ניסו שחם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניסו שחם
Niso Shaham - Israel Police.jpg
לידה 1958 (גיל: 66 בערך)
השתייכות Emblem of Israel Police Blue.svg משטרת ישראל
תקופת הפעילות 19792013 (כ־34 שנים)
דרגה ניצב ניצב
תפקידים בשירות
  • מפקד מרחב דוד
  • מפקד מרחב הנגב
  • סגן מפקד מחוז ירושלים
  • ראש האגף לתכנון לוגיסטי
  • מפקד מחוז ירושלים
פעולות ומבצעים
מבצע ליטני
עיטורים
עיטור השירותעיטור השירות

ניסן (ניסו) שחם (נולד ב-1958) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל, שכיהן כמפקד מחוז ירושלים בין מאי 2011 ליולי 2012. ביולי 2012 הוצא לחופשה מהמשטרה לאחר שנחקר בחשד של ביצוע עבירות בעניינים שבצנעה ובאוקטובר 2013 פוטר מהמשטרה. הוא הורשע בהטרדה, מרמה והפרת אמונים ונדון לעשרה חודשי מאסר, אותם החל לרצות ב-1 במרץ 2022[1].

ביוגרפיה

שחם, בן להורים שעלו ממצרים, גדל עם שלושת אחיו בשכונת קריית היובל בירושלים, ולמד בבית ספר דנמרק בעיר. הוא התגייס לצה"ל בנובמבר 1975 ושירת בחיל החימוש ובגדוד 12 של חטיבת גולני, השתתף במבצע ליטני.

קריירה מקצועית

שחם גויס למשטרה בינואר 1979 ושירת כסוכן סמוי במפלג הסמים ביחידת המודיעין של מחוז ירושלים, הוא הושתל בכנופיית פשע בירושלים, בשבטים בדואים באזור ערד וסוחרי סמים ברצועת עזה. לאחר חשיפתו מילא תפקיד של מפעיל סוכנים, ב-1983 זכה לעיטור השירות, בעקבות הפעלה מוצלחת של עבריין לשעבר כסוכן של המשטרה[2]. בין מבצעיו הבולטים היה השתלת סוכן בארגון הטרור ט.נ.ט שפעל נגד מוסדות דת נוצריים ומוסלמיים באזור ירושלים ב-1984.

ב-1987 יצא לקורס קצינים, ובסיומו מונה לקצין בילוש ביחידה מרכזית ירושלים. בהמשך שימש כראש מחלק בילוש נושאי, כסגן וראש מפלג סמים. בשנים אלו זכה בתואר קצין מצטיין מספר פעמים. באפריל 1998 עבר למרחב דוד של המחוז בו שימש כראש היחידה האחראית למקומות הקדושים בירושלים (ימ"ק). בתפקידו זה התריע מפני ההשלכות של ביקור יו"ר האופוזיציה אריאל שרון בהר הבית, יום לאחר הביקור פרצו במקום מהומות בהן נהרגו שבעה פלסטינים ונפצעו מבקרים בכותל ושוטרים[3].

לאחר לימודים בקורס פיקוד ומטה של המשטרה קודם לדרגת ניצב משנה ומונה באפריל 2001 למפקד מרחב דוד. בספטמבר 2004 הועלה לדרגת תת-ניצב ומונה למפקד מרחב הנגב במחוז הדרומי.

בקיץ 2005 צורף למפקדה המשולבת המיוחדת של המשטרה ושל צה"ל שעסקה בהכנות לביצוע תוכנית ההתנתקות.

ביולי אותה שנה פיקד על כוחות המשטרה באירועי כפר מימון, במהלכם התאספו עשרות אלפים מציבור מתנגדי התוכנית, במהלך האירועים תדרך שחם את מפקד מג"ב דרום רוני אוחנה לנקוט ביד קשה ולהשתמש באלימות נגד המתנגדים, תוך שהוא משתמש בביטויים גסים וקשים. דבריו נקלטו על ידי מצלמות ערוץ 10 ושודרו במהדורת ליל השישי של הערוץ, "האולפן המרכזי". בעקבות השידור והסערה התקשורתית, הביע שחם חרטה על דבריו והשתלבותו במנהלת ההתנתקות הופסקה. שחם הועמד לדין משמעתי בפני המפכ"ל משה קראדי בהאשמות של נקיטת לשון גסה והתנהגות שאינה הולמת שוטר, ונגזר עליו עונש של נזיפה חמורה וקנס בשיעור של שישה ימי עבודה.

ביולי 2007 מונה שחם לסגן מפקד מחוז ירושלים, לאחר שבג"ץ דחה את העתירה נגד מינויו[4]. באפריל 2010 קודם לדרגת ניצב לקראת מינויו לראש האגף לתכנון לוגיסטי. במאי 2011 מונה למפקד מחוז ירושלים[5].

כתבי אישום

ב-26 ביולי 2012 יצא לחופשה כפויה לאחר שנחקר באזהרה בחשד לפלילים. חודש לאחר מכן הודיע על התפטרותו מהתפקיד.

