סוליצה
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | מחוז בוטושאן |
| {{{סוג יחידה שלטונית שנייה}}} |
כולל את היישובים: סוליצה קליש דרקשאן |
| חבל ארץ | מולדובה |
| ראש העיר |
קטלין צ'ובוטאריו (ראש מועצה) - משנת 2004 - המפלגה הלאומית ליברלית (רומניה) |
| שטח |
65.61 קמ"ר |
| גובה | 100 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 48.5 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 47°38′43″N 26°55′30″E / 47.6452°N 26.9251°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
סוליצה או סוליצה רבתי (ברומנית: Sulița) הוא כפר גדול ("קומונה") ברומניה, במחוז בוטושאן שבצפון חבל מולדובה. מספר תושביו הוא 3,060 (2011). הכפר מורכב משלושה יישובים כפריים: קליש (בוטושאן) (395 תושבים, נכון ל-2002), דרקשאן (בוטושאן) (1,581 תושבים, נכון ל-2002) והעיירה לשעבר סוליצה, שנודעה בעבר כ"סוליצה טרג" (Sulița Târg, סוליצה העיירה) (1,261 תושבים, נכון ל-2002) שהוא גם מושב מועצת הכפר הגדול כולו.
גאוגרפיה
עמדה גאוגרפית
סוליצה שוכן בחלק הדרומי של המחוז בוטושאן, כ-25 ק"מ מבירת המחוז, העיר בוטושאן. העיירה לשעבר סוליצה עם השטעטל לשעבר סוליצה נמצאת בין בריכת דרקשאן (Iazul Dracșani) לגבעת קליש (Cheliș) והנחל בורלה, על גבעה המשתרעת עד לשפך הנחל בורלה (Burla) (המכונה על ידי המקומיים "אורסואיה" Ursoaia) לתוך הנהר סיטנה (Sitna). העיירה לשעבר Sulița Târg יחד עם היישוב סוליצואיה מהווים כיום יחידה מנהלית אחת: היישוב הכפרי סוליצה. דרך סוליצה עוברת הדרך המחוזית 297. היישוב סוליצואיה (Sulițoaia) שוכן על מדרון גבעה שהתאפיינה בחתחתים רבים ובשנת 1968 נאסרו המגורים בו. הגובה המרבי בסוליצה הוא 120 מ'. בצפון גובל סוליצה עם הכיישוב צ'רקז'אן שהוא חלק מן הכפר בלנדשט, בדרום עם היישוב קליש, ודרום-מערב עם הכפר דרקשאן.
היסטוריה
לכפר סוליצה שהוא הכפר הראשי של סוליצה העכשווית היה בעבר אופי עירוני. הוא הוקם כעיירה בשנת 1817 על ידי הנסיך סקרלט קלימאקי. בשנת 1860 במפקד האוכלוסין של הנסיכויות הרומניות המאוחדות של מולדובה וולאכיה, עם 2858 תושבים נחשב סוליצה ליישוב העירוני ה-24 בנסיכות . ב-1864 בהתאם לחלוקה המנהלית-טריטוריאלית החדשה מעמד היישוב הפך ל"קומונה", כפר גדול, הכולל כמה יישובים. ב-1874 הוסר הצביון העירוני של בית הספר במקום. במסגרת ה"קומונה" סוליצה שמר עדיין היישוב סוליצה אופי עירוני - של עיירה - שהטשטש במהלך המאה ה-20 עד שנעלם לחלוטין במחצית השנייה של המאה. בעיירה חיו תושבים יהודים רבים ולכן היא לבשה גם אופי של שטעטעל עד לתקופת שואת יהודי רומניה, ביולי 1941 ,כשגורשו כל יהודי סוליצה לעיר בוטושאן.[1]
צורות נוף
לאזור ההידרוגרפי כיוון צפון-דרום והוא מורכב מהבריכות דרקשאן ובורלה, ומן הנחל אורסואיה או בורלה. בריכת דרקשאן נוצרה על ידי חסימת עמק הנהר סיטנה ושטחו כ-5000–6000 דונם. בעת שיטפונות מגיע ל-8000 דונם. ברכת דרקשאן הוא האגם השני לפי הגודל בחבל מולדובה, אחרי אגם בראטש והראשון בין אגמי עמק. מקור המים הנאגרים בו הוא בהמסת השלגים, בגשמים, במעינות ובמי הנהר סיטנה שבמסלולו הוא שוכן. יש בו מעט צמחיית מים, בעיקר במה שנקרא "זנב הבריכה" ("Coada iazului”):סוף, קנה, קרנן, אלף עלה וכו'. בהיותו שוכנת בין גבעות מקבלת הבריכה כמויות גדולות של סחף כתוצאה של סחיפת הקרקע. בריכת בורלה הוסדרה בשנת 1962 בצפון-מזרח הכפר במסלול הנחל אורסואיה או בורלה. שטחו הוא כ-660 דונם מתוכו 440 שטח מים נקי. גדלים בתוכו דגים (קרפיון, דג זהב) בתנאים טבעיים ללא הוספת תופסות מזון תפוקת גידול הדגים היא 50 ק"ג לדונם. מקור נחל בורלה הוא על יד הכפר מסנטירשט במחוז בוטושאן.
בשנים הגשומות עובר נחל אורסואיה על גדותיו וגורם לשיטפונות חמורים, כפי שאירע בשנת 1969. בקיץ הנחל מתייבש. מפני שנמצאת על ראש גבעה יש לסוליצה מי תהום בעומק רב. כל הבארות שעל הרמה הם עמוקים מאוד - 15–20 מ'. המים עתירי מלחים ולכן לא מתאימה כל כך לשתייה. מסיבות אלה לעיירה לשעבר היו מעט בארות. רוב התושבים שאבו מים מבארות שעל גדת בריכת דרקשאן וגדות הנחל בורלה, שבהם המיים באיכות טובה ונמצאים פחות עמוק. עומק מי התהום, לפי המחקרים, הוא כדלקמן: בעמק - 0,5-3 מ', במדרונים - 1,5-8 מ', על הרמה - 8–15 מ'.
האקלים
האקלים הוא יבשתי והטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 8.6 °C. היו שנים עם טמפרטורות חריגות למטה או למעלה. בשנת 1940 הממוצע השנתי היה רק 6.8°C., בעוד שבשנת 1936 הגיע עד 10,3°C. הממוצע בחודש ינואר הוא בין 3-4.5°C. וביולי - 19-21°C הטמפרטורה המרבית נרשמה בשנת 1952 כנמדדו 39+ °C. בשנים 1911, 1937 7ב-1940 נמדדה טמפרטורה המיקטית המוחלטת של -30 °C. משך הזמן הממוצע ללא קרח מגיע ל-184 יום, בקיצים הלחות נמוכה, אבל יש גם קיצים גשומים, כפי שקרה ב-1965. ממוצע השנתי של משקעים הוא 500–600 מ"מ. בחורפים אין בדרך כלל הרבה שלג, והשלג מתפזר ברוח ה"קריבץ". לעיתים קרובות הוכה הכפר באסונות טבע כמו הברד מאוגוסט 1933 שהחריב 90 % מהיבול.
החי והצומח
שטח הכפר מתאפיין בצומח של ערבה מיוערת עם מיני דגנים בעלי גרגירים קטנים, אלות לבנות, רוביניה בת השיטה, אגס פרא, צפצפה, עוזרר חד גרעיני וכו'.בכרי הדשא גדלים צמחי שדה מסוג האפר והמלעליאל המצוי. רבים שטחי המרעה הידרדרו בגלל גלישות הקרקע וגידול אינטנסיבי של צאן ובקר. בקרקעות המלחיות פוגשים צמחייה אופיינית כמו פרקן עשבוני, Armeria ועוד. עולם החי מתאים לצמחיית הערבה המיוערת והוא מיוצג בעיקר על ידי מכרסמים כמו הסוסליק, החולד, עכבר הערבה, חולדת השדה, ארנבי שדה. הם מזיקים לגידולים החקלאיים. מבין העופות נפוצים הם הדרור, עורב המזרע, הזרזיר, הנץ ועוד. בבריכה מוצאים ברווזי פרא, צפרדעים וכו'. קיים גם מגוון רחב של חרקים, בעיקר חרגולים, פרפרים, תיקנים, צרצרים, יתושי ביצות ועוד.
