רבי נחום אתרוג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף נחום אתרוג)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי נחום אתרוג
אין תמונה חופשית
לידה תר"כ
פטירה י"ט בחשוון תרצ"ח (בגיל 77 בערך)
מקום קבורה חלקת כולל גליציה בהר הזיתים
מקום פעילות צפת, ישראל
השתייכות היישוב הישן בצפת
תחומי עיסוק רבנות, דיינות
תפקידים נוספים ראש ישיבה, ממונה ראשי בכולל רומניה
רבותיו דודו רבי לייב אתרוג
חיבוריו נתיבות השלם, דובב שפתי ישנים.
בת זוג פייגא רייזא
אב ר' דוב

רבי נחום אתרוג (תר"כ[1] - י"ט בחשון תרצ"ח). היה ראב"ד עדת האשכנזים בצפת, ראש ישיבות "הרידב"ז - תורת ארץ ישראל" ו"חתם סופר" בצפת, וממונה ראשי מטעם כולל רומניה.

ביוגרפיה

נולד לרבי דוב[2] שנפטר בגיל צעיר. רבי נחום התגורר בבית סבו יחד עם עוד כמה מנכדיו[דרושה הבהרה] שהתייתמו אף הם. בתקופה זו למד אצל דודו רבי לייב אתרוג ממנו קיבל את עיקר תורתו[3] ובגיל מאוחר יותר היה גם תלמידו של הרידב"ז[4].

בהגיע סבו לגיל 50 עלה עם משפחתו לארץ ישראל, שם בחר להשתקע בצפת.

תקופה קצרה לאחר מכן נשא רבי נחום את פיגא ריזא בתו של איתמר הרמן מטבריה[5]. לאחר נישואיו עבר להתגורר בטבריה, שם התיידד עם רבי אברהם צבי הלוי ששימש כראב"ד טבריה, כשרבי אברהם צבי אף הפקיד אצל רבי נחום קודם פטירתו את כתבי ידו המלאים בחידושי תורתו, כדי שישתדל להדפיסם[6]. כמו כן התיידד בתקופה זו עם רבי משה קלירס רבה של טבריה, וניהלו ביניהם התכתבות ממושכת, אף לאחר שרבי נחום עזב את טבריה. חלק מהתכתבותם נדפס בספרו של רבי משה "מורשת משה".

בשנת תר"מ חזר שוב להתגורר בצפת, שם ייסד לראשונה תלמוד תורה וישיבת 'עץ הדר'.

בשנת תרמ"ו, כשמצבו הכלכלי של המוסד היה בשפל, ניסו חברי הנהלת המוסד לצמצם ולסגור את הכיתות הגבוהות, כדי שיוכלו להחזיק ולהרחיב את הכיתות הנמוכות עבור הילדים עד גיל 13. רבי נחום התנגד לכך, ואף הוזיל כסף רב מכיסו לשם כך. רבנים שונים שנקראו לפשר בין שתי העמדות הכריעו כדעת רבי נחום. אך כעבור תקופה קצרה נסגר התלמוד תורה והישיבה, והתלמידים התפזרו בין בתי הכנסת בצפת.

לאחר עליית הרידב"ז לארץ ישראל בשנת תרס"ה, ייסד בה את ישיבת "תורת ארץ ישראל" עם כמאה תלמידים, ורבי נחום היה מראשי הישיבה. במקביל שימש רבי נחום גם כר"מ בישיבת "חתם סופר" שעמדה בנשיאות רבי יצחק לייב סופר בנו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר.

ראשות בית הדין

בשנת תרע"ח מונה רבי נחום לדיין בבית הדין האשכנזי בצפת, ולצידו ישבו הדיינים בבית הדין: רבי אברהם לייב זילברמן (רב העיר) ורבי אפרים שרגא וינגוט. בהיותו המבוגר מבין השלושה מונה רבי נחום לראש בית הדין[7].

בתקופה זו התיידד רבי נחום עם רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, רבה הספרדי של צפת. רבי שלמה אליעזר העריכו וכיבדו[8], והשניים התכתבו בענייני הלכה[9], חלק מתשובות הרב אלפנדרי אליו נדפסו בספרו שו"ת הסבא קדישא.

