ניצוצות (קבלה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניצוצות הוא מושג בקבלה - תורת הנסתר היהודית.

לפי קבלת האר"י, עם היווצרות עולם הקליפות נלכדו ניצוצות מההארה האלוקית ו"נשבו" שם. ניצוצות אלו הם שנותנים חיות לממלכה הדמונית של הקליפות, וכל עוד הם שבויים שם יש לטומאה ולרוע אחיזה בעולם. כאן מתגלה ייעודו של האדם ותפקידו בעולם: על האדם מוטלת החובה להוציא מתוך שביים את ניצוצות האורות מתוך ה"קליפות" ולהעלותם למקומם אל העולם האלוקי, וזאת בעזרת "תורת התיקון והכוונות". כשיסתיים תהליך הבירור וכל ניצוצות הקדושה ישובו למקומם, תשלם מלאכת התיקון ואז תבוא גאולה לעולם. 

ישנה מסורת קבלית ולפיה בתהליך שבירת הכלים התפזרו בעולם רפ"ח (288) ניצוצות של הטוב האלוקי. פעולות שונות נדרשות כדי להחזיר את אותם ניצוצות. מקובל, כי בעת יציאת מצרים התבררו כבר 202 ניצוצות, על פי דברי הפסוק (שמות יב, לח) "וגם ערב רב עלה איתם", ונשארו רק 86 ניצוצות לבירור - בגימטריה "הטבע"[1].


הערות שוליים

P religion world.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0