נשים ועישון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עישון סיגריות היה תחום גברי במהלך השנים. עד תחילת המאה העשרים אף היה העישון אסור לנשים, בפרט במקומות ציבוריים. החל מתחילת המאה העשרים, גורמים כלכליים, חברתים ותרבותיים השפיעו על העישון בקרב נשים. תנועת השוויון, התעוררותה של התנועה הפמיניסטית, יחד עם תחרות בין יצרניות הסיגריות, שהובילו למסעות תעמולה ולמהלכי שיווק אגרסיביים של סיגריות לנשים, כולל פעילויות שיווקיות ייעודיות ואף מוצרים ייעודיים לנשים, כולל מותגי סיגריות לנשים.

עם שיווק ממוקד לנשים, כולל אריזות וסלוגנים מותאמים, שיווק של סיגריות "דקות" ו"קלות יותר", וקידום נשים מעשנות בסרטים ובתוכניות טלוויזיה פופולריות, הצליחה תעשיית הטבק להגדיל את אחוז הנשים המעשנות. בשנים האחרונות, עם האיסור לעשן במקומות ציבוריים, הופחתו שיעורי העישון בארצות הברית.

היסטוריה

לפני שנות ה-20

בינואר 1908, מועצת המשפטנים של העיר ניו יורק העבירה פה אחד את פקודת סאליבן שאסרה על עישון על ידי נשים במקומות ציבוריים.[1] ראש העיר דאז, ג'ורג' ב' מקללן ג'וניור, הטיל וטו על הפקודה בפברואר.[2] בשנת 1911, כתוצאה מחוק ההגבלים העסקיים של שרמן, חברת הטבק American Tobacco Trust נאלצה להתפרק לחברות נפרדות. התחרות שנוצרה בין החברות גרמה לחידושים הן במוצר והן בשיווק, ולבסוף התקדמה לרעיון המותגים, שבאמצעותו כל חברה בידלה את המוצרים שלה באמצעות מיתוג שלהם ושיווקם תוך כדי הדגשת המאפיינים הייחודיים של כל מותג. עד לשנת 1915, מותג הקאמל של ריינולדס הפך ל"מותג הלאומי" הראשון. זמן קצר לאחר מכן הגיעו מותגים נוספים: Liggett & Myers ,Chesterfield, ו- Lucky Strike של חברת הטבק האמריקאית. מותגים אלה ניצלו השקפות מודרניות שקיבלו מעמד באותה תקופה, כגון פמיניזם ושוויון, בכדי לקדם את שיווק הסיגריות לנשים.

1940–1920

בתחילת המאה ה-20, התנועה נגד טבק פעלה בעיקר אצל נשים וילדים. באותו זמן, עישון נחשב להרגל "מלוכלך" ועישון של נשים זכה לתגובה שלילית של החברה. עם ההתקדמות של שוויון לנשים, כגון עם תנועת זכות הבחירה שהעניקה לנשים רבות תחושה שהן זכאיות ליחס שוויוני ולחופש ותעשיית הטבק ניצלה את ההזדמנות השיווקית. "לפידי החופש" היה ביטוי שעודד עישון של נשים, על ידי ניצול שאיפותיהן של נשים לחיים טובים יותר במהלך הגל הראשון של הפמיניזם של תחילת המאה העשרים בארצות הברית. השימוש במונח לראשונה נעשה על ידי הפסיכואנליטיקאי א.א. בריל כאשר תיאר רצון הטבעי של נשים לעשן ולהידמות לגברים, ושימש את אדוארד ברנייס כדי לעודד נשים לעשן בפומבי למרות הטאבו החברתי. הסיגריות תוארו כסמלים של אמנציפציה ושוויון מול גברים.

חברות הטבק החלו לשווק סיגריות באופן ייעודי לנשים בשנות ה-20. חברת הטבק האמריקאית החלה בשיווק ממוקד נשים עבור המותג שלה Lucky Strikes. פרסומות של החברה הציגו נשים ידועות, כמו אמיליה ארהארט, והבטיחו השפעות של הרזיה. רוב הפרסומות גם הציגו תדמית נשית חסרת דאגות ובטוחה בעצמה. בהמשך נוספו לפרסומות המלצות של ידוענים, וטענות מרחיקות לכת כיצד Lucky Strikes יכול לשפר את חייהן. הקמפיין האגרסיבי ביותר שלה איתגר ישירות את תעשיית הממתקים בכך שקרא לנשים "להגיע ללאקי במקום למתוק". הקמפיינים האגרסיביים התגלו כמועילים, והפכו את Lucky Strike למותג הנמכר ביותר בתוך עשור.

מותגים אחרים הציעו מודעות דומות הפונות לתחושת היופי והסגנון של האישה בכדי להפוך את הסיגריות לחלק מפתה בחייהן של נשים רבות. בתוך כך, פחד מעלייה במשקל נותר הסיבה העיקרית לנשים להמשיך לעשן. מסעות הפרסום קידמו בהצלחה את הסיגריות כמוצר בעל איכויות ספציפיות כולל שוויון, אוטונומיה, זוהר ויופי.

בשנת 1929 החליט אדוארד ברנייס לשלם לנשים כדי לעשן במצעד יום ראשון של חג הפסחא בניו יורק. המהלך היה פרובוקטיבי במיוחד, מכיוון שבאותה תקופה נשים הורשו לעשן רק במקומות פרטיים ולא בציבור. הוא שכר צלמים כדי לוודא שיצולמו תמונות טובות, בכדי לפרסם אותן לאחר מכן ברחבי העולם. רות הייל קראה לנשים להצטרף לצעדה ואמרה: "נשים! הדליקו עוד לפיד של חופש! תילחמו בעוד טאבו!" הצילומים שפורסמו, נתפסו כמחאה למען שוויון ועוררו דיון ציבורי נרחב.

הפרסום הממוקד לנשים הוכיח את עצמו, כשהביא לשיעורי עישון גבוהים יותר בקרב נשים: ב-1923 נשים רכשו רק כ-5% מכלל הסיגריות שנמכרו; ב-1929 המספר גדל ל-12%, וב-1935 ל-18.1%. השיא היה בין 1965 ל-1977 כששיעור המכירות לנשים עמד על כ-33.3%.[3]


1970–1950

סוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 הביאו למתקפה חדשה של מותגי סיגריות. כל מותג חדש של סיגריה שהוצג במהלך תקופה זו פרסם את היתרונות הייחודיים שלו. החידוש הגדול ביותר בשיווק טבק היה הוספת פילטר לסיגריות. הפילטרים הפכו את הסיגריות נוחות יותר לעישון.

המותג מרלבורו שיווק תחילה סיגריות לנשים תחת הסיסמה "Mild As May", ומסע הפרסום ציין שלא נשארים עליהן כתמי שפתון. לאחר ששיטת שיווק זו נכשלה עברה החברה להתמקד בשיווק לקהל יעד גברי, עם הקמפיינים הידועים של "איש המרלבורו".

בשנות ה-50 החלה פריחה בפרסום של חברות הטבק. מודעות פרסומת הכוללות כוכבי קולנוע וטלוויזיה בולטים הפכו לדבר שבשגרה, וחברות טבק החלו לתת חסות לתוכניות טלוויזיה ולתכנים נוספים[4]

בשנת 1965 דווח כי 33.9% מהנשים מעשנות.[4] וירג'יניה סלים יצאה לשוק בשנת 1968, והשתמשה בסלוגן "עשית דרך ארוכה מותק". זו הייתה הסיגריה הראשונה ששווקה כמיועדת לנשים. הסיגריות היו ארוכות יותר, דקות יותר, ועם עיצוב אלגנטי ונשי יותר. המודעות תיארו תמונות של נשים זוהרות אל מול תמונות של נשים שעושות משימות שגרתיות כמו כביסה או עבודות בית. בשנת 1970 חברת Liggett & Myers Tobacco Company שיווקה סיגריות ספציפיות לנשים תחת שם המותג Eve. סיגריות איב היו בהחלט יותר "נשיות" מווירג'יניה סלים. איב הציגה פרחים או מוטיבים נשיים אחרים הן על האריזה והן על הסיגריה עצמה.

שנות ה-70 הובילו את סוף הפרסום בטלוויזיה ואת תחילתן של מודעות מודפסות הנושאות אזהרות בריאות בנוגע לסכנות העישון. בשנות ה-70 גם התפרסמו דוחות ממשרד בריאות הציבור לגבי ההשלכות הבריאותיות של העישון.[5] בשנת 1970 דווח כי כ-31.5% מהנשים מעשנות. הפרסום בטלוויזיה נאסר על חברות הטבק. תחת זאת, הן עברו למתן חסויות לאירועי ספורט ובידור. ב-1973, משחק טניס שזכה לפרסום נרחב, ושבהמשך זכה לכינוי "קרב המינים" הציג את בילי ג'ין קינג, דוברת ותיקה של וירג'יניה סלים, עטופה בפאייטים ובצבעים של המותג. וירג'יניה סלים נתנה חסות לסיור איגוד הטניס לנשים במשך קרוב לעשרים שנה. שנות ה-70 הסתיימו עם השתלטות כמעט מוחלטת של סיגריות עם פילטר על השוק.[4]

2010–1980

שנות ה-80 החלו עם דו"ח המנתח הכללי הראשון על ההשלכות הבריאותיות של עישון לנשים.[5] דו"ח זה - שפורסם כמעט 15 שנה לאחר הדו"ח המקורי של הכירורג הכללי משנת 1964[6] - הגיע כמעט שישים שנה לאחר שחברות הטבק החלו לשווק את מוצריהן לנשים. שיעור העישון של נשים בשנת 1980 עמד על 29.3%.