בביתו הייתה לו ספרייה גדולה מלאה עם כתבי יד מספריהם של רבני ספרד ואיטליה ועוד, ספרים אלו סייעו בידו לרכוש בקיאות נרחבת בספרות ההלכה. הוא תכנן להדפיס כתבי יד רבים שהיו ברשותו, והוא אף פרסם את תוכניותיו כדי שיסייעו בידו, אך לרוב הוא נמנע מכך מחוסר אמצעים.

כמו כן היה ברשותו כתבי יד של הצמח צדק מליובאוויטש. ומאוחר יותר כשהאדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון הקים את ספריית חב"ד בניו יורק, התעניין הריי"צ בספרייתו וביקש לרכוש ממנה כתבי יד ושאר ספרי קדמונים[10].

פטירתו

בחודש אלול תרצ"ז נסע לירושלים לצורך טיפולים רפואיים, שם שהה במשך 3 חודשים, ובמוצאי שבת י"ט בחשון תרצ"ח נפטר בדעה צלולה[11]. על פי הוראת רעו וידידו רבי צבי פסח פרנק הוחלט שלא להביאו לקבורה בעירו צפת, אלא להשאירו לקבורה בירושלים[11]. הלוויתו הייתה רבת משתתפים לאחר שהרבנות הראשית לישראל קראה להשתתף בהלווייתו, והוא נקבר בחלקת כולל גליציה בהר הזיתים[12].

בעיתון הדואר התפרסמה ידיעה על פטירתו בה נכתב בין היתר כי רבי נחום ”היה רב גדול לא רק בתורה, אלא גם במידות מוסריות בלב מלא אהבה לעם ישראל”[13].

בהיות רבי נחום ממונה ראשי של כולל רומניה בארץ ישראל, התקיימה גם בניו יורק עצרת מספד לזכרו לאחר כלות השלושים בבית הכנסת 'שערי שמים לאנשי רומניא', שם ספד לו בין השאר גם בנו ר' יצחק דוד שהתגורר בארצות הברית[14].

לאחר כשנתיים נפטרה אשתו בשנת ת"ש.

ספריו

הרבה מחידושיו נדפסו בירחונים שונים ובכתבי עת תורניים, והרבה מתשובתיו בהלכה נדפסו בספר 'דובב שפתי ישנים' ירושלים. כן הדפיס את הספרים דלהלן:

  • אבל משה (צפת תרמ"ד) - מאמר הספד על הגביר מוה"ר משה סלאפקוויצער, ורבי שמואל הלר רבה של צפת[15].
  • דובב שפתי ישנים (ירושלים תרס"ד) - הכולל תשובות שונות מגדולי הדורות וכן מחידושי תורתו. בפתחו הדפיס מאמר הספד על רבי ישכר דב רוקח מבעלז[16].

נתיבות המשפט השלם

לבקשת רבי אברהם יצחק הכהן קוק הוא הכין וההדיר לדפוס את הספר נתיבות המשפט השלם מאת רבי יעקב לורברבוים מליסא, עם הרבה הוספות מכת"י המחבר שנשמטו בדפוסים הקודמים, לצד ביאוריו וחידושיו של רבי נחום על דברי המחבר[17]. במהלך עבודתו יצאו רבנים רבים[18] בקריאה לסייע במלאכתו. בהקשר זה התבטא עליו רבי משה קליערס ש”רק עקשן כהרב נחום אתרוג מוכשר לחבר ספר על נתיבות המשפט”[19].

ספר זה נאבד בעת חוליו בשנת תרצ"א[20]. בחודש שבט תשמ"ו פרסם הרב יוסף בוקסבוים בקובץ "מוריה"[21] כי הוא מצא את הספר אצל נכדו, ולאחר זיהוי וודאי הוא פרסם את הספר במהדורת מכון ירושלים שבראשותו.

ילדיו

  • רבי שמעון דוב, נישא לחיה דבורה בתו של אברהם שמעון בלויא. היגר עם משפחתו לארצות הברית ושימש כרב וכראש ישיבה בבוסטון. נפטר בד' בניסן תשי"ז, ונקבר בבית העלמין לונג איילנד בניו יורק[22].
  • רבי יצחק דוד, רב אגודת הקהילות בעיר יוטיקה בניו יורק. נישא בשנת תרע"ב לחנה רחל בתו של סענדר טראויץ[23] מצפת. חיבר את הספר 'פרי עץ הדר - אוצר כללי התלמוד והפוסקים'.
  • מלכה לאה אשת זלמן ראקאווער מירושלים. בנם הוא הסופר והמחנך איתמר בן-חור.
  • הבחור לייבל. נפטר בצעירותו בחיי אביו.

