סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית מדען ריקה סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין (נולדה ב־29 בדצמבר 1974) היא סוציולוגית ישראלית, פרופסור חבר וראש המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין (החל משנת 2022).[1] היא מתמחה בהגירה וריבוד חברתי בדגש על החינוך, שוק העבודה והבריאות. מחקריה בוחנים את גבולותיה של החברה בכללותה באמצעות חקר תופעת ההגירה. בשנים האחרונות הרחיבה את יריעתה המחקרית ובחרה להעמיק ולבחון גם את נושא ההגירה לנוכח המלחמות. תפיסתה המחקרית מדגישה את החשיבות הגדולה של יישום הידע האקדמי בשדות החברתיים והמדיניים.

ביוגרפיה

צ'אצ'אשווילי-בולוטין נולדה וגדלה בחרקיב, אוקראינה (אז חלק מברית המועצות), במשפחה יהודית משכילה בעלת אוריינטציה אקדמית מובהקת. הוריה, מרינה בולוטין ומיכאל גויכמן, ראו בחינוך ערך מרכזי והשקיעו רבות בהשכלת שתי בנותיהם. בשנת 1991, בגיל 16, עלתה סבטלנה לישראל יחד עם אחותה הגדולה מרינה, פיזיקאית בהכשרתה, בת 21, ועם בן זוגה של מרינה, ולרי, אף הוא פיזיקאי. את שירותה בצה"ל עשתה במעמד של חיילת בודדה ושירתה במדור מבדקי קצונה בבקו"ם. הוריה עלו לישראל בתחילת שנות ה־2000.

השכלה

צ'אצ'אשוילי-בולוטין למדה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובה השלימה את שלושת תאריה האקדמיים. בשנים 1993–1997 למדה לתואר ראשון וסיימה את לימודיה בהצטיינות. ב-1999 סיימה את התואר השני, גם הוא בהצטיינות. עבודתה, שכותרתה הייתה: "דפוסי התרחבות ההשכלה הגבוהה בישראל 1980-1996",[2] נכתבה בהנחייתם של פרופ' יוסי שביט ופרופ' חנה איילון, ועסקה בבחינת השפעת התיקון לחוק ההשכלה הגבוהה מ-1994, על ההשכלה הגבוהה בישראל. בשנת 2007 קיבלה תואר דוקטור על עבודה שכותרתה: "הישגים לימודיים בעקבות הגירה",[3] שנכתבה אף היא בהנחייתם של פרופ' יוסי שביט ופרופ' חנה איילון. כמי שמאמינה בקידום החינוך כמפתח להשתלבות מיטבית במערכת ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה למדה בשנים 2016–2017 בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב והיא מחזיקה גם בתעודת הוראה.

ב־2015 נבחרה לייצג את מדינת ישראל ולהשתתף בתוכנית בינלאומית למנהיגות בנושא "נשים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM)", השתלמות רב-אזורית בארצות הברית מטעם מחלקת המדינה האמריקאית (IVLP International Visitor Leadership Program) בה נטלו חלק 15 נציגות מובילות מרחבי העולם.[4]

מחקריה

מחקריה של צ'אצ'אשווילי-בולוטין עוסקים בהגירה ובריבוד חברתי, תוך דגש מיוחד על חינוך, ובפרט על מקצועות מדעיים ומצוינות בחינוך בקרב תלמידים מקבוצות מגוונות, על שוק העבודה ועל נגישות לשירותי בריאות. מחקר שערכה על הישגים חינוכיים בקרב תלמידים מהגרים-עולים ממגוון קבוצות בישראל תרם להרחבת ולפיתוח תאוריית האסימילציה סגמנטית הקלאסית,[5] בדגש מיוחד על הממד הדתי.[6] במחקרה הראתה את חשיבותו של ההיבט הדתי ואת השפעתו על הישגים לימודיים של תלמידים מהגרים-עולים בישראל. היא הייתה בין החוקרים הראשונים שבחנו את הישגיהם הלימודיים של תלמידים עולים ממדינות המערב.[7] כמו כן, ערכה מחקרים השוואתיים בקרב קבוצות תלמידים עולים ממדינות שונות בהשוואה לילידי ישראל. מחקריה התמקדו בהישגים הלימודיים של תלמידים עולים בני דור הראשון והשני לעלייה, בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל ללא רקע הגירתי. מחקריה עסקו בעיקר בבחינתם של הקצוות הלימודיים; מחד גיסא בחנה את תופעת המצוינות בקרב קבוצות תלמידים-עולים אלו והעמקתן במקצועות ה-STEM, ומאידך גיסא בחנה את הנשירה הסמויה של תלמידים עולים. כל זאת בהשוואה בין קבוצות התלמידים השונות ולתלמידים ילידי ישראל ללא רקע הגירתי.[8]

