נפגע פעולת איבה
בישראל, נפגע פעולת איבה הוא מי שנפגע כתוצאה מפעולת איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, או מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל.
פעולות הטרור הערבי כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל החלו בשלהי המאה ה-19 ונמשכו ברצף ובגלים לפני הקמת המדינה (מאורעות תר"פ, מאורעות תרפ"א, מאורעות תרפ"ט, המרד הערבי הגדול ובראשיתה של מלחמת העצמאות) וגם לאחר הקמת מדינת ישראל, משך למעלה מ-100 שנים.
בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל להוסיף ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל את הנצחת נפגעי פעולות האיבה, והוא נקרא מאז "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה". בשיקומם של נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם עוסק המוסד לביטוח לאומי, והוא עוסק גם בהנצחתם של חללי פעולות האיבה. הטקס הממלכתי הרשמי להנצחת נפגעי פעולות האיבה מתקיים ברחבת אנדרטת חללי פעולות האיבה בהר הרצל בירושלים.
ביום הזיכרון ה'תשע"ג (2013) עמד מניין חללי פעולות האיבה על 4,932 חללים (כ-2,493 חללים משנת 1950 ואילך וכ-2,439 חללים משנת 1850 ועד תום מלחמת העצמאות) (לפי המוסד לביטוח לאומי )[1].
ביום הזיכרון ה'תשע"ו (2016) עמד מניין חללי פעולות האיבה מתום מלחמת העצמאות (1 בינואר 1950) על 2,576 חללים (לפי המוסד לביטוח לאומי )[2].
באתר ההנצחה באינטרנט "לעד" מובא סיפור חייהם ומותם של 4,117 תושבי ישראל ואזרחיה שנספו בפעולות איבה משנת 1850 ועד היום. [3]
בשנת 2013 הוכרזו החללים של לוחמי האש ושל מגן דוד אדום כנפגעי פעולות איבה.
הגדרה
בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מוגדרת "פעולת איבה":
(1) פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור – מטרתן הייתה פגיעה בישראל (לכולם ייקרא להלן – כוחות אויב);
(2) פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור;
(3) פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור אף אם לא הופעל, למעט פגיעה שנפגע בה אדם בגיל 18 ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת;
(4) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי;
(5) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, אשר נעשה בידי ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, למעט ארגון שהוא כוחות אויב, או שהוא נעשה בשליחותו או מטעמו של ארגון כאמור.
"נפגע איבה" מוגדר בחוק זה כמי שנפגע פגיעת איבה והוא אחד מאלה:
(1) תושב ישראל, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה;
(1א) אזרח ישראלי, שנפגע בישראל או באזור;
(1ב) אזרח ישראלי, שנפגע מחוץ לישראל או לאזור, בטרם חלפה שנה מהמועד שבו חדל להיות תושב ישראל;
(2) מי שנכנס לישראל על פי אשרה או רישיון שניתנו לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, לרבות מי שנכנס לישראל והוא פטור מהצורך באשרה או ברישיון לפי סעיף 17(א) לחוק האמור, או מי שנכנס לישראל לפי אחד הצווים של שר הפנים מכוח סעיף 17 לחוק האמור שפורטו בתקנות לפי חוק זה – והכל אם הפגיעה הייתה בישראל או בשטח אחר שקבע שר הביטחון בצו לעניין זה לגבי כל סוגי הנכנסים לישראל או לגבי חלק מהם.
בהתאם לכך, נפגע פעולות איבה מוגדר בעיקרו כישראלי שנפגע באופן ישיר מפעולת איבה שבוצעה בישראל או בחו"ל, ובתנאי שמעשה האיבה נעשה על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי או הסכסוך הישראלי-פלסטיני, או שפעולת האיבה בוצעה על ידי ארגון טרור. לכלל זה חריגים רבים, לדוגמה תיירים, עובדים זרים או פלסטינים בעלי היתר עבודה שנפגעו בפעולות טרור בישראל, עובדי מספר חברות ישראליות בחו"ל שאינם ישראלים ועוד. כן נכללים בקבוצת נפגעי פעולות האיבה גם מספר אזרחים שנפגעו מפיצוץ נפלי תחמושת[1]. ב־2014, נרצח מוחמד אבו ח'דיר בפעולת טרור יהודי והוכר כחלל פעולות איבה[2].
טקס אזכרה ממלכתי
החל מ־1998, לאחר החלטת ממשלת ישראל על הוספת הנצחת חללי פעולות איבה ביום הזיכרון, נערך מדי שנה ביום זה בשעה 13:00 טקס אזכרה ממלכתי לחללי פעולות האיבה, באנדרטת חללי פעולות האיבה שבהר הרצל בירושלים. החל משנת 2010 ניתנת לקרובי משפחתם (הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) של חללי פעולות איבה הרשאה להיעדר מעבודתם בתשלום ביום הזיכרון.
זכאות לתגמולים
נפגעי פעולות איבה זכאים לתגמולים, מכח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970. בחוק זה, המאפיין העיקרי של פגיעת איבה הוא "פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם". נפגע פגיעת איבה הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, לרבות תושב ישראל בשטחי יש"ע, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה, וכן אזרחי מדינות זרות שנכנסו לישראל כדין ונפגעו בה בפעולת איבה. חיילי צה"ל או אנשי כוחות ביטחון שנפגעו בפעולת איבה נחשבים כחללי מערכות ישראל ולא כנפגעי פעולות איבה.
ביולי 2011 נחקק חוק לפיו יקבלו יתומים ששכלו את שני הוריהם בפעולות איבה קצבה חודשית לכל חייהם, ולא רק עד גיל 37. בכך הושוו קצבאותיהם לאלה של אלמנות צה"ל. היתומים גם יזכו לקבל מענק חד פעמי בסך כחצי מיליון שקלים. היתומים זכאים גם להטבות כמו הנחה בתשלומי ארנונה הניתנות לאלמנות צה"ל, מענק ניידות, מענק נישואין ומענק התארגנות. על פי החוק החדש יקבלו יתומים אשר הוריהם נרצחו לפני שנת 2000 מענק חד פעמי בגובה 550 אלף שקלים.[3]
ארגוני נפגעי פעולות איבה
נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם מאוגדים בארגונים אחדים:
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נפגעי פעולות איבה, באתר המוסד לביטוח לאומי
- נפגעי פעולות איבה, באתר כל זכות
- אתר לעד לזכר האזרחים נפגעי פעולות איבה רשימת נפגעי פעולות איבה, תמונותיהם וסיפור חייהם. אתר רשמי של מדינת ישראל, באחריותו של המוסד לביטוח לאומי
- חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, באתר "נבו"
- תקנות שהותקנו מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, באתר המוסד לביטוח לאומי
הערות שוליים
- ^ לדוגמה חמישה ילדים שנהרגו בהתפוצצות רימון בקריית מוצקין ב־21 במאי 1949, וחמישה בדואים שנהרגו ממוקש ב־24.2.1983 בשטח אש בסמוך לצאלים
- ^ מחמד אבו חדיר, אתר ההנצחה לחללי פעולות איבה
- ^ אריק בנדר, אושר: תיפסק האפליה של יתומי פעולות איבה, nrg מעריב, 25 ביולי 2011
