דב כהן
 | |
| דב כהן, בעת שירותו בצבא הבריטי | |
| לידה |
28 בדצמבר 1915 פולין  |
|---|---|
| נהרג |
4 במאי 1947 (בגיל 31) פלשתינה (א"י) |
| תאריך עלייה | 1938 |
| כינוי | שמשון (שם מחתרתי) |
| השתייכות |
צבא פולין הצבא הבריטי אצ"ל |
| תקופת הפעילות |
1939–1945 (הצבא הבריטי) 1946 – 1947 (אצ"ל) |
| דרגה |
סרג'נט (בצבא הבריטי) גונדר באצ"ל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה, ליל המטוסים פיצוץ תחנת הרכבת באשדוד, חטיפת הקצינים הבריטים, הפריצה לכלא עכו | |
דב ברנרד כהן (כינוי מחתרתי: "גונדר שמשון"; 28 בדצמבר 1915 - 4 במאי 1947) היה חבר תנועת בית"ר, סופר וכותב שירה, איש מחתרת ומפקד באצ"ל, במלחמת העולם השנייה היה לוחם ומפקד בחיל החפרים, הבאפס, הבריגדה היהודית. לוחם ומפקד ביחידות מיוחדות בריטיות קומנדו 51, קבוצת החקירה המיוחדת SIG ו־SAS. וחבר בקבוצת הנוקמים. מפקד הח"ק בפתח תקווה חבר חוליית התכנון של האצ"ל, פיקד ותכנן מבצעים באצ"ל. בעת פיקודו על מבצע הפריצה לכלא עכו, נהרג כשחיפה על חייליו הנסוגים.
ביוגרפיה
נעוריו
דב כהן נולד בעיירה הורודנקה (אז בפולין) עיר במחוז איוונו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה. לסופיה ואהרון-לייב כהן. דב גדל במשפחה משכילה והשלים בעיר הולדתו את לימודי בית ספר היסודי והתיכוני וגם למד עברית. במקביל הצטרף לתנועת בית"ר שם מונה לסגן מפקד הסניף המקומי ולמפקד בית"ר הצעירה. עם סיום לימודיו שירת בצבא פולין. בתחילת 1938 הגיע לסוריה ומשם חצה את הגבול והצטרף לפלוגת בית"ר בראש פינה. ביוני 1938 נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים ללימודי פילוספיה בצד לימודיו באוניברסיטה המשיך פעילותו בבית"ר לפלוגת נחלת יצחק בקרבת ירושלים.
שירות בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה
חיל החפרים
ב-20 בדצמבר 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייס כהן לחיל החפרים המלכותי ובתחילת 1940 נשלח עם יחידתו לעיר רן בצרפת, שם עבדו בהנחת מסילת רכבת. עם התקדמות הצבא הגרמני נסוגה היחידה לעיירת החוף סן-מלו ופונו לאנגליה. לאחר חודשיים הוחזרו למזרח התיכון.
קומנדו 51
באוקטובר 1940 הקים לוטננט קולונל הנרי ג' קייטור את יחידת הקומנדו 51, על בסיס מתנדבים מחיילי חיל החפרים שפונו מסן-מלו וזאת לאור הרושם הרב שעשתה היחידה על הפיקוד הבריטי, כאשר התפנתה בסדר ובמשמעת, בניגוד לחיילי יחידות אחרות שנטשו את נשקם וברחו. החיילים נלקחו לסדרת אימונים על שפת תעלת סואץ שבמצרים ועם סיומם נשלח הגדוד בו שירת כהן לאריתריאה.[1] היחידה השתתפה במערכה לסילוק האיטלקים מקרן אפריקה.[2] כהן לחם במספר רב של קרבות, ששיאם היה הקרב על קרן בפברואר-מרץ 1941, במהלכו נכבשה העיר קרן שבאריתריאה. על לחימתו בקרב זכה כהן בציון לשבח.
באפס
עם התפרקות היחידה, עבר כהן לשרת באחת מפלוגות חיל הרגלים הארצישראלי (ה"באפס") בדרגת סמל. כהן הדריך טירונים במשך שבועות אחדים בצריפין בתרגילי-סדר, אך לא מצא סיפוק בתפקידו.
SIG
בזכות הצטינותו בלימודי הגרמנית עבר כהן להתנדב בקבוצת החקירה המיוחדת (SIG), יחידה שנבנתה ממתנדבים יהודים דוברי גרמנית, ברובם מארץ ישראל, ששירתו בחיל החפרים ובקומנדו 51. היחידה ערכה פשיטות חבלה וקומנדו כנגד כוחות מ הציר במהלך המערכה בצפון אפריקה תוך כדי התחזות לגרמנים. היחידה פעלה תחת יחידת הSAS במדבר המערבי.
