גאולה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד. במשמעות המקראית יש יחס קרבה בין הגואל למושא הגאולה.

הגאולה ביהדות

בתנ"ך ישנם ביטויים רבים למושג גאולה: שיחרור קרקעות משעבוד לאדם אחר[1], הצלה מצרה[2], פדיון תוצרת חקלאית מקדושת מעשרות[3], סיום אלמנוּת[4], הצלה ממוות[5], וכיוצא באלו.

אף כי המושג "גאולה" מתייחס למספר סוגים של גאולה, מקום מיוחד והתייחסות מיוחדת יש לגאולת עם ישראל וביאת ימות המשיח, הן בתנ"ך והן בתורה שבע"פ: תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי[6], הן במדרשים עתיקים, והן בשני חיבורי תורת הסוד המרכזיים: ספר הזהר, וספר עץ חיים המיוחס לתלמידו של האר"י הקדוש. הציפייה לגאולת עם ישראל היא אחת החובות העיקריות ביהדות, ואף נקבעה בהלכה היהודית כמצוה שבעבודת הלב, כלומר בתפילה, שנתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה: תפילת שמונה עשרה.

כמו כן הוזכרה כיסוד ה-12 ב-13 עיקרי האמונה היהודית לרמב"ם. תפיסת הגאולה נשענת על האמונה במידותיו של ה', ביכולתו הבלתי מוגבלת, בצדקתו וברחמיו.

בספרי הנביאים ניתן מקום מיוחד לתקווה לגאולה - הגלות היא עונש שבא על עם ישראל בשל חטאיו, ובעתיד תבוא הגאולה מידי אלוהים, אך אין ידוע מתי תבוא[7].

זרמים מסוימים בציונות, ובעיקר בציונות הדתית רואים בתקומה הממלכתית-מדינית בארץ ישראל שלב בגאולת עם ישראל. הרציונאל העומד מאחרי תפיסה זו הוא בין היתר ההבנה כי פשט המילה גאולה מורה על שחרור מהגלות. בזרמים אלה, אין רואים את תקומת מדינת ישראל כתכלית הגאולה, אלא כתחילת התהליך, אשר שלבים רבים עתידיים עוד להתרחש בו. הציבור החרדי, חלוק על תפיסה זו.

גאולה רוחנית: בזרמים ביהדות וכן בדתות אחרת, התפתח רעיון הגאולה למישור הרוחני, שחרור האדם מהבלי העולם הזה ועולם החומר והיצר ומעלתו לספירות שמימיות. הגאולה הרוחנית היא גם ההתפתחות של רעיון הגאולה מהלאומי אל המישור הקהילתי והפרטי - במקביל לתהליכים דומים בתחומי מחשבה ותרבות אחרים.

ראו גם


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין