא נשים, ובהמשך נשאו נשים בהחבא[5].

בזמן נישואי חנה[6] בת מתתיהו[7] לאלעזר בן חשמונאי[8] לא היה ניתן להסתיר את הנישואין עקב החשיבות והפרסום של משפחת החשמונאים, והיתה אמורה להינתן להגמון. בעקבות כך קרעה הכלה את בגדיה, השליכה את תכשיטיה, יצאה לקהל מלובשת סמרטוטים קרועים ובחוסר צניעות, והתחילה למזוג יין לסועדים[9]. אחיה כעסו על חוסר צניעותה ורצו להרגה, אך היא טענה שהחרפה שהיא תהיה עם ההגמון חמורה יותר מזו, וקראה להם לעשות כמו שמעון ולוי שלחמו בשכם כדי להציל את דינה אחותם[10].

בני מתתיהו קישטו את הכלה והוליכוה להגמון בחופה ובכלי זמר, כשהם מעמידים פנים כאילו הם באים לציית לגזירה, וההגמון קיבלם בלי חשד. כשנשארו הכלה ויהודה לבדם עם ההגמון, הרג אותו יהודה ופתח בקרב נגד היוונים.

אירוע זה התחיל בי"ז באלול, והלחימה נמשכה עד סמוך ליום הכיפורים, כאשר יוחנן כהן גדול שמע בת קול מקודש הקדשים האומרת ”נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא לאנטוכיא” (נצחו פרחי הכהונה שהלכו להילחם בקרב באנטיוכיה)[11]. י"ז באלול נקבע כחג במגילת תענית: ”בשבעה עשר ביה נפקו רומאי מן ירושלם”.

כתגובה לכך, לפי כמה מהמקורות[12], נשלח אליפורנוס עם צבאו כדי להכניע את החשמונאים. אסטרולוג בשם 'עיטור'[13] (או 'אכיור'[14]) הזהיר אותו שהוא צפוי שלא להצליח, ואליפורנוס העניש אותו על דבריו וכבל אותו מול שערי ירושלים. בשלב זה מתרחש סיפור יהודית, ובהמשך נס חנוכה.

בכמה מקורות מובאת גירסה אחרת לסיפור, או סיפור מקביל, שבו ההגמון כבר פגע בכלה, או כמעט פגע בה, ואז נזעקו החשמונאים לנקום ביוונים ולהצילה[15]. ב"סיפור נס חנוכה" שבספר חמדת ימים מסופר שפעולות יוחנן המתוארות בתחילת מגילת אנטיוכוס (פסוקים יד-כח) נעשו בתגובה למעשה זה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

שיתופתא מדרש מעשה חנוכה באתר שיתופתא

שיתופתא מדרש לחנוכה באתר שיתופתא

שיתופתא שאילתות דרבי אחאי גאון, שאילתא כז באתר שיתופתא

הערות

  1. ^ מדרש מעשה חנוכה; מדרש לחנוכה; שאילתות
  2. ^ פיוט אודך כי אנפת ופיוט אודך כי עניתני
  3. ^ רבי ישעיה די טראני, פסקי הריא"ז, ניו יורק, תש"א, עמוד יט, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ אולם במשנה ברורה ( סימן תר"ע, סעיף קטן י') משמע שהבין שמדובר באירוע אחד.
  5. ^ סכוליון למגילת תענית על י"ז באלול; שאילתות
  6. ^ כך מופיע שמה במדרש מעשה חנוכה, בשאילתות ובפיוט אודך כי עניתני
  7. ^ כך לפי רוב המקורות. לפי מדרש לחנוכה ופיוט אודך כי אנפת היא היתה בת יוחנן כהן גדול
  8. ^ מדרש לחנוכה; פיוט אודך כי אנפת; פיוט אודך כי עניתני
  9. ^ שאילתות
  10. ^ מדרש מעשה חנוכה
  11. ^ וזה האירוע המוזכר בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ג עמוד א', ורש"י.
  12. ^ מדרש לחנוכה; שאילתות; פיוט אודך כי אנפת
  13. ^ שאילתות
  14. ^ פיוט אודך כי אנפת
  15. ^ סיפור נס חנוכה, חמדת ימים ב, איזמיר, תצ"א, דף עז עמוד ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים);. שאילתות; פירוש על הניסים לרוקח בתוך: רבי אלעזר מגרמיזא, פירושי סידור התפילה לרוקח, ירושלים, תשנ"ב, עמוד תשטו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).