הקרקע
הקרקע עליה נבנה הכפר הוא מגוון. הגבעה שעליה שכנה העיירה מורכבת מצ'רנוזיום ללא קרבונטים בעוד ביישוב סוליצואיה הקרקע פודזולית. בגלל הגשמים הקרקע נתונה לסחיפה על ידי המים מהמסת השלגים ועל ידי מי הגשם, ואז הקרקע חסרה את ההומוס. בחלק הדרום-מזרחי של הגבעה, מופיעים באביב קטעי אדמה פודזולית על רקע הצטברות מלחים שאריתיים של הסלעים. במערב סוליצה, על גדת בריכת דרקשאן, בגלל מי התהום, מתרחשות גלישות קרקע אל מוקד הבריכה.
דמוגרפיה
במפקד בשנת 1860 בימי השליט אלכסנדרו יואן קוזה נחשבה סוליצה ליישוב העירוני ה-24 של חבל מולדובה, לפי מספר התושבים - 2,858.
לפי מפקד האוכלוסין משנת 2011 מנה הכפר 3,060 תושבים (לעומת שנת 2002 כשחיו בו 3,237). לפי מוצא אתני 95.2% הם רומנים ו-1.34% צוענים (אתניה רומה). 3.46% - לא ידוע. לפי אמונה דתית: 96.18% הם נוצרים אורתודוקסים, 3.46% כולל כמה תושבים נוצרים פנטקוסטלים ואדוונטיסטים.
כלכלה
כלכלת הכפר היא ברוב רובה חקלאית: הגידולים העיקריים הם תירס, חיטה, שעורה סלק, חמנית, תפוח אדמה, שעועית ועוד. הכפר מתפרנס מגידולים חקלאיים וגידול בעלי חיים. קיימים גם ענף מסחר ושירותים בשוק הפרטי והמעורב. מוסדות ציבוריים של מנהל, דואר ותקשורת, חינוך, בריאות, רווחה פועלים רק ביישוב סוליצה (יישוב), מושב המועצה, מה שמקשה על חיי התושבים ביישובים האחרים. לעומת זאת בכל יישובי הכפר פועלים מוסדות הכנסייה האורתודוקסית הרומנית. בכפר פועלות שתי טחנות תירס, בית מטבחיים, שלושה גתי שמן, נגריה, מתקן להסרקת הצמר, נפחייה, חוות דגים ומאפייה. גידול הדגים נעשה בבריכת דרקשאן על ידי חברת S.C.Piscicola השטח החקלאי מונה 49,630 דונם. הכפר כולל כרי דשא, שטחי מרעה ושדות חציר. מספר בעלי החיים הגדלים בכפר הוא בירידה. העבודות החקלאיות נעשות על ידי חברת Agromec Suliţa ועל ידי בעלים פרטיים של מכונות חקלאיות.
פוליטיקה ומנהל
הכפר סוליצה מנוהל על ידי ראש מועצה - החל מ-2004 קוסטינל צ'ובוטאריו מהמפלגה הלאומית ליברלית ומועצה מקומית מורכבת מ-1513 יועצים.-אחרי הבחירות ב-2016 5 יועצים במועצה הם מהמפלגה הלאומית ליברלית, 3 - מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, 2 - ממפלגת "רומניה הגדולה", 2 מהאיחוד הלאומי לקדמת רומניה ואחד ממפלגה "ברית הליברלים והדמוקרטים".
ראו גם
לקריאה נוספת
- Ștefan Ciubotaru - Monografia comunei Sulița Editura Axa, Botoșani 2001
- Ing.Rozalia Bines - Sulița - tîrgușorul meu natal, "Orient Expres" Anul 12, Nr.574 20.03.2006
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראו הערך סוליצה (כפר)
