רבי יעקב דוד וילובסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "רידב"ז" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבה של מצרים בראשית תקופת האחרונים, מחבר שו"ת הרדב"ז, ראו רדב"ז.
הרידב"ז
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

רבי יעקב דוד וילובסקי (כונה הרידב"ז; ל' בשבט ה'תר"ה, 7 בפברואר 1845 - א' בתשרי ה'תרע"ד, 2 באוקטובר 1913) היה למדן ידוע ומחבר ספרי הלכה ופרשנות. שימש בין היתר כרב של סלוצק וכראש ישיבה בצפת.[1]

ביוגרפיה

הרידב"ז נולד בעיר קוברין בפלך גרודנו (כיום במחוז ברסט שבבלארוס) בל' בשבט ה'תר"ה (1845) לרב זאב וילובסקי ולאשתו הנדיל. עוד בצעירותו נודע כעילוי. בגיל עשרים ושלש נבחר לרב באיזבלין, ובשנת תרל"א שימש כדרשן בווילנה. הוציא לאור בשנת תרל"ד את ספרו מגדל דוד. שנתיים לאחר מכן מונה לרב בבוברויסק והוציא לאור את ספרו חנה דוד.

בשנת תרמ"ג עבר לפולוצק, בשנת תרמ"ז שימש כרב בווילקובישק, אך נאלץ לפרוש מהרבנות שם בגלל אי ידיעת פולנית (תנאי מחייב לרבנים לפי החוק באותו זמן). בשנת תר"נ עבר לשמש כרב של סלוצק. בתרנ"ו פנה לישיבת סלובודקה וביקש תלמידים לייסד ישיבה במקומו. משנת תרנ"ט עד לתרס"ב ערך והוציא לאור את פירושו על התלמוד הירושלמי. נסע לארצות הברית בשנת תר"ס כדי לגייס כסף להדפסת פירושו על הירושלמי ולמכור את ספריו, שם התקבל בכבוד רב כפי שמתאר עד ראייה תושב בוסטון: ”ביאתו של גאון מפורסם זה לבוסטון עשתה רושם. רבנים, חשובי עדה וטובי עיר, מבוסטון ומערים ועיירות סמוכות לה, יצאו אל בית הנתיבות להקביל פניו וליװהו לוויה של כבוד בכרכרות וצבים לבית שהקצו לו במשך ימי התארחותו בבוסטון. בית זה נעשה תלפיות שכל פני שלומי אמוני ישראל פונים אליו, ויומם ולילה הוא הומה מרוב אורחים שבאו להתחמם כנגד אורו של מאור גולה זה השוכן כבוד בתוכו. זחה דעתם של יהודי בוסטון שזכו לארח בעירם את הגאון הסלוצקאי...”[2]

לאחר המסע אף הקדיש את סדר נזיקין לתומכיו באמריקה.[3] בתרס"ג עבר לארצות הברית במטרה לחזק את היהדות במקום ונתמנה לרב בשיקגו. אולם משנתקל בהתנגדות של רבני המקום ונוכח כי לא יוכל להביא לתיקונים שרצה בהם[4] ויתר על משרת הרבנות.

כי באמת בעיר שיקאגא יש הרבה יראי ד' באמת יוסף ד' עליהם, וכאשר באתי שמה, והקיפוני בני העיר לקבל עלי משרת הרבנות והבטיחו לי שיחזיקו ישיבה אשר איסד, ובאמת יכולת ביד עיר הזאת להחזיק ישיבה גדולה בתבל וחשבתי אולי אהיה שליח להכניס ישיבה גדולה אל המקום אשר רוב ישראל נוסעים יום יום ונעתרתי להתישב שם, [ד' אלקי' לפניך נגל כל תעלומות לבבי ואת מחשבתי]. וכאשר החלותי לראות את הטרפות שבהעיר והתחלתי לתקן וראיתי אשר כל מה שאעשה תקנות לתקן אתקלקל יותר ויותר כי החברה הזאת עם המכונה רב שלהם עמדו לשטן. וכאשר ראיתי היטב שלא אוכל לתקן כי אין בכח כל העיר לעמוד לנגד העזות מהקטנים שבהם שמחזיקים בידי הנוכל הזה, גמרתי בדעתי לעזוב העיר, כי ידעתי שלא אבטל החברה הקטנה הזאת שהם שלוחים נאמנים מהשטן.

שו"ת בית רידב"ז כח

בתרס"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם ייסד ישיבה בה למדו כמאה תלמידים. הייתה לו תוכנית להביא לצפת קבוצה גדולה מתלמידי ישיבות בליטא אשר תלמד בפרט בעיון בכתבי הגר"א אך תוכנית זו לא יצאה לפועל.

בסוף ימיו עבר לגור בעין זיתים. כשחלה העבירו אותו לבית חתנו בצפת ושם נפטר בא' בתשרי ה'תרע"ד.

היתר המכירה

היה מהמתנגדים להיתר המכירה וחלק בנושא זה על הרב קוק (תשובה ארוכה של הרב קוק אליו בנושא ניתן לראות באגרות הראי"ה, איגרת תקנ"ה, ותשובה על הדברים נכתבה בהקדמה לספרו של הרידב"ז בית רידב"ז). נסע לפריז להיפגש עם הברון רוטשילד על מנת להסתייע בו בעניין השמיטה. על מנת להסביר את שיטתו בהלכה בנושא השמיטה בשנת תרע"ב הוציא מחדש את ספרו של רבי ישראל משקלוב "פאת השלחן" בתוספת פירוש שלו (בית רידב"ז ושו"ע שבת). עם כל זאת, למרות המחלוקת החריפה ביניהם בעניין הרעיון הציוני והשמיטה, הייתה ביניהם ידידות עמוקה.[5]

משפחתו

הרב וילובסקי נשא לאישה את מרים בלומה, בתו של של הרב שלמה וריזל, ולהם נולדו שתי בנות ושלושה בנים:[1]

  • בתו הגדולה וולה, הייתה נשואה לרב יוסף קאנוויץ, מחבר "דברי יוסף", יורשו ברבנות צפת, ולפני כן רב בליטא ובארצות הברית.
  • בתו השנייה לאה גיטל, הייתה נשואה לרב ישראל יהונתן ירושלימסקי, רבן של כמה ערים בליטא. היא הייתה חמותו של הרב יחזקאל אברמסקי. בנו של הרב יחזקאל אברמסקי, הסופר יעקב דוד אברמסקי, נולד ארבעה חודשים לאחר פטירתו של יעקב דוד וילובסקי והוא הראשון להיקרא על שמו.
  • בנו רבי משה בצלאל, חמיו של הרב אברהם ורנר רבה הראשון של נתניה

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1466 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
  2. ^ אפרים ליסיצקי, ‏"בכף הקלע" (בין סלוצק לבוסטון: ההגירה לאמריקה בעיניו של אפרים ליסיצקי), השילוח 3, פברואר 2017
  3. ^ אוצר ישראל, ערך רידבז.
  4. ^ ראו בהרחבה בחוברת ספר הרידב"ז והכשרות http://israel613.com/books/SEFER_RIDBAZ_KASHRUT-H.pdf
  5. ^ ראו כאן בעניין זה.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0