בריגדה יהודית
ב-1943, פוזרה היחידה וכהן נשלח חזרה ארצה וצורף לגדוד העברי השני של הבריגדה היהודית. תחילה נשלח הגדוד למדבר המערבי, אך בינואר 1945 נשלח לגזרת נהר הסניו באיטליה. בחזית זו מונה כהן למפקד מחלקת חבלנים ובתפקיד זה פינה מוקשים בדרכו של הגדוד לחציית נהר הסניו. על פעילותו בזירה ועל אומץ ליבו עוטר כהן במדליה.
הנוקמים
בשלהי המלחמה ולאחריה נטל כהן חלק בפעילות קבוצת חיילים מהבריגדה היהודית בראשות ישראל כרמי וחיים לסקוב, אשר נודעה בשם הנוקמים. בעזרת קשריו של כרמי עם המודיעין הבריטי איתרה קציני גסטפו ואס אס ונקמה בהם. הקבוצה, כללה יהודים יוצאי הבריגדה או שורות הפרטיזנים, ועם חבריה נמנו אבא קובנר, יצחק אבידב, רוברט גרוסמן, שלום גלעדי, מאיר זורע, שייקה וינברג ומשה קורפוביץ.
ביולי 1945 לאחר כיבוש איטליה עבר הגדוד לבלגיה והולנד (הצבא הבריטי אסר על חיילי הבריגדה את הכניסה לגרמניה, בשל חשש מפעולות נקם). כהן ניצל את ההזדמנות. ובאמצעות ג'יפ צבאי נסע ברחבי אירופה, בהגיעו להורדנקה עיר הולדתו, גילה כי לא נותר בה שריד ממשפחתו. (בהמשך התברר כי אחת מאחיותיו ניצלה). כהן איתר ונקם בנאצים שסייעו ברצח משפחתו: בעירו מצא את כתבי אחיו מארק כהן ובהם תיאור של הנאצי שהיה אחראי על ההשמדת יהודי הורדנקה ולאחר חקירה וחיפוש ברחבי אירופה כהן מצאו והרגו.[3]
כהן שירת בצבא הבריטי במשך שש שנים ושישים יום.
שירות באצ"ל
בדצמבר 1945 השתחרר כהן וחזר ארצה. חיים לסקוב וישראל טל שהכירו את כהן מהבריגדה ניסו לגייסו להגנה ללא הצלחה. תוך זמן קצר הצטרף לאצ"ל בפתח תקווה ובמהרה נהפך למפקד הח"ק בפתח תקווה.
ליל המטוסים
תפקידו הפיקודי הראשון במסגרת האצ"ל היה הפיקוד על תקיפת שדה התעופה בלוד. ב-25 בפברואר 1946 פשט כח האצ"ל בן 16 לוחמים על שדה התעופה. הגשם והבוץ גרמו לאיחור בתוכנית הפעולה ואף על פי שהדי ההתפוצצויות מכיוון שדה התעופה בכפר סירקין העמידו את הבריטים בכוננות החליט כהן לבצע את המשימה. הלוחמים חיבלו בשנאי מרכזי דבר שגרם לחלק גדול מהמחנה להיות באפילה שבחסותה זחלו החבלנים לעבר המטוסים. החבלנים הניחו את המטענים במקומם אך הפעילות התגלתה לאורו של זרקור ממגדל הפיקוח שלא נותק מהחשמל. מאות חיילים שהיו באותה עת בבית הקולנוע, פרצו משם למגוריהם כדי לתפוס את נשקם אך רותקו על ידי מקלעי האצ"ל. לבסוף סיימו החבלנים את משימתם ונסוגו. 4 מטוסי "אנסון" ושבעה מטוסי סיור והושמדו. הלוחמים חזרו בשלום לבסיסם. לאחר פעולה זו צורף כהן למחלקת התכנון של הארגון בראשות איתן לבני.[4]
חבלה בתחנת הרכבת באשדוד
ב-2 באפריל 1946 בפעולה שנועדה לחבל ברכבות בדרום הארץ. פיקד כהן על הפעולה בתחנת הרכבת באשדוד. לאחר השלמת המשימה נתגלו הלוחמים בנסיגה לאחר שצעדו 40 קלימוטר, הבריטים שפתחו עליהם באש וכיתרום. שלושים ואחד מתוך שלושים ושלושת הלוחמים נעצרו. כהן ועוד לוחם שהצטרף אליו הצליחו להימלט בזחילה דרך הכיתור הבריטי. בעקבות התוצאות הקשות של פעולה זו החליט האצ"ל להגביר את תדירות פעולותיו כנגד הבריטים וכהן היה מהפעילים במערכה זו. השבויים נשפטו ונשלחו לכלא בין השבויים היה איתן לבני. על כהן הוטלה המשימה להוביל כוח לשחררם משביים והוא החל לתכנן את הפריצה לכלא ירושלים, ביצוע התכנית נדחה. משום שהעצורים הועברו לכלא עכו. בעקבות השינוי תוכננה הפריצה לכלא עכו ודב נתמנה כמפקד הכוח.[5]
