נמרוד רחמימוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צילום: רוני אלברט, המרכז הרפואי לגליל, נהריה

נמרוד צבי רחמימוב (נולד בשנת 1961) הוא רופא ישראלי, מנתח עמוד-שדרה, המכהן כמנהל מחלקה לאורתופדיה ויו"ר ועד הרופאים במרכז הרפואי לגליל בנהריה ושימש בעבר כיו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה בההסתדרות הרפואית בישראל.

ביוגרפיה

נמרוד רחמימוב נולד בתל אביב לרמי רחמימוב שהיה פרופסור לפיזיולוגיה וחתן פרס ישראל בחקר הרפואה ולחנה רחמימוב שהייתה פרופסור לביוכימיה באוניברסיטה העברית. לרחמימוב שתי אחיות: איריס רחמימוב שהיא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, ותמי רחמימוב-הוניג שהיא עורכת דין ודיפלומטית במשרד החוץ ומומחית במשפט בין לאומי ובקרת נשק. רחמימוב נשוי לד"ר רות רחמימוב שהיא רופאה מומחית בנפרולוגיה והשתלת כליות ואב לשלושה ילדים.

רחמימוב בוגר התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים ושירת בחיל התותחנים וחיל הרפואה בדרגת רב-סרן. לאחר שירותו הסדיר למד רפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים והתמחה בכירורגיה אורתופדית במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר.

לרחמימוב אוסף גדול של לוחיות רישוי.[1]

תפקידים ציבוריים

בעת לימודיו באוניברסיטה העברית שימש כיו"ר אגודת הסטודנטים לרפואה בירושלים ונשיא התאחדות הסטודנטים לרפואה בישראל בין השנים 1986 עד 1989.

בין השנים 2004 עד 2013 כיהן כיו"ר ועד הרופאים במרכז הרפואי לגליל בנהריה ובמקביל בשורה של תפקידים בארגון הרופאים עובדי המדינה (אר"מ) וההסתדרות הרפואית (הר"י).

רחמימוב ידוע בעמדותיו הנוקשות כנגד שינויים הנתפשים בעיניו כפגיעה במעמד הרופאים. כך התנגד לניסיון נציבות שירות המדינה לבצע הערכות תקופתיות לרופאים ולהגביל את הפרקטיקה הפרטית על ידי התקפה אישית ומתוקשרת על נציב שירות המדינה[2][3], וכשמנכ"ל משרד הבריאות ניסה למנוע מעבר רופאים בין בתי חולים כינה את התנהגותו "בריונית"[4] .

בזמן שביתת הרופאים בשנת 2011 כיהן כסגן יו"ר ההסתדרות הרפואית והיה ממובילי מאבק הרופאים. מבין הישגיו במאבק זה נמנים ההטבות הרבות שהושגו לרופאי הפריפריה אותם ייצג, ועל כישלונותיו הנהגת שעון הנוכחות לרופאים אליו התנגד בחריפות. בעקבות הסכם 2011 נוצר קרע ויריבות קשה בין רחמימוב לליאוניד אידלמן יו"ר ההסתדרות הרפואית. רחמימוב חבר לרופאי ארגון רופאי בתי החולים (ארב"ל) ובתמיכתם זכה בהתמודדות על ראשות אר"מ בשנת 2013[5], אולם אנשיו הפסידו בבחירות לראשות ההסתדרות הרפואית עצמה, מה שאיפשר לאידלמן למנות את תומכיו לתפקידי מפתח רבים בהסתדרות הרפואית. אר"מ בראשותו של רחמימוב לא הצליחו לשנות את תוצאות הבחירות בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ואף לא בעירעור לבית המשפט העליון.

תוצאות בחירות 2013 גרמו להעמקת הקרע בין ארגוני ההסתדרות הרפואית וגם בין אידלמן לרחמימוב באופן אישי. כך, כאשר רחמימוב קבל לנציב קבילות השופטים כנגד שופט בית המשפט העליון מני מזוז שטען ש"הניהול הוא עקב אכילס של הרפואה בישראל" כינה אידלמן את המהלך "תקיעת סכין בגב הר"י וכל הרופאים"[6] . כאשר אידלמן ניסה לחתום על הסכם לקציבת כהונת מנהלי המחלקות בבתי החולים הממשלתיים, טירפד רחמימוב את ההסכם והצהיר ש"אידלמן הביא את הרופאים לנקודת שפל היסטורית"[7].

במשבר התפטרות רופאי המחלקה ההמטו-אונקולוגית בהדסה, צידד רחמימוב בעמדתם ופנה לשר הבריאות יעקב ליצמן לאפשר פתיחת מחלקה בבית החולים שערי צדק, בניגוד לעמדת אידלמן וההסתדרות הרפואית באותה העת[8].

בתקופת כהונתו חתם אר"מ על הסכם עם קופת חולים מאוחדת המאפשר לכל רופא חבר ארגון לקבל התחייבות כספית לכל טיפול או בדיקה בכל בית חולים ממשלתי. כנגד ההסכם התעוררה ביקורת רבה בטענה שמפלה לטובה את הרופאים על פני מבוטחים אחרים[9],אך רחמימוב שכנע את שר הבריאות יעקב ליצמן לאשרו ואף להרחיבו חרף התנגדות סמנכ"לית משרד הבריאות עצמו[10][11]

בין שינויים שהכניס רחמימוב בארגון רופאי המדינה, היה בחירת היו"ר על ידי הצבעה ישירה אינטרנטית של כלל חברי הארגון, במקום בחירה בוועידה על ידי צירי הוועדים המקומיים. בבחירות הישירות הראשונות שהתקיימו בינואר 2018, הפסיד רחמימוב בשיטה החדשה שהוא עצמו הנהיג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0