נוף ים בסכוונינגן
![]() |
נוף ים בסכוונינגן (בהולנדית: Zeegezicht bij Scheveningen) הוא ציור מאת האמן ההולנדי וינסנט ואן גוך, שנוצר בשנת 1882 במהלך שהותו בעיר האג. זהו אחד משני ציורי ים בלבד שצייר ואן גוך בתקופה ההולנדית של יצירתו, והוא נחשב לדוגמה מוקדמת לסגנונו הייחודי והאישי. היצירה צוירה בצבעי שמן על נייר, בגודל 51 על 36.8 ס"מ, ונמצאת באוסף מוזיאון ואן גוך באמסטרדם.
תיאור היצירה
הציור "נוף ים בסכוונינגן" מתאר סצנה דרמטית של ים סוער ושמים קודרים באזור החוף של סכוונינגן, פרבר לחוף הים של העיר האג. ואן גוך צייר את התמונה באוגוסט 1882, ביום שבו שררה סערה עזה, ותיאר באיגרתו כיצד נאלץ להתמודד עם רוחות עזות וענני חול סוחפים, עד שכמעט לא הצליח לעמוד על רגליו או לראות למרחק. בשל עוצמת הרוח חדרו גרגרי חול ממשיים אל שכבת הצבע הרטובה ונטמעו בתוכה – פרט נדיר שנשמר בציור עד היום ונראה לעין במבט מקרוב. תיאורו של ואן גוך את הסצנה של הים שהיה בגוון אפרפר־חום, דומה למים עכורים, גלים המתקדמים במהירות ודוחפים זה את זה, וערפול שנוצר מהתנגשות הגלים ומהקצף שהזכיר לו חול נישא ברוח.
הקומפוזיציה בנויה מקו חוף רחב, ים גועש ושמיים מכוסים עננים, ומשולבות בה דמויות קטנות של דייגים וסירה בודדת – פרטים המחזקים את תחושת המרחב והבדידות. זהו ציור עשיר בטקסטורות, עם משיחות מכחול עבות ואימפולסיביות, המשקפות את ניסיונו של ואן גוך להעביר לא רק את מראה הטבע אלא גם את התחושות שמעורר בו הרגע. לדברי אוצרי מוזיאון ואן גוך, זוהי דוגמה מובהקת לסגנונו המוקדם של האמן, שבו כבר ניכר כיוון אישי ועצמאי.[1][2][3]
רקע
הציור נוצר באוגוסט 1882, בתקופה שבה התגורר ואן גוך בעיר האג ולמד אצל אנטון מאובה, צייר מרכזי בזרם האג. בשלב זה של חייו פעל ואן גוך באופן אינטנסיבי לשיפור יכולותיו כצייר והקדיש מאמצים רבים ללימוד קומפוזיציה, אור, צבע וציור דמויות. באיגרת ששלח לאחיו תיאו תיאר כיצד ביקר שוב ושוב בסכוונינגן במהלך ימי סערה, במטרה להתנסות בתיעוד נוף בתנאים קשים וללכוד את התחושה הדרמטית של הטבע. באחד מביקוריו צייר שני נופי ים קטנים, שאחד מהם הוא הציור האמור. הסערה הייתה כה חזקה, עד שגרמה לו לאבד שליטה על גופו ולגרד את הציור פעמיים בשל שכבת חול עבה שכיסתה את הצבע. לבסוף סיים את העבודה בפונדק שמאחורי הדיונות, לאחר שחזר להביט בנוף מהמרחק. באותה איגרת הדגיש ואן גוך את ייחודו של ציור הנוף הימי ככלי לביטוי תחושות ומצבי רוח, וציין כי הציור מאפשר לו להעביר אפקטים שלא היו נגישים לו קודם לכן באמצעות הרמוניות צבעוניות נסתרות.[1]
גניבת הציור
בליל 7 בדצמבר 2002 נגנב הציור ממוזיאון ואן גוך באמסטרדם, יחד עם היצירה "קהל עוזב את הכנסייה הרפורמית בניונן" (אנ'). השניים נלקחו במסגרת פריצה מהירה שביצעו שני גנבים, ובראשם אוקטאב דוראם, שחדרו לגג המוזיאון, שברו חלון ונמלטו עם הציורים בתוך שלוש דקות וארבעים שניות בלבד. דוראם העיד לימים כי כוונתו הייתה לגנוב יצירות מפורסמות יותר, ובהן החמניות ואוכלי תפוחי האדמה, אך נאלץ לוותר עליהן בשל מגבלות גודל ואבטחה. הוא בחר ביצירת הנוף בשל שכבות הצבע העבות, שזיהה כסימן לערך גבוה. הציור הועבר לידי רפאלה אימפריאלה, חבר בדרג נמוך בארגון פשע איטלקי, והוסתר בכספת בביתו שבעיירת החוף קסטלמרה די סטאביה הסמוכה לפומפיי. באוקטובר 2016 נמצאה היצירה במהלך פשיטה של המשטרה האיטלקית, ובמרץ 2017 הושבה למוזיאון ואן גוך. לדברי מנהל המוזיאון, אקסל רוגר, חזרת היצירות לתצוגה הייתה מהימים המשמחים ביותר בקריירה שלו.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 259 (259, 226): To Theo van Gogh. The Hague, Saturday, 26 August 1882. - Vincent van Gogh Letters, vangoghletters.org
- ^ 2.0 2.1 "Stolen Van Goghs back on display after years in criminal underworld". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-03-21. נבדק ב-2025-07-05.
- ↑ Restauratie 'Zeegezicht bij Scheveningen', Van Gogh Museum (בהולנדית)
נוף ים בסכוונינגן41432563Q4110564