חטיפת חיילים בריטים
ב-16 באפריל 1947 הוצאו להורג בתלייה עולי הגרדום, ארבעת לוחמי האצ"ל - דב גרונר, מרדכי אלקחי, אליעזר קשאני ויחיאל דרזנר בכלא עכו. מספר ימים אחר כך הוחלט באצ"ל לתפוס בני ערובה בריטיים ולתלותם כדי להביא להפסקה ב"מדיניות הגרדומים" של הבריטים. לילה אחד יצאה יחידה לרחוב הירקון בתל אביב כדי לתפוס קצינים בריטים שנהגו לבקר בבארים של בתי-המלון באזור. מפקד הפעולה היה נחום סלונים. היחידה מנתה את "גידי" (עמיחי פאגלין) ואשתו צפורה, יעקב עמרמי (ראש ה"דלק") ואשתו חוה, וכן את דב כהן והנהג, אהרון מזרחי. היחידה חשבה לעזוב כי לא נמצאו בריטים אך חוה זיהתה אחד והזעיקה את האנשים, כהן שאל : "Who are you?" והאנגלי ענה לו: "I am an Englishman." האנגלי נלקח באיומי אקדח והעובר לאחד הפרדסים בקצה רחוב גורדון (גן הדסה) - שם אמורים היו לתלות אותו. עמרמי חקר אותו תחילה וגילה ששמו היה ג'ק וילקינסון. לדבריו רצה לטייל בארץ מכיוון שהוא יהודי המשרת בצבא הבריטי ושמו האמיתי הוא יעקב ולדמן. כשהתברר לקצין הבריטי מה הולך לקרות התחיל לומר "קדיש" מתחילתו ועד סופו והוסיף פסוקים מתפילת "אדון עולם". לאחר הדברים האלה, הבינו אנשי האצ"ל במה מדובר עמרמי התנצל בפני החטוף והוא הוחזר לבית המלון.
הפריצה לכלא עכו
ב-4 במאי 1947 פיקד כהן על הפעולה. מבצע לשחרור אסירי המחתרת שנכלאו שם. מבצע הפריצה התבצע כמתוכנן אך במהלך הנסיגה נתקלו הנסוגים ביחידת צנחנים בריטית שהגנה על הכלא. כהן חיפה על הנסוגים תוך שהוא יורה על החיילים הבריטים במקלע "ברן" עד שנפגע ונהרג.
כהן וששה חללי פעולה נוספים (בפעולה נפלו תשעה) הובאו לקבורה בבית הקברות של שבי ציון.[6]בגלל השתייכותם הרוויזיוניסטית סירבו יישובים אחרים להביאם לקבורה בשטחם.[7]
ב-1960 יצא לאקרנים הסרט אקסודוס ובו כלולה הפריצה לכלא עכו בהובלת איש ההגנה ארי בן כנען דבר שהכעיס את אנשי אצ"ל שטענו לסילוף ההיסטוריה.[8]
הנצחתו
- אנדרטה בבית הקברות שבי ציון
- אנדרטת נורדיה
לקריאה נוספת
- משה בן-שאול, מעלות לוחמים - עשרים ושלשה פרקי לוחמים, הוצאת הדר, 1967, עמודים 120–143
- אביעזר גולן, להיות חייל. קורות חייו ומותו של דב כהן, הוא "גונדר שמשון", ספריית תרמיל, 1968
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של דב כהן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- גונדר דב "שמשון" כהן ז"ל (אורכב 23.04.2018 בארכיון Wayback Machine), באתר "יד לבנים" של עיריית עכו
- היום - 15 שנה לפריצה לכלא, חרות, 4 במאי 1962
- חיים לזר, כך נלחם ונפל מקפד פורצי כלא עכו - "שמשון" דב כהן, חרות, 4 במאי 1962
הערות שוליים
- ^ עקב היקף ההתנדבות הנמוך של החפרים כללה יחידת הקומנדו רק פלוגת חפרים אליה נוספו פלוגת חיילים בריטים ופלוגת חיילים הודים
- ^ האיטלקים שלטו באריתריאה מאז 1885
- ^ שמואל שליט, שמשון הלוחם הנועז בדורו, תל אביב: ציון, 2000, עמ' 55
- ^ חברים נוספים בקבוצה היו בצלאל עמיצור, עמיחי פאגלין ואליהו טמלר
- ^ החיילים שנשבו נשפטו לתקופות מאסר ארוכות והועברו לכלא עכו
- ^ קובץ:שבי ציון (8).jpg – עמוד ענן, באתר amudanan.co.il
- ^ על האיבה: השנאה הפכה מרכיב מרכזי בהוויה החברתית כיום, באתר www.maariv.co.il
- ^ ביקורת קטלנית של מפקדי אצל לשעבר על הזיופים ההיסטוריים בסרט "אקסודוס", חרות, 24 באוגוסט 1961
