נורית דאבוש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נורית דאבוש (נולדה ב-23 באוגוסט 1966) היא מרצה בקריה האקדמית אונו לאסטרטגיה תקשורתית. לשעבר יושבת ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ודירקטורית בבנק יהב.

ביוגרפיה

נולדה באשקלון לאברהם וניצה, שעלו מלוב בשנת 1949. בתחילה הגיעו לירושלים ואחר כך עברו לאשקלון. הצעירה במשפחה של שמונה אחים ואחיות. גדלה באשקלון.

למדה בתיכון דתי רוגזין. כנערה השתתפה בתוכנית הטלוויזיה 'זהו זה', בפינה שבה הגשימו חלומות. את השירות לאומי עשתה כמדריכה במד"צים.

היא סיימה לימודי תואר ראשון במדעי המדינה וחינוך בלתי פורמלי באוניברסיטה בר-אילן, נבחרה לאגודת הסטודנטים ושלוש שנים הייתה פעילה. התמודדה ליושבת ראש האגודה אך הפסידה. במקביל עבדה במחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי. והייתה בין המגבשים את הצעת חוק הסיעוד הממלכתי.

לאחר מכן עבדה כעוזרת דובר משרד השיכון תחת שר הבינוי והשיכון אריאל שרון. בהמשך נבחרה לשמש כדוברת האגודה למען החייל. שימשה כיועצת אסטרטגית לפרויקטים לאומיים. ב-1995 החלה להרצות בתחומי תקשורת, דוברות, יחסי ציבור והסברה. בחוג לתקשורת בבר-אילן ובמכללת עמק יזרעאל. בבחירות 1996 עבדה עם זבולון המר כחלק מהמערך האסטרטגי.

שימשה כסגנית יו"ר תיאטרון הבימה במשך שנתיים וחצי. וכיו"ר דירקטוריון תיאטרון הבימה במשך כשלוש שנים וחצי. כמו כן שימשה כדירקטורית בחברת ממ"ן (מסוף מטענים). ובחברות רבות, בהן חוצה ישראל, המשקם, וקרן קיסריה.

שימשה כחברה בוועדה לבחירת מדליקי המשואה וכשנתיים נציגת ציבור בוועדה לסל התרופות. בוועדת העיטור לדירקטוריון תאגיד השידור הציבורי כאן. ובועדה לבחירת הרבנים הראשיים לישראל.

בשנת 2004 מונתה לחברת מועצת הרשות השנייה. ב-20 בנובמבר 2005 מונתה על ידי שרת התקשורת דליה איציק לתפקיד יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. במהלך כהונתה פתחה במכרזים לרדיו הציבורי ובהם הקמת שתי תחנות רדיו: קול ברמה וגלי ישראל. בשנת 2020 מונתה כחברה במועצה של המוסד לביטוח לאומי.

שימשה כיו"ר חברת גני יהושע.

כיום היא מרצה לאסטרטגיה תקשורתית בקריית־אונו ודירקטורית בבנק יהב. ונשיאת איגוד דוברי רשויות המקומיות לשעבר. אם לבת ומתגוררת ברמת גן.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0