סויוז TM-18

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סויוז TM-18
Soyuz TM-18 patch.png
נתוני משימה
כן שיגור קוסמודרום בייקונור, כן שיגור 1
שיגור 8 בינואר 1994 10:05:34 UTC
נחיתה 9 ביולי 1994 10:32:35 UTC
51°12′N 67°30′E / 51.20°N 67.50°E / 51.20; 67.50
משך המשימה 182 ימים, 27 דקות
נתוני מסלול
מספר הקפות 2839 הקפות
תחנת עגינה תחנת החלל מיר
תאריך עגינה 10 בינואר 1994
תאריך עזיבה 9 ביולי 1994
משימות קשורות
משימה קודמת
סויוז TM-17
משימה הבאה
סויוז TM-19

סויוז TM-18רוסית: Союз TM-18) הייתה חללית מסדרת סויוז, שהמריאה ב-8 בינואר 1994 מקוסמודרום בייקונור שנמצא בקזחסטן ומופעל על ידי רוסיה, כשעל סיפונה צוות קוסמונאוטים ויקטור אפנסייב, יורי אוסצ'וב וולרי פוליאקוב. המטרה העיקרית של הטיסה הייתה עגינה בתחנת החלל מיר וביצוע מחקרים שונים.

עגינה בתחנת החלל מיר עברה ללא בעיות וצוות ביחד עם צוות "סויוז TM-17" התחיל בביצוע מחקרים לפי התוכנית. באותה שעה בתחנת החלל היו 5 אנשים. ב-14 בינואר חללית "סויוז TM-17" התנתקה מתחנת החלל וצוותה חזר לכדור הארץ.

מחקרים שבוצעו על ידי צוות התרכזו בעיקר בתחום רפואה. ויקטור פוליאקוב היה רופא והשגיח על ביצוע מחקרים. חלק מהמחקרים בוצעו לפי תוכנית שעובדה בגרמניה ונתונים על התקדמותה היו מועברים למרכז הבקרה הגרמני. מדענים גרמנים היו עוברים על הממצאים ומשנים את מהלך הניסוי במידת הצורך.

נושא נוסף היה בדיקת השפעת חוסר כבידה על עצמות הגוף. פוליאקוב בדק מצבם חברי הצוות וביצע מדידות שונות כולל פעילות הלב כל שלוש ימים.

בעזרת ציוד אוסטרי שהגיע לתחנת החלל בשנת 1991 בוצעו מספר ניסויים בתחום תורת החומרים.

במהלך עגינה של חללית אספקה "פרוגרס M-21" בוצעו בדיקות של מערכת עגינה חדשה שאיפשרה מהלך עגינה ממרכז הבקרה. בהמשך לתחנת החלל הגיע אספקה מחלליות "פרוגרס M-22" ו-"פרוגרס M-23". חללית "פרוגרס M-23" כללה יחידת נחיתה שהחזירה לכדור הארץ ממצאיי מחקרים שהסתיימו.

ב-1 ביולי לתחנת החלל התחברה חללית "סויוז TM-19". ב-9 ביולי "סויוז TM-18" התנתקה מתחנת החלל כאשר על סיפונה ויקטור אפנסייב ויורי אוסצ'וב. באותו יום הם נחתו בהצלחה בשטח צפון קזחסטן. ולרי פוליאקוב נותר בתחנת החלל להמשך פעילות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סויוז TM-18 בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0