אני חושב שהשם אמור להיות היישוב החרדי בארץ ישראל. מה דעתכם?
נושא בדף שיחה:התיישבות חרדית בארץ ישראל/ארכיון
אולי ההתיישבות החרדית בארץ ישראל?
או ראשית ההתיישבות.
כיון שהיישוב משמע היישוב כיום.
בסוף הערך אמור להיות פסקת "הווה", לא כך?
לכתוב בקצרה היכן ממוקמים הציבור החרדי בארץ ישראל.
אם תכתוב ערך מקיף על היישוב החרדי בארץ, אז אפשר לפתוח ביישוב העתיק, להמשיך ביישוב הישן, ולסיים בהווה.
השאלה אם תופעת התרחבות היישוב המתוארת בערך זה זכאית לערך בפני עצמו, או רק כפסקה בתולדות היישוב החרדי.
לדעתי כיון שבעצם התופעה יש מספר אלמנטים שיש להרחיב בהם, זה ראוי לערך בפני עצמו.
אז שם הערך אמור להיות התרחבות היישוב החרדי.
אתה קורה לזה התיישבות חרדית ומתחיל באמצע הסיפור.
אני בהחלט מסכים להתרחבות היישוב היהודי/החרדי בארץ ישראל.
השאלה אם זה שם מתאים.
לאחר מחשבה אני חושב שהשם המתאים ביותר הוא ההתיישבות החרדית בארץ ישראל.
כיון שהציבור החרדי כציבור, תמיד גר בעיקרו בגולה, מלבד קבוצות קטנות שחיו ברץ.
מאז העליות, החל הציבור כציבור להתיישב בארץ, עלו קהילות חדשות, וזה נעשה דבר שבשגרה, שקבוצות ויחידים עולים לארץ.
רבי מרדכי, אתה עושה כאן משהו לא הוגן. היו פה אלפי ספרדים בכל רחבי הארץ. להשמיט אותם מהערך כזה - זהו עיוות היסטורי.
מדוע 'ההתיישבות' ולא 'היישוב' - שהוא שם עצם?
אין לי כוונה להשמיט את הספרדים, אלא שאין לי כ"כ ידע. וגם הספרדים כמכלול גרו בגולה.
ההתיישבות ולא היישוב, כיון שכאמור בפתיח עיקר הערך מסקר את התופעה על חלקיה ופרשנויותיה, ולא את היישוב עצמו.
אני לא בטוח כלל בהגדרה.
רבה של ירושלים (וארץ ישראל) היה מכונה "הראשון לציון", וזה היה נחשב לתפקיד הגדול ביותר (או השני אחרי החכם באשי מטורקיה) אצל כל הספרדים. הוא גם כונה לפעמים בתואר חכם באשי.
זה נכון שמספרית הרוב הגדול התגורר בארצות אחרות (וזאת עקב המציאות הקשה בארץ), אך לא הייתי מגדיר כ"מרכז הישוב החרדי היה בחו"ל". לגבי הציבור האשכנזי הדברים אכן נכונים.
בכלל אי אפשר להגדיר שהמרכז יצא לחו"ל בעקבות החורבן, כאשר חמישים שנה אחרי החורבן היה עדיין רוב עם ישראל בארץ בעת מרד בר כוכבא, וגם אחר כך בתקופת התנאים המרכז עבר אמנם לגליל, אך בתחומי ארץ ישראל. בימי האמוראים היו שני מרכזים נפרדים של א"י מול בבל, כאשר בהמשך עם התגברות גזירות השמד בארץ הוא פחת בהתמדה. אך גם בזמן הגאונים הוא עוד היה קיים.
העניין שהמושג 'היישוב' מקובל לקשר ליישוב היהודי בארץ ישראל.
ציטוט מערך התיישבות: המונח היישוב, המשמש לציון היישוב היהודי או היישוב העברי בארץ, קשור גם הוא במונח "התיישבות" ונגזר מאותו שורש.
לכן עדיף לקרוא לזה כך, ובאמת להביא בתמציתיות את תולדות היישוב החרדי עד הרחבתו, ובפרק נוסף - מהרחבתו. ורק לאחר מכן פרשנות.
ומאידך המינוח 'התיישבות' מקובל לקשר כיום למפעל התנחלויות.
אם זה הופך לשאלה של נראות, ומה מקובל לקרוא, אני באמת לא יודע, ועדיף להעלות את שתי ההצעות בכותרת חדשה ולשאול את המכלולאים.
קודם כל יש להרחיב את הערך שיתאים לשמות המוצעים.
אולי אעזור קצת בזה.
תודה.
ותודה גם על כל הדיון שעזר לי להתמקד.
ראה ערך היישוב.
יש את היישוב הישן שכנראה היה כאן מאז ומעולם... אח"כ יש את העלייה הראשונה[...] וכו'.
כאילו שהתפתחות היישוב אינה קשורה ליישוב הישן.
מה זה מאז ומעולם???
זה התייסד איפשהו. בעליות הקדומות.
בדיוק. ועל זה לא מסופר, ו[גם] על זה נכתב הערך.
בקיצור.
הפתיח מתאר בצורה ברורה ביותר את מהות הערך.
האם אפשר לפצל ולפזר? כן!
האם זה נצרך? דעתי הסובייקטיבית גורסת שלא.
הפוך. תכתוב בערך.
רק עם סדר ברור וסיפור שלם. עם שם נכון לערך.
המקום היחיד שמצאתי התייחסות לתופעה, זה בערך היישוב הישן בפיסקא שלהי המאה ה-18.
אבל גם בכל המקומות האלו היישוב הישן נתפס בהקנאים, וכאילו כל שאר מי שכאן הם המשך של עליות חובבי ציון.
בעוד האמת היא שרוב היישוב היהודי בארץ הוא המשך של העליות החרדיות.
בקיצור אתה רוצה לכתוב את הנרטיב שרוב היישוב היהודי בארץ הוא המשך של העליות החרדיות.
ואז להביא את הרשימה של שכונות שבנו הוועד הכללי ואת פתח תקוה שזה בנו הרי"מ סלומון, ועוד כמה שטחים שקנו כמה חברות חרדיות, ובכך להגיד שרוב היישוב היהודי מגיע מהעליות החרדיות...
מה לעשות שהיישוב החדש הוא כפול ומכופל, והיא תוצאה ישירה של הציונים.
תראה מה שכתבתי לעיל, ותקרא את הפתיח.