רבי משה קליערס
הרב משה קליערס (ז' באדר ה'תרל"ו, 1876-כ"ג בשבט תרצ"ד, 1934) היה הרב הראשי האשכנזי של טבריה[1].
חייו
ר' משה נולד למאיר קליערס בנו של ניסן שהיה חוצב קברים בצפת ובעל משפחה ענייה. שם משפחתו מגיע מהעיירה קלייער שבבלארוס ממנה עלה אב סבו, גמליאל לארץ ישראל וקיבל את שמה. הוא נישא לבתו של רבי יהודה לייב קסטלניץ, מחשובי חסידות סלונים בטבריה ובעקבות זאת עבר לגור בעיר ולימים אף הפך בעצמו לחסיד סלונים לאחר שנסע בשליחות חותנו אל האדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלונים ושהה אצלו בשבת. על פי הזמנת האדמו"ר, הרב שמואל וינברג מסלונים, שביקש שיהיה מלמד לבנו, נסע שוב לשנים אחדות ללמד תורה בסלונים. בשנת תר"ס הקים את ישיבת אור תורה על יד ציון רבי מאיר בעל הנס ועמד בראשה עד פטירתו. הוא נהג ללכת לישיבה ביום ראשון ולשהות בה עד יום חמישי ואז שב לביתו בין חומות העיר טבריה.
לאחר שנפטר הרב יחיאל מיכל היילפרין, בשנת ה'תרס"ט, נבחר לרב של הקהילה האשכנזית בטבריה. הוא לא הסכים לקבל מעמד רשמי מטעם שלטונות המנדט ואף דרש ברבים בעד הפרישה מהוועד הלאומי[2].
בראשית שנת תרע"ד הצטרף למסע הרבנים[3] יחד עם הרב קוק ורבי יוסף חיים זוננפלד. וכך כתב בדברי היענותו להצטרף למסע זה, שנערך במושבות החקלאיות:[4] ”זה מזמן העליתי במחשבתי כי אין אנו יוצאים ידי חובתנו כלפי אחים אלה, כי יותר מאשר יש בהם מזידים, הם בעיקר שוגגים ויש להעלותם על דרך המלך – מלכו של עולם”.
במאורעות תרפ"ט נרצח אחד מבניו, חיים אלישע. בסוף ימיו חלה ובפקודת הרופאים עבר לגור בשכונת קריית שמואל.
בשנת תרצ"ג, חלה ושלח מכתב לרב אשר זאב ורנר ששהה בארצות הברית וביקשו כי יבוא לטבריה וייקח את תפקידו כרב העיר.[5] באותה שנה הוצע הרב קליערס כמי שיעמוד בראשות העדה החרדית בירושלים, במקומו של הרב יוסף חיים זוננפלד (שנפטר בחודש אדר ב'). ההצעה לא יצאה לפועל מסיבות שונות.[6]
אשתו הראשונה נפטרה ולהם היה בן אחד אברהם מרדכי. הוא נישא בשנית ונולדו לו שלושה בנים חיים אלישע, מאיר (לימים מראשי חסידות סלאנים) וניסן.
ספריו
- טבור הארץ ה'תרס"ו - ספר על תולדות טבריה
- תורת הארץ - על מצוות התלויות בארץ - (נחשב לאחד מספרי הייסוד בתחום זה).
- מורשת משה ה'תש"ל - שאלות ותשובות שיצאו לאור על ידי בניו.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, רבה של טבריה - הגאון האדיר רבי משה קלירס זצ"ל, "בית יעקב", גיליון 33, שבט תשכ"ב, עמוד 16, באתר HebrewBooks; המשך בעמ' 17, באתר HebrewBooks; סיום בעמ' 20, באתר HebrewBooks
- אהרן סורסקי, דמויות הוד - סדרה א' : עולי ובוני ארץ הקודש, הוצאת נצח, בני ברק תשכ"ז, פרק י'
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ד', בני-ברק תשמ"ז, עמ' ט'-ל"ז
- עודד אבישר, ספר טבריה : עיר כינרות ויישובה בראי הדורות, הוצאת כתר, ירושלים תשל"ג, עמוד 310
- א. חסיד, אור מופלא - כתבה נרחבת על דמותו של הרב קליערס, מוסף "המבשר התורני" של העיתון המבשר, כ"ג שבט תשע"ד, עמ' ד-ט
קישורים חיצוניים
- משה אהרן פרלמן, מפי דודי, זכרונות מדודי הגאון החסיד רבי משה קליערס ז"ל, באתר HebrewBooks
- פרופ' דבורה הכהן (נינתו של הרב קליערס), הרב משה קליערס והראי"ה קוק, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 149, שבט תשע"ב, עמ' 4.
- ר' משה קליערס אב"ד ור"מ טבריא, כ"ג שבט תרצ"ד, בפורום "על הצדיקים ועל החסידים" בפורומי אידישע וועלט
הערות שוליים
- ^ לפי "לוח ארץ ישראל-שימושי וספרותי" שנערך על ידי אברהם משה לונץ שנה 19, לא היה באותן שנים רב ספרדי לעיר טבריה. במשך כשלושים שנה כיהן הרב אליהו ילוז כאב"ד טבריה עד לפטירתו בשנת תרפ"ט, ואף נזכר בספר "אלה מסעי" המובא במקור 3, שב-תרע"ד היו בטבריה כמה רבנים ואחד מהם הרב ילוז שהיה רבה של העדה הספרדית. לאחר פטירת הרב ילוז כיהן כאב"ד בטבריה רבי יעקב חי זריהן
- ^ אתר ח"כ מאיר פרוש - השבוע לפני 80 שנה תצוה ס"ט
- ^ ר' משה קליערס הצטרף אל המסע בכ"ה בחשוון כשהיו במושבה מרחביה - ראו בספר "אלה מסעי" הוצאת קול מבשר ה'תשס"א
- ^ מצוטט במספר מקורות. ראו: שמואל אבידור, האיש נגד הזרם, ירושלים תשכ"ב, עמ' יז. אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, ד, עמ' כו.
- ^ אשר זאב וורנר, טעם זקנים, ירושלים, תשט"ו, עמודים 8-10
- ^ ראו: מוסף המבשר התורני של העיתון "המבשר", כ"ג שבט תשע"ד, עמ' ט
