בתבנית נכתב כי רבו הוא הרב דב לנדו ואילו בערך לא נכתב שהוא למד בישיבת סלבודקה (בני ברק) או שהוא שמע אצלו שיעורים או משהו כזה. מכלולאים פעילים, מישהו יודע פרט מסוים אודות כך?!
נושא בדף שיחה:הרב שאול אלתר/ארכיון 2
מראה
שמעתי אותו מזכיר את הגר"ד לנדו כמורו ורבו - אם כי אינני יודע מה ערך לאמירה סתמית בדרשה סתמית.
בינתיים צריכים לכאורה להסיר מהתבנית. לא?
על פי כמות ההצבעות והדיונים בדף אני מנחש שיש כאן תלמידי ם אמיתיים של ר' שאול שיוכלו להבהיר את הדברים בצורה חדה יותר. נחכה קצת.
עד כמה שאני יודע הוא מחשיב את הגרד"ל כרבו, הוא גם מגיע אליו לביקורי חג וכו', כמדומה הוא גם מופיע בערכו כתלמיד, לא יודע בדיוק מאיפה.
יש לך רעיון למקור מוסמך יותר?
אין לי מקור, אם כי לא ברור לי עד כמה דבר מפורסם שכזה זקוק למקור.
אני לא יודע אם הוא רבו בפועל.
הוא רבו הרעיוני.
כתלמידו שמעתי אותו מכנה את הגר"י סילמן "מורי ורבי". נראה לי שחלק גדול משיטת הלימוד שלו נלמדה ממנו.
בשיור על מיגו הוא לא אמר מו"ר אלא לימד אותי וכו'
אתה צודק. הוא מכנה אותו "הרבי שלי לענייני מיגו".
אני חושב שזה מאוד מטעה מה שעשו כאן
הוא מגדירו כרבו בלימוד, ולא בחסידות, כך שאו שייצינו אף אף רבותיו בחסידות [הבית ישראל הלב שמחה והפני מנחם]
או בכלל לא, זה עושה רושם שמישהו ניסה לעשות אותו כליטאי.
[להשוואה: בערך של האדמו"ר מגור מופיע שרואה את החפץ חיים כרבו המובהק, ואעפ"כ אף אחד לא שם אותו בתקציר כרבו]
בס"ד
צריך מקור לכך שהוא רוןאה את האדמורים שהזכרת כרבותיו, יש עדיות ממנו הפוך.
אתה מוזמן להכנס לסעודה שלישית ולשמוע אותו מציין 'רבותינו', או לקרוא את 'בנאות דשא'.
אתה גם יכול להסתכל בדרשותיו בימי היארצייטים של האדמורי"ם לבית גור.
כשהרב סילמן מסר שיעור בבית מדרשו של רבי שאול בירושלים, פנה אליו רבי שאול ואמר לו בנוכחות רבים מתלמידיו, בערך בנוסח הבא: 'עכשיו כולם רואים מי הוא מורי ורבי'.
לגבי הקשר בין רבי שאול לבין רבי דב לנדו, נראה לי שגם הקשר הזה נוצר בעקבות הקשר של רבי שאול עם הרב סילמן שהוא כידוע 'תלמיד מובהק' של רבי דב.
רבי שאול אלתר בעדות אישית: "רבי יהודה סילמן העמיד אותי על הדרך הנכונה; הוא הרב'ה שלי בקו הנכון" בפתיחת שיעורו של ראש ישיבת וקהילת 'פני מנחם' הגאון רבי שאול אלתר שליט"א על גדרי נאמנות והוכחת ה'מיגו', סיפר ראש הישיבה לתלמידיו שאת שיטתו בדרך הלימוד הנכונה הוא קיבל מהגאון רבי יהודה סילמן שליט"א | השיעור נמסר בהיכל ישיבה-גדולה 'פני מנחם', ביום ראשון י"ד חשוון תשפ"א | להלן התמלול המדויק של הדברים: "אני למעשה עד שהייתי אברך לא למדתי. למדתי, אבל לא לימוד כזה יסודי, להבין ראשונים ולשים לב ללשונות. ללמוד כמו שצריך! נו, מה שאתם מתחילים כבר היום. אצלי ארך זמן... רב' יידל סילמן העמיד אותי על הדרך הנכונה; אפשר לקרוא לו: 'הרב'ה שלי בקו הנכון'. למרות שלא למדתי ב'חידושי הרי"ם', הייתי שמה 'משיב' בסדר ג', רק החלפנו כמה מילים ב'סדר' ובחזרה ב'טקסי' לבני-ברק. לפעמים היה משחק כדורגל, אז היה שמה סגרו את הדרכים, היינו צריכים ללכת רגלי חצי שעה, אז עוד יותר זמן לדבר. אם היה עוד משחקים, הייתי נהיה 'תלמיד חכם' יותר גדול... אז יצא לנו לדבר. את זה דווקא שמעתי ממנו, היה, זה היה מבחנים. אז ה'איחוד' עשה מבחנים, בישיבות בכל הארץ. מבחנים אמיתיים - לא הצגות. אז אני ורב יידל נסענו, ועוד, שלושה, אני לא זוכר מי היה השלישי. לערד פעם, ולזה - לכל הישיבות, בכל הארץ, לבחון. בחורים ענו, ושאלו כל אחד ואחד, לא, בלי קונצים, לא שצועקים וכל ה... בחינות אמיתיות... אז בדרך דיברנו. ואני זוכר שאת השאלה הזאת שאלתי אותו בדרך: "האם 'מיגו כוח הטענה'?". קיויתי, אתם יודעים, לדבר. "החקירה הזאת היא רק על הנייר" הוא אמר, "אין כזה דבר של כוח הטענה". אז - "אין"... תיכף נלך, נסביר, נעורר על לשונות של ראשונים, נשאל קושיות שה'עוילם' רוצה אולי לשאול. ל'חידושי הרי"ם' נגיע בסוף. בכל זאת זה נקרא שלומדים 'חידושי הרי"ם'. יש קושיה אחת שעליה מדבר ה'חידושי הרי"ם', ה'נתיבות' גם. נגיע אליה יותר מאוחר."
הנה קישור לדברים: https://www.youtube.com/watch?v=L2QNN-W_6SE&feature=youtu.be