בנוסף למחקריה בתחום החינוך, חקרה גם את אופני השתלבותם של מהגרים בשוק העבודה, תוך התמקדות בפער בין תפיסות סובייקטיביות לבין תנאי תעסוקה אובייקטיביים.[9] מחקריה מלמדים על חשיבותם הן של כישורים שפתיים בשפת המקום והן של כישורים דיגיטליים בעיצוב הזדמנויות בשוק העבודה בישראל. נוסף על כך, מחקריה אתגרו את המודל הליניארי של קליטה תעסוקתית. בשיתוף עם ד"ר רוית תלמי כהן, הראתה כיצד הצלחה מקצועית מושגת לעיתים קרובות בדרכים דינמיות. מחקר שערכו השתיים ב-2024 הדגים כיצד גברים ישראלים יוצאי אתיופיה שמילאו משרות בכירות, התגברו על גזענות שהופנתה כלפיהם ועל ציפיות חברתיות מקטינות שהכווינו אותם להסתפקות במשרות זוטרות בשוק העבודה.[10]

מחקריה משלבים ניתוחים כמותיים של מסדי נתונים רחבי היקף עם ראיונות עומק, ותורמים הן להבנת תהליכים חברתיים והן לעיצוב מדיניות.[11] היא רואה חשיבות רבה ביישום ידע אקדמי לצורכי מדיניות ופעולה בשטח. לשיטתה, לאקדמיה תפקיד מרכזי בהנגשת ידע מצטבר עבור קובעי מדיניות וגורמים מקצועיים, במיוחד בתקופות חירום ומשבר. לדבריה, "ידע הוא כוח – אך יישומו הוא עוצמה, והגשמתו בפועל חשובה לא פחות מצבירתו, במיוחד במדעי החברה".[12][13] במסגרת עבודתה המחקרית היא מבצעת מחקרים יישומיים, כותבת ניירות עמדה, יוזמת כנסים מקצועיים, ומשתתפת בוועדות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובדיונים מקצועיים בוועדות הכנסת בתחומי התמחותה. פרסומיה הרבים הופיעו בכתבי עת בין-לאומיים מובילים בתחומי ההגירה, החינוך ושוק העבודה.

בשנים האחרונות מתמקדת גם בהשפעות של מלחמות וסכסוכים מזוינים על קבוצות אוכלוסייה מגוונות. בשיתוף עם ד"ר רוית תלמי-כהן כתבה שורת מאמרים אקדמיים וכן ומספר ניירות עמדה עבור קובעי מדיניות וגורמים מקצועיים, שעסקו בהשלכות החברתיות של סכסוכים במדינות כמו אוקראינה ואתיופיה, וכן בהשלכות המלחמה בישראל בעקבות מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023.[14][15] במסגרת פרויקט המחקר שלהן פיתחו השתיים במאמרן, "ממלחמה למלחמה – עולים חדשים במלחמת "חרבות ברזל"", את המושג "מלחמה כפולה", המתאר את חווייתם של מהגרים החשופים למלחמות גם במדינת המוצא וגם במדינת היעד, במציאות טראנס-לאומית בסביבה דיגיטלית. ניתוח זה עוסק בהשפעות של סכסוכים מזוינים על דפוסי ההשתלבות של מהגרים בשנותיהם הראשונות במדינת היעד.[16] בנוסף, היא עוסקת בהשפעות המתמשכות של מלחמות במדינת המוצא על מהגרים שעזבו אותה שנים קודם לכן, ובוחנת כיצד אירועים אלימים אלו מעצבים מחדש תחושות של שייכות, זהות וקשר למדינת המוצא.[17]

במסגרת המכון להגירה ולשילוב חברתי שבראשו היא עומדת, היא יזמה את פיתוח "מדד העלייה ורילוקיישן" – מדד שנתי שבוחן את עמדות הציבור בישראל כלפי עלייה, הגירה ורילוקיישן, וכן את מדיניות ההגירה והקליטה בישראל.[18] מאז 2021 מכהנת כעורכת משנה בכתב העת "הגירה", והחל מ־2022 כיו"ר קהילת הגירה ודמוגרפיה באגודה הסוציולוגית הישראלית.

על מחקריה לאורך השנים זכתה במענקי מחקר יוקרתיים מקרנות מובילות בישראל ובעולם, בהן ה־ISF (הקרן הלאומית למדע בישראל) בשיתוף עם ד"ר תלמי-כהן וה־NSF (קרן המדע הלאומית של ארצות הברית), וכן קרנות של משרדי הממשלה.

פעילות ציבורית

בין השנים 2011–2015 יזמה את הקמתה של מחלקה מקצועית למחקר ולהערכה במינהל החינוך של עיריית אשדוד, ועמדה בראשה. מטרת המחלקה הייתה לקדם תהליכי קבלת החלטות אסטרטגיים בתחום החינוך על בסיס נתונים עדכניים ולסייע בהקצאת משאבים מיטבית. המחלקה בניהולה הוכרה כמכון מחקר רשמי על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בנוסף, הקימה ועמדה בראש פורום מובילי הערכה ברשויות המקומיות, שנועד לקדם שיתופי פעולה בין-רשותיים ולשפר שיטות עבודה מקצועיות.

בשנת 2015 מונתה לחברת הוועדה לקליטת תלמידים עולים במשרד החינוך. משנת 2019 היא מכהנת כחברת דירקטוריון בארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה-ישראל (ע"ר), וכן כחברה בוועדה המקצועית של הלמ"ס. בשנת 2020 הצטרפה לוועדת ההיגוי הציבורית למחזור השני של סקר מיומנויות מבוגרים (PIAAC) ולוועדת מומחים של המועצה הציבורית לסטטיסטיקה. בשנת 2017 כיהנה כממלאת מקום ראש חטיבת המחקר והמידע ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

בשנת 2022 השתתפה במספר משלחות חוקרים לסיוע לפליטים אוקראינים בפולין בליטא, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. במסגרת התמחותה בתחום ההגירה, הפליטות, ועקירה סיפקה ייעוץ מקצועי ועסקה בתיווך בין-תרבותי לאוכלוסיות מהגרות ופליטות דוברות אוקראינית.

לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, יזמה את הקמתו של ערוץ טלגרם בשפה הרוסית בשם "יומן מלחמה של ישראלים פשוטים" (ברוסית: Военный дневник простых ИЗРАИЛЬТЯН), שמטרתו להציג לקהל דובר רוסית ברחבי העולם את המציאות בישראל בזמן המלחמה מנקודת מבט אזרחית.

חיים אישיים

צ'אצ'אשווילי-בולוטין נשואה ואם לשניים. מתגוררת באשדוד.

מפרסומיה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ המכון להגירה ושילוב חברתי, באתר המרכז האקדמי רופין
  2. ↑ Reform, Expansion and Opportunity in Israeli Higher Education from the Early 1980s to the Late 1990s/התרחבות ההשכלה הגבוהה והשלכותיה הריבודיות בישראל: 1980—1996, באתר גוגל סקולר
  3. ↑ [2457744612629960019 https://scholar.google.com/scholar?cluster=2433297666872629907&hl=en&inst=2457744612629960019&oi=scholarr], גוגל סקולר
  4. ↑ נציגת ישראל בכנס ארה"ב למנהיגות נשים, באתר עיריית אשדוד
  5. ↑ Portes, Alejandro, and Min Zhou. 1993. Annals of the American Academy of Political and Social Science 530 (1): 74–96., “Segmented Assimilation and Its Variants.”
  6. ↑ Chachashvili‐Bolotin, S., & Lissitsa, S. (2018). Enrollment in Religious Schools and the Educational Achievements of Children of High‐Skill Immigrants. International Migration Review, 52(1), 183-208.
  7. ↑ Chachashvili-Bolotin, S., Lissitsa, S., & Milner-Bolotin, M., STEM Outcomes of Second-Generation Immigrant Students With High-Skilled Parental Backgrounds, International Journal Of Science Education (4)17, 2019, עמ' 2465-2483
  8. ↑ סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, כרמל בלנק, ריטה סבר, "נוכחים-נפקדים": השוואה בין שיעורי הנשירה הסמויה מלימודים בתיכון בקרב חמש קבוצות עולים ובין שיעורה בקרב ילידי ישראל, הגירה 14, 2023
  9. ↑ Amit, K., & Chachashvili-Bolotin, S., Satisfied With Less? Mismatch Between Subjective And Objective Position Of Immigrants And Native-Born Men And Women In The Labor Market, Frontiers In Sociology 3, 2018, עמ' 1-14
  10. ↑ Talmi-Cohn, R., & Chachashvili-Bolotin, S., ""I was always told to fit in, but never to excel.": Men’s Post Migration Practices of Success in the Public Sector", Journal of International Migration and Integration, 2024
  11. ↑ Svetlana Chachashvili-Bolotin, גוגל סקולר
  12. ↑ מידעון המכון להגירה ושילוב חברתי, באתר המרכז האקדמי רופין, ‏1.1.2024
  13. ↑ כנסים וימי עיון - המכון להגירה ושילוב חברתי, באתר המרכז האקדמי רופין
  14. ↑ מלחמת רוסיה-אוקראינה וההגירה לישראל - מסמכי המלצות, באתר המרכז האקדמי רופין
  15. ↑ מלחמת "חרבות ברזל": ניירות עמדה, מאמרים ועוד, באתר המכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין
  16. ↑ רוית תלמי כהן וסבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, ממלחמה למלחמה: עולים חדשים במלחמת "חרבות ברזל", הגירה 15, תשפ"ד-2024, עמ' 9-1
  17. ↑ Svetlana Chachashvili-Bolotin, The Russian invasion of Ukraine and the strengthening of Ukrainian identity among former Soviet immigrants from Ukraine: Israel as a case study, Post-Soviet Affairs 40, 2024, עמ' 56-70
  18. ↑ דר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, פרופ' קארין אמית, פרופ' נונה קושנירוביץ' ודר רוית תלמי-כהן., מדד העלייה: תפיסות הציבור הישראלי באשר לעלייה ולעולים, באתר המרכז האקדמי רופין
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין41567804Q135196214

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סבטלנה_צ%27אצ%27אשווילי-בולוטין&oldid=3474671"