נחל חרמון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחל חרמון
מפל בנחל חרמון
מפל בנחל חרמון
אורך 9 ק"מ
ספיקה ממוצעת 4 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז 145 קמ"ר
מוצא עין בניאס
גובה מוצא הנהר 390 מטרים
שפך נהר הירדן
מדינות באגן הניקוז ישראל
Shabaa-farms2.png
מפת אזור מקורות הירדן בה מסומנים הנחלים היוצרים את נהר הירדן
נחל הבניאס, אחד ממקורות המים של הכנרת
מראה מהנחל בשמורה
מעיינות הבניאס והבריכות מהן זורם נחל חרמון בשמורת נחל הבניאס.
ראשוני האזרחים מבקרים במעיינות הבניאס, תחילת יולי 1967

נַחַל חֶרְמוֹן (מכונה גם בָּנְיַאס[1]) הוא נחל איתן והוא המזרחי במקורות הירדן. כמות מימיו היא כרבע מכלל מי נהר הירדן.

נחל חרמון בשנת 1969

הגאוגרפיה, הגאולוגיה וההידרולוגיה של הנחל

אגן הניקוז של נחל חרמון כולל חלקים מצפון רמת הגולן ואת השטח הישראלי של הר החרמון. יובליו העיקריים הם נחל סער, נחל גובתה, נחל שיאון ונחל פרע. אולם הזרימה ביובלים מגיעה רק ל-20% מכלל הזרימה בנחל, בשל האופי הקרסטי של הר החרמון, הגורם למים לחלחל לאדמה ולא לזרום על פני השטח.

מקור רוב המים בנחל הוא במעיינות שמתחת למערת בניאס, שמקורם בגשמים ושלגים שחלחלו בהר החרמון. בעבר נבעו המעיינות מתוך המערה, אך כיום הם נובעים בבריכות מתחתיה. המעיינות נובעים בטמפרטורה של 15 מעלות והם מהווים, יחד עם עין דן, בית גידול לתולעת השטוחה והאנדמית Dugesia golanica[2].

נחל חרמון זורם בתחילתו בכיוון דרום-מערב, וחלקו העליון נושא אופי הררי וקניוני. לאורך 3.5 ק"מ שבין המעיינות לשאר ישוב, יורד הנחל מרום של 390 מ' עד לרום של 200 מ', היינו בשיפוע ממוצע של 5.4%. זה שיפוע חריף למדי, המקנה למימיו עוצמת זרימה ומאפשר לו לחתור לעצמו קניון עמוק, ובו אשדות ומפלים. הגדול שבמפליו הוא מפל הבניאס, מפל בגובה 10 מטרים. יובלו נחל פרע, שלא התחתר כל כך עמוק, נופל אל קניון זה במפל מרהיב. בכללו זה קטע מקסים ביופיו, שרובו נסתר מעיני מטיילים כיום.

ממוצא הקניון ומטה ממשיך הבניאס לזרום אל עמק החוּלה בשיפוע מתון יותר, אך עדיין כפלג-הרים מהיר וסוער למדי. תחילה ערוצו עמוק עם חתך טרפזי, ובהמשך אפיקו רדוד יותר, שפותיו מוגבהות מעל מפלס הזרימה בשיעור של 1–3 מ' בלבד. גם בתחום המישור של עמק החוּלה שומר האפיק על אופיו הפראי- טבעי, עם יער- גדות של דולב מזרחי וערבה, אולם השטחים המעובדים בעמק מגיעים למרחק של מטרים ספורים בלבד מהמים. נחל חרמון נפגש עם נחל דן בסמוך לקיבוץ שדה נחמיה. אורכו הכללי של נחל חרמון, מעין בניאס ועד למפגשו עם נחל דן כ- 9 ק"מ בקו אווירי, והוא יורד כדי 310 מ', מרום של 390 מ' במעיין ועד רום של 80 מ' במפגש הנחלים.

בצלעות הנחל נחשפת סדרה של שכבות בזלת וטרברטין (נטף-נחלים, טופה), הערוכות חליפות בדגם מאוצבע. שני סוגי סלע אלה הורבדו בתקופה מאוחרת. הבזלת פרצה מלמטה וזרמה באפיק, ואילו הטרברטין הושקע מלמעלה מתוך מי המעיינות שזרמו כאן בתנאים שעודדו השקעת חומר גירני שהומס במים. בתוך שכבות אלה חצב הנחל את ערוצו. בהמשך, במישור העמק, חתור הנחל בתוך משקעים אלוביאליים.

הספיקה השנתית של הנחל מגיעה לכ-125 מיליון מ"ק מים, שהם כרבע מכלל מי הירדן. התנודה בין שנת השיא לשנת השפל בשפיעתו השנתית הקבועה של נחל חרמון (למעט זרימה עילית בשיטפונות), היינו בספיקתו נטו של עין בניאס – היא בשיעור של כ-1:4; בין ממוצע חודש השיא לממוצע חודש השפל – כ-1:15; בין שיא רגעי לשפל רגעי – כ-1:20.[דרוש מקור]

הצמחייה בנחל

הצומח לאורך נחל חרמון מצטיין ברבגוניות, בזכות מפגש של שלוש חברות צומח עיקריות: חברת אלון התבור והאלה האטלנטית, האופיינית לשולי עמק החולה, ומגיעה בחלקו העליון של הנחל לאחד משיאיה, חברת האלון המצוי והאלה הארצישראלית, (חורש ים תיכוני) הגולשת לכאן מצפון רמת הגולן במזרח, וחברת צמחיית הנחלים בשליטת הדולב המזרחי והערבה המחודדת, עם ער אציל, אשחר רחב-עלים ומילה סורית. חברה זו מצטיינת לא רק בפרטים עבי-גזע ומרשימים של דולב וערבה, אלא גם בתופעות מעניינות אחדות נוספות, המייחדות את הבניאס משכניו: בסלעי טרברטין סמוך למפל, גדלה אחת מהאוכלוסיות הצפופות ביותר בארץ של השרך רב-רגל פשוט, ובחלקו התחתון של הנחל, סמוך למפגשו עם הדן, בקרקע אלוביאלית, יש שטחים נרחבים מכוסים ב"יער" של השרך שבטבט גדול. באותה סביבה גדל בשפע גם המטפס חלביב יווני, שאפשר למצוא אותו בארץ אך ורק כאן ולגדות נחל שניר (החצבני).

הדמיון בין צומח- הגדות של הבניאס לזה של החצבני בולט בעיקר כאשר משוים אותם לצומח- הגדות של נחל דן, שבו הדולב, שהוא שכיח עד שולט בשני הראשונים, נעשה נדיר בדן. אפשר להבדיל בין צומח הבניאס לצומח החצבני בכך שלאורך הבניאס צומחים פרטים עבי-גזע וזקנים של דולב, בעוד שלאורך החצבני כל עצי הדולב צעירים יותר, אולי כי העצים הזקנים בחצבני מושמדים מדי פעם בשיטפונות או בשרֵפות.

בצלעות קניון הבניאס, במיוחד מן המפל ומטה, גדל צומח מגוון של עשבוניים, שבולטות בו בראשית החורף כלניות בצבעים רבים, מהמקדימות בפריחתן בכל האזור, ואילו בראשית הקיץ שולטים מרבדים של דרדר גדול פרחים, המתגוונים בעמודי פריחה של בן חצב יקינתוני.

בסמוך לנחל ישנם גם עצי פרי שהם שרידי בוסתנים נטושים, וכן צומחים ליד הנחל עצי צפצפה מכסיפה שניטעה על מנת להכין ממנה קורות לבתים.

היסטוריה

מכתבי יוסף בן מתתיהו משתמע שהבניאס היה המקור העיקרי של נהר הירדן. יואל אליצור משער שמדובר בטעות של בני התקופה אשר בגלל חשיבות העיר בניאס או בגלל מפלו המרשים ייחסו לו זרימה חזקה יותר מאשר בנחל דן[3].

בשנת 1923 החליטה ועדה בינלאומית כי הנחל עצמו יישאר בשטח המנדט הבריטי בעוד שהכפר והמעיינות יהיו בשטח המנדט הצרפתי (ובמשתמע, חלק מסוריה). מלחמת העצמאות קיבעה מצב זה, כאשר רק חלקו הדרומי של הנחל נותר בשליטה ישראלית. הסורים השתלטו על חלקו הצפוני של הנחל והפכו אותו לשטח מפורז. בשנת 1964 ריכזה סוריה ציוד הנדסי כבד באזור, והחלה במפעל שמטרתו הטיית מסלול הנחל מזרחה על מנת למנוע ממימיו להגיע לישראל, בניגוד לחוק הבינלאומי. ישראל התנגדה לפעולה זו, והמאבק על מי הירדן נמשך בגיזרה, כאשר אחד משיאיו היה פעולה גדולה של צה"ל ב-12 באוגוסט 1965 במהלכה הצליח צה"ל להשמיד את ציוד ההטיה, לאחר קרב בו הופעלו ארטילריה וטנקים[4]. הסורים המשיכו במאמציהם, אך הצליחו לחפור רק חלק קטן מן התעלה עד שנכבש האזור בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. במהלך אותה מלחמה פלשה מחלקת טנקים סורים לאזור, במהלך הקרב הדרדר אחד הטנקים לאפיק הנחל, הוא הושאר במקום.

טנק T-34 סורי שהשתתף בהתקפה על קיבוץ דן ב-6 ביוני 1967 במלחמת ששת הימים. הטנק נפל לערוץ הבניאס והתהפך.

מאז 2009 חלקו העליון של הנחל כלול בשמורת הטבע 'שמורת נחל חרמון', ובמקום ישנם מסלולי טיולים רגליים, בנופי הפרא הקדומים של האזור, שהם בין הנופים הטבעיים היפים בישראל. בשנת 2010 נחנך באתר, לאחר מאבקים משפטיים ממושכים, שביל תלוי ראשון מסוגו בישראל, העובר באזור שעד כה לא היה נגיש למטיילים[5]. הכניסה לשמורה בתשלום והכניסה למים אסורה בכל שטח השמורה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הגייה ערבית של השם הקדום פָנְיַאס - העיצור p אינו פונמה בשפה הערבית ולכן נעשה שימוש בעיצור b
  2. ^ D.golanica באתר www.lifedesks.org.
  3. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 241
  4. ^ רון פז, ‏מים לא שקטים, באתר גלובס, 18 במרץ 2001
  5. ^ אתר למנויים בלבד משה גלעד, טיול אל השביל התלוי בשמורת הבניאס, באתר הארץ, 30 ביולי 2014



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0