ב-1990 שיעור העישון של נשים עמד על 22.8%, והמשיך בירידה האיטית שלו. מסע הטניס של וירג'יניה סלימס הגיע לסיומו ב-1994, לאחר 23 שנים מוצלחות. זו הייתה רק אחת משיטות פרסום רחבות-ספקטרום רבות שהסתיימו בשנות השמונים והתשעים, כאשר רגשות הציבור בנוגע לעישון החלו את השינוי. שנות ה-90 התאפיינו בהגבלות מתמשכות על עישון במקומות ציבוריים ובמקומות עבודה. סוף שנות ה-80 וה-90 התאפיינו גם בשיווק מוגבר לבני נוער וצעירים. רבות מאותן אסטרטגיות שיווק ששימשו לשיווק הסיגריות לנשים היו בשימוש גם בשיווק לצעירים. עד 1998, שיעור העישון של נשים ירד ל-22%.[4]

[7] העשור הראשון של המאה העשרים ואחת עמד גם בסימן תקנות עישון המוני. מספר רב של ערים, עיריות ומדינות העבירו חקיקה האוסרת על עישון במקומות ציבוריים, כגון ברים, מסעדות ומגוון מקומות ציבוריים אחרים.[8] מהלכים אלה סייעו בהפחתת שיעורי העישון בארצות הברית. שיעור העישון הכולל בארצות הברית ירד מכ-46% ב-1950 לכ-21% ב-2004. הם המשיכו לרדת באיטיות לאורך שנות ה-2000 וה-2010. עד שנת 2017 אחוז המעשנים הנוכחיים ירד ל-14.0% ושיעור המעשנים לשעבר עלה, שיעורים אלו נותרו בקיפאון לאורך כל סוף העשור. בהשוואה לבני גילם הגברים נשים היו בסבירות נמוכה משמעותית לעשן; בעוד 15.3% מהגברים עדיין עישנו, רק 12.7% מהנשים היו מעשנות כיום.[9][10]

השפעות בריאותיות כלליות

לפי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, עישון סיגריות הוא הגורם העיקרי של מוות שניתן למנוע בארצות הברית, והוא מייצר עלויות כלכליות משמעותיות הקשורות לבריאות החברה. במהלך התקופה שבין 1995 ל-1999, עישון הביא לכ-440,000 מקרי מוות בטרם עת בשנה ולהפסדים כלכליים הקשורים לבריאות בשווי מוערך של כ-157 מיליארד דולר.

ידוע שעישון נקשר לשפע של השפעות בריאותיות שליליות ולגורמי סיכון. למשל, עישון סיגריות מהווה גורם לכשליש מכלל סוגי הסרטן, כולל 90 אחוז ממקרי סרטן הריאות, גורם למחלות ריאה כמו ברונכיטיס כרונית ואמפיזמה, ויכול להגביר את הסיכון למחלות לב, כולל שבץ מוחי, התקף לב, מחלות בכלי הדם ומפרצת. השלכות נוספות של עישון כוללות סיכון מוגבר לקטרקט, הבאה לרמות נמוכות של נוגדי חמצון, במיוחד של ויטמין C, ופריודונטיטיס.

הבדלים מגדריים ייחודיים והשפעות בריאותיות לנשים

ההשפעות הבריאותיות השליליות של העישון הינן שונות בין גברים לנשים. לדוגמה, הירידה בתוחלת החיים עקב עישון גדולה יותר אצל נשים מעשנות לעומת גברים מעשנים. בעוד שגבר בוגר מאבד בממוצע 13.2 שנים עקב עישון, אישה בוגרת מעשנת מאבדת בממוצע 14.5 שנות חיים. למרות שגברים נוטים לעשן באופן כבד יותר מנשים, אצל נשים נראות תוצאות מזיקות יותר.

כאמור, עישון מיוחס כגורם לרוב מקרי סרטן הריאות. במהלך השנים התמותה מסרטן הריאות עלתה באופן דרמטי בקרב נשים. בשנת 1987, סרטן הריאות עבר את סרטן השד כגורם המוביל למוות מסרטן בקרב נשים בארצות הברית. עישון מהווה כיום הגורם לכ-80% ממקרי המוות מסרטן הריאות בקרב נשים, כשבפועל יותר נשים מתות מסרטן ריאות מאשר מסרטן השד. בעיה מרכזית נוספת בקרב נשים מעשנות היא מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). הסיכון ללקות במחלה זו גדל בהתאם לכמות וזמן העישון. העישון גורם לכ-90 אחוזים ממקרי התמותה ממחלת ריאות חסימתית כרונית.

השפעות העישון על בריאות הלב וכלי הדם שונות בין המינים. מחלות לב ממשיכות להיות הגורם המוביל למוות, ואחד מגורמי הסיכון למחלות אלה הוא עישון. הדבר מסוכן יותר עבור נשים, מפני שעישון מוריד את הרמת האסטרוגן ואת הליפופרוטאין, המונעים חסימה של העורקים. עבור נשים רבות השפעות העישון על בריאות הלב מתגברות בהמשך החיים כשהן מגיעות לגיל מבוגר יותר. בקרב נשים מעשנות, הסיכוי למות ממחלת לב או מסרטן הריאות עולה על הסיכוי למות מסרטן שד מגיל 40 ואילך.

נשים מבוגרות המעשנות בשלבי גיל המעבר שלהן נוטות להיות עם צפיפות עצם נמוכה יותר ומועדות ליותר שברים בירך בהשוואה לאלו שאינן מעשנות. עבור נשים צעירות יותר העישון משפיע על הפוריות שלהן כמו גם על תוצאות של היריון. מחקרים גילו כי עישון מקשה על נשים להיכנס להריון וכן יכול לגרום לאי פוריות.

עישון במהלך היריון

ערך מורחב – השפעת עישון על היריון

נשים שמעשנות במהלך ההיריון מגדילות את סיכוייהן ללדת לידה מוקדמת ולתינוקות במשקל נמוך. אחת ההשפעות החמורות הרבות על העובר עצמו היא תסמונת מוות בעריסה (SIDS). מחקרים הראו כי לתינוקות של אימהות שמעשנות במהלך ההיריון ולאחריו – יש סיכוי גבוה פי 3 עד 4 למות מתסמונת מוות פתאומי של תינוקות (SIDS) מאשר תינוקות לאימהות לא מעשנות. עישון במהלך ההיריון עלול גם לגרום ללידת עובר מת, לידה מוקדמת, והיפרדות שליה.[11][12]

בהלכה

בהלכה היהודית נאסר עישון לנשים במרחב הציבורי ובבית מחשש איסור לא תלבש[13].

הערות שוליים

  1. ↑ "NO PUBLIC SMOKING BY WOMEN NOW". The New York Times. 1908-01-21. p. 1. נבדק ב-2008-06-22.
  2. ↑ Sims, Michael (1997-10-13). "The Smoldering Fire". Nashville Scene. City Press. נבדק ב-2008-06-22.
  3. ↑ O'Keefe, Anne Marie; Pollay, Richard W. (1996). "Deadly Targeting of Women in Promoting Cigarettes". Journal of the American Medical Women's Association. 51 (1–2): 67–69. PMID 8868553.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 "Tobacco Timeline: The Twentieth Century 1950 - 1999--The Battle is Joined". www.tobacco.org. אורכב מ-המקור ב-2003-06-05.
  5. ^ 5.0 5.1 "Smoking and Tobacco Use :: Pre-1994 Surgeon General's Reports :: Office on Smoking and Health (OSH) :: CDC". www.cdc.gov. אורכב מ-המקור ב-2009-06-04.
  6. ↑ "Reports of the Surgeon General". Profiles in Science (באנגלית). נבדק ב-2020-07-12.
  7. ↑ "Trinkets & Trash: Artifacts of the Tobacco Epidemic". www.trinketsandtrash.org. אורכב מ-המקור ב-2007-06-27.
  8. ↑ "Tobacco Timeline: The Twenty-First Century -- The New Millenium". www.tobacco.org. אורכב מ-המקור ב-2003-04-03.
  9. ↑ CDC (2020-12-15). "Current Cigarette Smoking Among Adults in the United States". Centers for Disease Control and Prevention (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-03-17.
  10. ↑ "US adult smoking rate looks unchanged, vaping rate higher". ABC News (באנגלית). נבדק ב-2021-03-17.
  11. ↑ Ahmad, Saiyed (2019). "AWARENESS OF THE IMPACT OF MATERNAL SMOKING ON PREGNANCY AND THE NEONATE SIDS". Multi-Knowledge Electronic Comprehensive Journal for Education & Science Publications: 1–15.
  12. ↑ Avşar, TS; McLeod, H; Jackson, L (26 במרץ 2021). "Health outcomes of smoking during pregnancy and the postpartum period: an umbrella review". BMC Pregnancy and Childbirth. 21 (1): 254. doi:10.1186/s12884-021-03729-1. PMC 7995767. PMID 33771100. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ↑ תשובות והנהגות ח"א סימן תנ"ו
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נשים ועישון41156541Q8031368

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נשים_ועישון&oldid=3042381"