נשק טקסי

נשק טִקְסִי הוא כלי נשק או שריון שנועד ליופי, טקסים ותצוגה ולא ללחימה אמיתית. לכן הדגש בו הוא בעיקר על יופי ונראות ופחות על מעשיוּת ויעילות. כלי נשק טקסיים מעוטרים לרוב במתכות יקרות (כמו זהב), אבני חן (בעיקר כאלו של מלכים) ותחריטים אמנותיים מורכבים. עיטורים שכאלו יכולים להיפגע ולהישחק בקרב ולכן כלי נשק כאלו לא משמשים ללחימה בפועל, אף על פי שבעבר חלק מהם היו כשירים גם לשימוש קרבי בעת הצורך. חרבות, פגיונות, האלברדים ואלות הם הנפוצים בתחום זה אך גם נשק חם משמש כנשק טקסי. נשק טקסי נמצא בשימוש לאורך כל ההיסטוריה, כולל בימינו.

נשק טקסי ניתן למצוא במגוון רב של מסגרות ושימושים:

נשק של המלוכה – לרוב חרב. זוהי חרב ארוכה יקרה שעוברת בירושה ממלך למלך ולרוב גם משמשת להכתרה.
"חרב המדינה" – סמל לאומי שמקורו (באירופה בעיקר) הוא לרוב בחרב המלוכה.
"שריון מצעדים" – שריון לוחות מעוטר ומקושט (למשל: בתחריטי זהב) המשמש למצעדי ראווה ומצעדים צבאיים.
אות הוקרה – כלי נשק מעוטר, לרוב עם כתובית הוקרה, שמהווה מתנה ופרס הוקרה על תרומה של מקבל הנשק לנותנו (לרוב, המלוכה או המדינה).
נשק טקסי למשמר כבוד:
- חרב טקסית – משמשת לטקסים צבאיים ומשמרות כבוד. בחיל הים בחיל הנחתים של ארצות הברית יש עד היום שימוש בסיף פרשים כחרב טקסית.
- רובה טקסי – משמשת לטקסים צבאיים ומשמרות כבוד, כולל ירי מטח כבוד. רובה זה הוא לרוב בעל מעצה "ישן" מעץ וכולל גם כידון רובה. בארצות הברית נעשה שימוש ברובה M-14 למטרה זו, ואילו בישראל נעשה שימוש ברובי M16 מכודנים ובמשמר הכנסת ברובי גליל מכודנים.
- נשק מוט טקסי – משמרות כבוד באירופה חמושות לעיתים בנשק מוט דוגמת ההאלברד ואף שתאורטית הוא מסוגל לשמש ללחימה, עיקר השימוש בו הוא לתצוגה ורושם, כמו בוותיקן על ידי המשמר השווייצרי.
תותח טקסי הוא תותח מעוטר, בדרך כלל באתר היסטורי, כגון טירה או מבצר, המשמש לתצוגה ולמטחי כבוד.
כלי נשק לטקסי פולחן דתיים.