נחום סלונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נחום אברהם סלונים (תשעה באב ה'תרפ"ד, 9 באוגוסט 1924 - 15 באפריל 2012) היה לוחם אצ"ל ואיש עסקים ישראלי יליד ישראל. תרם רבות לקידום הספורט בישראל בכלל ולתנועת בית"ר בפרט, והיה מפורצי הדרך להקמת המועצה להסדר ההימורים בספורט. בנוסף היה למפיק תיאטרון וסרטים ואף זכה בשני פרסים בפסטיבל ברלין היוקרתי על סרטו "המרתף" בכיכובו של שמעון ישראלי ב-1963.

טרם קום המדינה

נחום אברהם סלונים הוא מצאצאיו של רבי שניאור זלמן מלאדי, "בעל התניא" מייסד חסידות חב"ד, ובנו ממשיכו רבי דובער 'הרבי האמצעי' אביה של אם היישוב היהודי בחברון עיר האבות הרבנית מנוחה רחל סלונים

אביו של נחום היה הרב מנחם מענדל שמואל סלונים והוא היה השביעי מבין שמונה אחים ואחיות., לאביו הרב שניאור זלמן סלונים.

בגיל צעיר הצטרף נחום לארגון האצ"ל.

במוצאי שבת, 27 באוקטובר 1944 - השתתף בתקיפת האצ"ל את משרדי מס הכנסה בשלוש הערים הגדולות (ירושלים, חיפה, ותל אביב) - היעד נבחר בשל התחושה שכלל האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל תשמח בפעולה זו - כולל המתנגדים הקבועים לפעילות האצ"ל והלח"י - בשל גביית המס הגבוהה מקרב התושבים היהודיים בא"י. משרדי מס-ההכנסה בתל אביב שכנו ברחוב נחלת-בנימין מספר 69 בקומת הקרקע. את הפעולה בתל אביב, שבראשה עמד נחום סלונים, ביצעה חוליה קטנה בת שלושה לוחמים וכן זוג להתראה. אחד הלוחמים ניפץ את זגוגיות החלונות והשניים האחרים החדירו פנימה מטעני חבלה והפעילו את פתיל ההשהיה. לאחר שהחוליה הסתלקה נשמעה התפוצצות ומשרדי מס-ההכנסה נהרסו כליל. הפעולה בוצעה בשלמות וללא נפגעים.

ב-30 באוקטובר 1946 נעצר (כתוצאה מהלשנה של היינריך ריינהולד, "ינאי" - עליו מבוסס ספרו של דוד שחר, "סוכן הוד מלכותו") ונשלח למחנה המעצר הבריטי בלטרון. באותו היום נעצר גם יצחק פרידמן. השניים לא נותרו במעצר זמן רב. הם ניצלו את ביקורו השבועי של רופא השיניים בכלא כדי להימלט. ב-8 בפברואר 1947, הצליחו השניים להסתנן לתא המטען של מכוניתו של רופא השיניים - שיצאה משער המחנה ללא מפריע. השניים הגיעו עם המכונית עד למגרש הרוסים בירושלים, שהיווה תחנת משטרה בריטית. הם התחזו לצמד שיכורים כדי להסתנן משם חזרה בעזרת חבריהם לארגון חזרה לתל אביב. נחום סלונים חזר לפעילות מבצעית במסגרת ח"ק (חיל קרב) תל אביב ויצחק פרידמן עסק בהדרכה ונתמנה אחראי על מחלקת ייצור חומרי הנפץ, שם ייצרו גם כספית רועמת (שהייתה חיונית להכנת רימונים).

חטיפת הקצין הבריטי היהודי

ב-16 באפריל 1947 הוצאו להורג בתלייה עולי הגרדום, ארבעת לוחמי האצ"ל - דב גרונר, מרדכי אלקחי, אליעזר קשאני ויחיאל דרזנר בכלא עכו. מספר ימים אחר כך הוחלט באצ"ל לתפוס בני ערובה בריטיים ולתלות אותם כדי להביא להפסקה ב"מדיניות הגרדומים" של הבריטים. לילה אחד יצאה יחידה לרחוב הירקון בתל אביב כדי לתפוס קצינים בריטים שנהגו לבקר בבארים של בתי-המלון באזור. מפקד הפעולה היה נחום סלונים. היחידה מנתה את "גידי" (עמיחי פאגלין) ואשתו צפורה, יעקב עמרמי (ראש ה"דלק") ואשתו חוה, וכן את דב כהן ("שמשון"), והנהג, אהרון מזרחי. עמרמי סיפר על האירוע:[1].

פתאום הופיעה חוה בריצה ואמרה: "ישנו בריטי אחד על-יד הבר במלון פארק מעשן פייפ. אי אפשר לטעות, זה בריטי ממש". ניגשנו אל נחום סלונים להודיע לו. נחום ואהרון נכנסו ראשונים לבית-המלון ודב כהן ("שמשון") נכנס אחריהם. ציפורה פאגלין, חוה עמרמי ואני עמדנו ליד החלון והסתכלנו מבחוץ על הנעשה במפנים. נחום התיישב אל אחד השולחנות, הוציא את אקדחו למען יראו הנוכחים, וביקש שכל אחד יראה את תעודת הזהות שלו. נבדקו התעודות של כעשרים זוגות; כולם היו יהודים. "אנו יוצאים", אמר נחום, "אין לנו מה לחפש כאן". בצאתם החוצה ראו ברחבת-הכניסה טיפוס ככן ארבעים, לבוש צעיף ומקטרת בפיו. שמשון שאל מיד: "Who are you?" והאנגלי ענה לו: "I am an Englishman". נחום תקע לו את האקדח בין צלעותיו ואהרון מזרחי אמר: "Come with us".