לקריאה נוספת

  • יצחק דוד אתרוג, קורות חיי ותולדות משפחתי, בראש ספר פרי עץ הדר - אוצר כללי התלמוד והפוסקים, נוי יורק תשי"ב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יש אומרים שנולד בשנת תרכ"ב, ראה י. גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ב, עמוד 194. אך לפי עדות בנו יצחק דוד אתרוג בהקדמת ספרו פרי עץ הדר חלק ז, תולדות חיי וקורות עולם היהודים - שליבה החמישית עמוד 8, הוא נולד בשנת תר"כ.
  2. ^ אחיו של רבי לייב אתרוג רבה של ניאמץ שברומניה
  3. ^ עדות בנו יצחק דוד אתרוג, תולדות חיי וקורות עולם היהודים בתוך הקדמת ספרו פרי עץ הדר חלק ז, עמוד 12.
  4. ^ הרידב"ז מכנה אותו תלמידי בקונטרס הלכה למעשה דף ז'
  5. ^ היה מעסקני טבריה, ואף שימש כציר וקונסול של ממשלת אוסטריה בארץ ישראל.
  6. ^ רבי נחום לא הספיק להדפיסם, ומסר את הכתבים לידי בנו ר' יצחק דוד. ראו: תולדות חיי וקורות עולם היהודים בתוך הקדמת ספרו פרי עץ הדר חלק א', עמוד י"א
  7. ^ יבא שילה, קנדה תרפ"ו, פתיחת הספר עמוד ו'.
  8. ^ עדות בנו יצחק דוד אתרוג, תולדות חיי וקורות עולם היהודים בתוך הקדמת ספרו פרי עץ הדר חלק א', עמוד כ"ג.
  9. ^ ראה קובץ מן הגנזים (ה) תשע"ה, עמוד קנ"ד. קובץ מן הגנזים (ו) תשע"ה, עמוד ר"ב. ועוד.
  10. ^ ראה מכתבו של האדמו"ר הריי"צ הנדפס בספר ספריית ליובאוויטש סקירת תולדותיה עפ"י מכתבים תעודות וזכרונות, ברוקלין תשנ"ג, עמוד 81
  11. ^ 11.0 11.1 עדות בנו יצחק דוד אתרוג, תולדות חיי וקורות עולם היהודים בתוך "פרי עץ הדר" חלק ז, עמוד 8.
  12. ^ כרטיס קבר כולל תמונה מתוך אתר עיר דוד.
  13. ^ צילום הידיעה באתר פורום אידישע וועלט.
  14. ^ עדות בנו יצחק דוד אתרוג, תולדות חיי וקורות עולם היהודים בתוך הקדמת ספרו פרי עץ הדר חלק א', עמוד ה'.
  15. ^ קישור לספר באתר הספרייה הלאומית.
  16. ^ קישור לספר באתר היברובוקס.
  17. ^ ראה ירחון מוריה, שנה ז' גליון עג, חשוון תשל"ז, עמוד 17.
  18. ^ רבי משה קליערס, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי שאול משה זילברמן, רבי צבי פסח פראנק, רבי יוסף גרשון הורביץ, רבי אליהו ראם, רבי אליהו ילוז, רבי מכלוף שטרית ורבי יעקב חי זריהן.
  19. ^ משה אהרן פרלמן בספרו מפי דודי, זיכרונות מרבי משה קלירס, ירושלים תרצ"ה, עמוד ל"ז.
  20. ^ עדות בנו יצחק דוד אתרוג, תולדות חיי וקורות עולם היהודים בתוך הקדמת ספרו פרי עץ הדר חלק א', עמוד ט"ו.
  21. ^ שנה יד, גליון קסה-קסו, עמוד כג
  22. ^ עלי זכרון, קובץ י"ח, עמוד ס"ז.
  23. ^ סענדר טראויץ, באתר אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו