נטע אחיטוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נטע אחיטוב
לידה אוגוסט 1980 (גיל: 43)

נטע אחיטוב (נולדה באוגוסט 1980) היא עיתונאית ישראלית, כתבת מגזין בעיתון "הארץ". קודם לכן כיהנה כעורכת מדור המשפחה של העיתון, סגנית עורך מדור הדעות ועורכת בדסק החוץ, כותבת גם במגזין דה מרקר. הגישה במשך ארבע שנים את התכנית "רבע ל-עירוני" בגלי צה"ל ומרבה להופיע כאורחת בתוכניות אקטואליה בטלוויזיה.

ביוגרפיה

אחיטוב נולדה בוונקובר, קנדה, וגדלה בתל אביב. היא מתגוררת כיום בתל אביב עם בן זוגה, האדריכל דניאל זרחי, ושלושת ילדיהם. אביה הוא ניב אחיטוב, פרופסור אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

אחיטוב היא בעלת תואר ראשון במדעי החיים ומדעי הרוח מאוניברסיטת תל אביב, ובעלת תואר שני בלימודי סביבה מאוניברסיטת תל אביב שבמסגרתו כתבה תזה על פילוסופיה של סביבה.

את דרכה התקשורתית החלה אחיטוב בשנת 2006 עם הצטרפותה לצוות הכותבים של עיתון "העיר" מקבוצת "הארץ". במסגרת עבודתה בעיתון "העיר" שימשה ככתבת מגזין וכתבה ב"עכבר העיר" את הטור השבועי "העיר בירוק" בנושאי סביבה.

עם סגירת עיתון "העיר" בשנת 2010 עברה לשורות "הארץ", ככתבת מגזין במוסף "הארץ". בשנת 2014 כיהנה אחיטוב כעורכת בדסק החוץ של העיתון ובשנת 2017 כסגנית עורך מדור הדעות. בשנת 2018 הקימה את מדור המשפחה של העיתון וכיהנה כעורכת שלו במשך שנתיים.

בשנת 2014 זכתה בפרס פראט[1] בקטגוריה של גוף עבודה רחב היקף על כתבות המגזין והתחקירים הסביבתיים שפרסמה.

אחיטוב נשלחה מטעם עיתון "הארץ" לסקר את גביע העולם בכדורגל נשים בשנים 2015 בקנדה וב-2019 בצרפת.[2]

ב-2015 הגישה לצד לינוי בר גפן את תוכנית התחקירים "עושות חשבון" בהפקת קודה תקשורת בערוץ 10. בין השנים 2014–2018 הגישה את תוכנית הרדיו השבועית "רבע ל-עירוני" בגלי צה"ל, העוסקת בעירוניות על שלל היבטיה.[3]

בשנת 2009 הקימה קבוצת כדורגל נשים בתל אביב ופעילה במשחקי כדורגל נשים מדי שבוע.

בשנת 2017 גייסה תרומות ויזמה העברה של 8,600 פנסים סולריים, שעיצב ויוצר האמן הדני-איסלנדי אולאפור אליאסון, לילדים בעזה בכדי לספק להם אור בשעות הרבות בהן מערכת החשמל אינה פעילה.

אחיטוב מרבה להופיע כאורחת בתוכניות אקטואליה שונות בטלוויזיה.

כתבות ותחקירים

בין כתבות המגזין הבולטות שלה אפשר למצוא את הכתבה הנקראת ביותר באתר "הארץ" לשנת 2012, "כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים"[4] על הכימיקליים המוספים לבשר בישראל.

כתבה על המגמה ההולכת וגדלה של הורים יהודים הבוחרים לא למול את ילדיהם, שזכתה להתייחסות חריפה ברשת החברתית פייסבוק מצד שר הדתות, נפתלי בנט.[5]

כתבה שאיגדה עדויות של ילדים פלסטינים צעירים שנעצרים בבתיהם באמצע הלילה ונלקחים למעצרים ביטחוניים על ידי חיילי צה"ל.[6]

כתבת תחקיר על כמות המזון המושלכת בישראל, שהובילה לפתיחת הליך ביקורת בנושא במשרד מבקר המדינה ולדו"ח מקיף בנושא.[7]

ראיון נדיר עם ראש הממשלה הנבחר הראשון של בהוטן, ג'יזמה יוזר טהינליי.[8]

חשיפת סיפורו של עורך הדין האמריקאי הנודע סטיבן דנציגר, שנאבק משפטית בתאגיד האנרגיה שברון ומשלם על כך מחיר כבד.[9]

ראיון בלעדי באיסלנד עם מייסד חברת די-קוד, המובילה בתחום של גנטיקה של אוכלוסיות.[10]

מאמר דעה ותחקיר על כלי פלסטיק חד-פעמיים שמחולקים בבתי ספר וגני ילדים, שהוביל שש רשויות מקומיות לעבור לכלים רב-פעמיים.[11]

מאמר דעה המבקר את הציד החוקי של חיות בסכנת הכחדה בישראל, שהוביל את השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לאסור לאלתר ציד תורים מצויים ושלווים נודדים.[12]

מאמר שניתח את יומניו של השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, ומצא כי הקדיש מעט זמן לענייני הסביבה והרבה זמן לאירועים חברתיים.[13]

מאמר שכותרתו "נמצאה ההוכחה שנשים מנהיגות טוב יותר מגברים", על הקשר בין מדינות שצלחו בצורה טובה יותר את מגפת הקורונה לבין העובדה שבראשן עומדת אישה.[14]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0