היחידה העבירה את הקצין לאחד הפרדסים בקצה רחוב גורדון (גן הדסה) - שם אמורים היו לתלות אותו. עמרמי החליט לחקור אותו תחילה וגילה ששמו היה ג'ק וילקינסון. לדבריו רצה לטייל בארץ מכיוון שהוא יהודי המשרת בצבא הבריטי ושמו האמיתי הוא יעקב ולדמן. כשהתברר לקצין הבריטי שחבל התלייה מצפה לו פתאום התחיל לומר תפילת "קדיש" מתחילתה ועד סופה ואחר הוסיף פסוקים מתפילת "אדון עולם". לאחר הדברים האלה, התנצל עמרמי בפני החטוף והוא הוחזר לבית המלון.


פרשת אלטלנה

ב-20 ביוני 1948 הפגיזו תותחים את ספינת הנשק אלטלנה מול חופי תל אביב. על הספינה נמצאו מפקד הארגון, מנחם בגין וכן אחותו הצעירה של נחום - שולה ("ניצה") פולק. שולה סיפרה על החוויה:

ניתכה עלינו אש תופת שהקשתה על העברת הפצועים אל הסירות. לאחר מכן החלה ההפגזה ואחד הפגזים נפל על האנייה שהחלה לבעור. פניתי אל בגין ובדמעות בעיני התחננתי לפניו שירד לאחת הסירות. הוא כעס עלי ואמר שדווקא ממני הוא לא ציפה לשמוע את זה ושהוא יישאר על הספינה עד שאחרון האנשים ירד. כשפניתי ממנו כדי לטפל באחד הפצועים, שמעתי אותו אומר: "מדוע היא עוד נמצאת פה. תורידו אותה אל הסירה." לא עבר זמן רב ואחד הבחורים לפת אותי בחוזקה וזרק אותי למים, אולם לא יכולתי להתקרב אל הסירה בגלל האש החזקה שנורתה אל כל מי שקפץ למים. למזלי הייתי שחיינית טובה והצלחתי לשחות אל החוף, שם נאספתי על ידי לוחמי האצ"ל שהסיעו אותי הביתה... מאוחר יותר נודע לי שאחי, נחום סלונים [אחד הלוחמים הנועזים של הארגון] הצליח לעלות על ה"אלטלנה" ורץ בין כל התאים כדי למצוא אותי. הוא נרגע רק כאשר מישהו סיפר לו שהורדתי מן ספינה ואז התפנה אל "המפקד", תפס את בגין בשתי ידיו והוריד אותו אל אחת הסירות.

לאחר הקמת המדינה


נחום העביר את רוב שנותיו בתל אביב ביושבו על הגדר מחוץ לבוהמה התל אביבית הסוערת - אך במקביל ניהל והפיק רבים ממוקדי הבילוי התל אביביים - ביניהם מועדון החברים התל אביבי הראשון מועדון המפתח בבן יהודה 77 בצפון הישן של תל אביב - לימים מועדון "מנדי'ס" (כיום ברחוב רוקח), "פרדריקה" (כיום בבן יהודה 231), "בריוזקה", "רנדוו" ו-דנס בר לילה. כיום שוכן במקום הפאב המצליח - גימנסיה. כמו כן הקים יחד עם שמעון ישראלי את תיאטרון "שי-נס" שהריץ את מיטב תוכניות הבידור של שנות השישים וביניהם "סתם יום של חול", "התאומים", "שין-שין", רבקה רז ועוד.

בשנת 1963 הפיק את סרטו של נתן גרוס, "המרתף". בסרט שיחק לבדו שמעון ישראלי (אם לא מחשיבים את קולה של זהרירה חריפאי) שבנוסף כתב את התסריט ביחד עם יעקב מלכין. על הפן האמנותי של הסרט היה מופקד האמן יגאל תומרקין. "המרתף" היה למעשה לסרט הראשון בישראל שעסק בנושא השואה - וסיפר על צעיר יהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה ונקמתו בקצין נאצי. הסרט זכה לביקורות מהללות, זכה בפרס כינור דוד ובשני פרסים בפסטיבל הסרטים היוקרתי בברלין - בקופות הסרט נחל כישלון חרוץ, ככל הנראה עקב הנושא הרגיש ואי-המוכנות של הקהל הישראלי להתמודדות עם הפצע הפתוח.

שונות

בחודש יוני 2007 עלתה לאוויר התוכנית "גורילות בערפל" בערוץ אגו בכבלים ובלווין. בתוכנית שודרה פינה קבועה בשם "האריות" בכיכובם של נחום סלונים וחיים פרי (איש מוסד לשעבר). בפינה חוו השניים את דעתם על מגוון נושאים גבריים ונתנו עצות לדור הצעיר ממרום ניסיונם.

משפחתו

נחום סלונים נשא לאישה את ציפורה (ציפי) לבית רבינוביץ'. לזוג נולדו שני בנים. איש העסקים אורי סלונים והאמן אליעז סלונים.

בין נכדיו הפרסומאי והמוזיקאי אורי סלונים והעיתונאי עמית סלונים.

אחיינו הוא צביקה סלונים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב עמרמי, הדברים גדולים הם מאתנו, עמוד 97.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0