נימפית החורשף
 נימפית החורשף
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פרפראים |
| משפחה: | נימפיתיים |
| סוג: | נימפית |
| מין: | נימפית החורשף |
| שם מדעי | |
 Vanessa cardui
| |
נימפית החורשף (שם מדעי: Vanessa cardui), מין פרפר מהנפוצים ביותר בכדור הארץ ומופיע גם ברחבי הארץ רוב השנה אך במספרים גדולים בעיקר באביב בעת הגירתו צפונה. בעל גוני חום ושחור עם כתמים בולטים בצבע כתום עד כתום-אדמדם ונקודות שחורות ולבנות, עם מוטת כנפיים של כ- 6 ס"מ. ניזון מצוף, בעיקר מפרחים של בני משפחת המורכבים, החלמיתיים, הסרפדים, ולעיתים המצליבים. מקור השם: Vanessa בלטינית "של ונוס", נימפית מהמילה נימפה - אישה צעירה. חורשף\קרדה\Carduus הם סוגי צמחים מהמורכבים בהם נפוץ הפרפר[1]. מכונה גם גבירה צבועה או הקוסמופוליטית בארצות הברית.
מחזור החיים
הפרפר מעדיף חום יחסי ואזורים בהם נפוצים צמחי הצוף שלו והוא נמצא ב"הגירה" כמעט מתמדת אחר אזורי מזון חדשים. ההגירה היא בדרך כלל צפונה (בעזרת מנגנוני נווט תלויי שמש), אך לעיתים בסתיו נראים גם פרפרים המהגרים חזרה דרומה לקראת החורף. מחזור החיים של הפרפר הוא כ40-25 יום מהם הוא במצב פרפר רק כשבועיים. ההגירה מתרחשת אם כן על פני כמה דורות (להבדיל מ"נדידה" בה הפרט חוזר למוצאו)[2]. לפרפר כושר תעופה מרשים והוא מסוגל לעוף במהירות במשך שעות עשרות ק"מ או אף יותר בעזרת הרוח[3].
.jpg)
.jpg)
כיוון שהפרפר בהגירה מתמדת הוא נאלץ להתרבות כחלק מתהליך ההגירה. לרוב אחרי הצהריים הזכר (הפוליגיני) שומר על תצפית ממקום נבחר, מגרש זכרים מתחרים (על ידי מעוף אנכי), ונותן לנקבות להיכנס לאזור. הנקבה עוזבת את מעופה באופן זמני כדי למצוא צמחים מתאימים להטלת הביצים. הביצה בצורת חבית (0.6 מ"מ) בצבע ירוק בהיר ולאורכה צלעות אורך וחריצים דקים לרוחבה. אחרי כ 6-4 ימים הביצה משחירה ולמחרת בוקע הזחל ומיד מקפל על עצמו את העלה כדי ליצור מכסה מקור ומטורפים. הוא אוכל את רוב העלה ומשאר חלקי הצמח ועובר משם לעלה מסתור חדש. בבקיעתו אורכו 2-1.7 מ"מ והוא בצבע חום עד אפור כהה עם ראש שחור מבריק. בשיא גודלו הוא באורך של כ-40-35 מ"מ, קוצני ובעל שערות קצרות על גופו[3].
לאחר כשבועיים שלושה הזחל מוצא מקום להתגלמות, בדרך כלל עצם קשיח כמו אבן או ענף, ונתלה עליו במהופך בצורה דמוית האות J בעזרת כרית קורים דביקה[1]. במהלך כשבועיים הגולם עובר גלגול והפרפר מגיח דרך המעטה הסדוק.
לקריאה נוספת
- מדריך הפרפרים בישראל, דובי בנימיני, הוצאת כתר, 1990.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נימפית החורשף |
- נימפית החורשף באתר מן השדה
- תמונות של שלבי החיים השונים של הפרפרים ממשפחת הנימפיתיים, באתר הטבע הישראלי
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 נימפית החורשף, באתר חרקים - עולם קטן בגדול
- ^ לן ארונסון, מעבר לסף דלתנו - פלאי הטבע של אזור טבעון, הוצאת נוצה, 2011
- ^ 3.0 3.1 נימפית החורשף, באתר של מדרשת שדה בוקר