ב-14 באוקטובר 2013 הגישה נגדו המחלקה לחקירות שוטרים כתב אישום, לאחר שנערך לו שימוע. ב-28 באוקטובר 2013 פוטר משורות משטרת ישראל בידי השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' בהמלצת מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו[6][7][8]. שחם הכחיש שביצע את העבירות וטען שהוא קורבן של הפרקליטות[9]. אירוע זה סימן את פתיחת פרשת הניצבים. במהלך משפטו הודה שחם בחלק מהטענות. ב-24 באפריל 2018 הורשע באישום אחד וזוכה משאר האישומים[10]. בגזר הדין הוטלו עליו 240 שעות שירות לתועלת הציבור וחצי שנת מאסר על תנאי[10].

המחלקה לחקירות שוטרים ערערה על זיכויו מעבירות מרמה והפרת אמונים[11]. ב-23 בספטמבר 2019 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את הערעור, והרשיע את שחם גם בעבירות הטרדה, מרמה והפרת אמונים, זאת לבד מהרשעתו מהערכאה הקודמת. תיקו של שחם הוחזר לבית משפט השלום בתל אביב על מנת שיגזור את עונשו[12]. ב-10 בפברואר 2020 נגזרו על שחם עשרה חודשי מאסר בפועל[13]. ביולי 2020 ערעורו על העונש נדחה.[14] שחם הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, והוחלט שבית המשפט ידון בסוגיה אחת הקשורה במשפטו.[15] ערעורו נדחה ברוב דעות בנובמבר 2021[16]. שחם הגיש בקשה לדיון נוסף ועקב כך נדחה ריצוי עונשו[17][18]. בינואר 2022 דחה בית המשפט העליון את הבקשה וקבע ששחם יתייצב לריצוי העונש ב-1 במרץ 2022[19][20], היום בו נכנס לכלא[1].

חיים אישיים

שחם נשוי לתת-ניצב ורדה שחם, שבתפקידה האחרון במשטרה כיהנה כסגנית ראש אגף החקירות והמודיעין, אב לשתי בנות וסב לנכדים[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 מושקוביץ, ישראל (2022-03-01). "ניצב בדימוס ניסו שחם נכנס לכלא: "מתרגש, נעבור את זה כמו כל אסיר"". Ynet. נבדק ב-2022-03-02.
  2. ^ אילן בכר, 34 אנשי האומץ, המופת והשירות, מעריב, 10 במאי 1983
  3. ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, המלחמה השביעית, הוצאת ידיעות ספרים, הפרק "ההר"
  4. ^ בג"ץ 5562/07 דרור שוסהיים ופורום משפטי למען ארץ ישראל נ' השר לביטחון פנים ואחרים, פסק הדין בעניינו של ניסו שחם
  5. ^ יוסי אלי, שחם של יום חדש: פרופיל של מפקד מחוז ירושלים הנכנס, באתר nrg‏, 6 במאי 2011
  6. ^ איציק סבן, ‏ניצב ניסו שחם פוטר מתפקידו במשטרה, באתר ישראל היום, 28 באוקטובר 2013
  7. ^ דורון נחום, בעקבות כתב האישום: ניסו שחם פוטר מהמשטרה, באתר של "רשת 13", 28 באוקטובר 2013 (במקור, מאתר "nana10")
  8. ^ על רקע כתב האישום: ניצב ניסו שחם פוטר מהמשטרה, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2013
  9. ^ משה נוסבאום, ‏ניסו שחם נגד מח"ש: "כתב האישום מלא שקרים וכזבים", באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 בינואר 2014‏
  10. ^ 10.0 10.1 תפ (ת"א) 31283-10-13 מדינת ישראל - המחלקה לחקירות שוטרים נ' ניסו שחם, ניתן ב-24 אפריל 2018
  11. ^ שלי טפיירו, מח"ש הגישה ערעור על זיכויו של ניצב בדימוס ניסו שחם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בינואר 2019
  12. ^ גלעד מורג, הערעור התקבל: ניצב בדימוס ניסו שחם הורשע בהטרדה, מרמה והפרת אמונים, באתר ynet, 23 בספטמבר 2019;
    עפ (ת"א) 23260-01-19 מדינת ישראל נ' ניסו שחם, ניתן ב-23 בספטמבר 2019 (באתר "נבו")
  13. ^ דניאל דולב‏, "פגיעה באמון הציבור": ניצב לשעבר ניסו שחם נשלח ל-10 חודשי מאסר, באתר וואלה!‏, 10 בפברואר 2020
  14. ^ עפג (ת"א) 42359-03-20 ניסו שחם נ' המחלקה לחקירות שוטרים, ניתן ב-19 ביולי 2020
  15. ^ רע"פ 6477/20 ניסו שחם נ' מדינת ישראל, ניתן ב-4 בנובמבר 2020
  16. ^ רע"פ 6477/20 ניסו שחם נ' מדינת ישראל, ניתן ב-15 בנובמבר 2021
  17. ^ דנ"פ 8227/21 ניסו שחם נ' מדינת ישראל, ניתן ב-13 בדצמבר 2021
  18. ^ פרופ' דורון מנשה ועו"ד דון סוסונוב, פרשת ניסו שחם: אין מקום לקיים דיון נוסף, באתר גלובס, ‏23 בנובמבר 2021
  19. ^ דנ"פ 8227/21 ניסו שחם נ' מדינת ישראל, ניתן ב-16 בינואר 2022
  20. ^ פרופ' דורון מנשה ועו"ד דון סוסונוב, עוד מקרה ועוד מקרה - כן, זוהי הפרת אמונים, באתר NEWS1, ‏20 בינואר 2022


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0