סטנלי קאבל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטנלי קאבל
קאבל בפריז, 2015
קאבל בפריז, 2015
זרם פוסט-פילוסופיה אנליטית, פרפקציוניזם
תחומי עניין אסתטיקה, פילוסופיה של השפה, אתיקה, ספרות, קולנוע, תאוריה קולנועית, מוזיקה
הושפע מ קירקגור, אמרסון, תורו, ניטשה, ויטגנשטיין, אוסטין, היידגר, פרויד, רנואר, באזאן, קון
השפיע על שושנה פלמן, קון, טרנס מאליק, קורנל וסט, ז'אק אודיאר, אלי פרידלנדר
www.stanley-cavell.net

סטנלי קאבל (באנגלית: Stanley Louis Cavell; 1 בספטמבר 1926 - 19 ביוני 2018) היה פילוסוף, תאורטיקן קולנוע ומוזיקאי יהודי-אמריקאי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת הרווארד. תחומי העניין שלו כללו אסתטיקה, אתיקה ופילוסופיה של הלשון. כפרשן, הוא התחמה בפילוסופיות של ויטגנשטיין, אוסטין, אמרסון, תורו, והיידגר.

קאבל ידוע בין היתר כמי שזיהה וניתח בקולנוע ההוליוודי את שני תתי-הז'אנרים: "קומדיית הנישואין מחדש" (The Comedy of Remarriage) ואת "מלודרמת האישה האלמונית" (The Melodrama of the Unknown Woman).

ביוגרפיה

קאבל בשנת 2016
קאבל בשנת 2017

קאבל נולד למשפחה יהודית באטלנטה, ג'ורג'יה. אמו שהייתה פסנתרנית מקומית ידועה, לימדה אותו לנגן בפסנתר מגיל צעיר.[1] בזמן השפל הגדול, קאבל והוריו נדודו מדירה לדירה, ועברו מאטלנטה לסקרמנטו, קליפורניה.[2] בנעוריו, קאבל ניגן בסקסופון אלט והיה הנגן המוביל הצעיר ביותר בלהקת ג'אז שחורה מקומית בסקרמנטו.[3] בבגרותו התקבל לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי והתמקד במוזיקה. שם, יחד עם חברו בוב תומפסון (אנ'), עמו נשאר בקשרי ידידות לאורך כל חייו.[4] קאוול למד, בין השאר, עם רוג'ר סשנס מילטון בביט, וארנסט בלוך.[5] לאחר שהשלים את לימודיו בברקלי ב-1948 הוא נשר מתוכנית הקומפוזיציה של ג'וליארד כי חוסר אותנטיות בתור מוזיקאי. ועבר להתמקד בפילוסופיה.[6]

קאבל למד לתואר שני בפילוסופיה בUCLA, ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת הרווארד.[7] כסטודנט הושפע רבות מהפילוסופיה של השפה של ג'ון אוסטין. בשנת 1954 הוענקה לו מלגה באגודת העמיתים בהרווארד. בשנת 1956, לפני שסיים את הדוקטורט, כבר התמנה למרצה לפילוסופיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.[8]

בשנת 1957 נולדה בתו רייצ'ל לי קאבל, מאשתו, מרסיה קאוול, ממנה התגרש ב-1961. בשנים 1962–1963 קאבל היה עמית במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון, ניו ג'רזי, שם התיידד עם הפילוסוף הבריטי ברנרד ויליאמס.[9] בשנת 1963 חזר למחלקה לפילוסופיה של הרווארד, שם הפך לפרופסור בקתדרה על שם וולטר מ. קאבוט ל"אסתטיקה ולתיאוריה הכללית של הערך".[10]

בשנת 1964 היה פעיל במה שלימים כונה "פרויקט הקיץ של מסיסיפי" (אנ') שנועד להעלות את אחוז ההצבעה בקרב הקהילה האפרו-אמריקאית.(אנ') בשנת 1967 נישא לאשתו השנייה, קתלין (כהן) קאבל. בשנת 1969 במהלך הפגנות הסטודנטים, קאבל סייע, יחד עם עמיתו, הפילוסוף הפוליטי המשפיע ג'ון רולס, לקבוצת סטודנטים אפרו-אמריקאים לנסח טיוטה למצע עבור הקמת המחלקה ללימודים אפריקאים ואפרו-אמריקאים באוניברסיטת הרווארד.[11]

בשנת 1976, נולד בנו הראשון, בנג'מין. בשנת 1979 סייע להקים את ארכיון הקולנוע של הארוורד יחד עם בדוקומנטריסט רוברט ה. גרדנר (אנ').[12] בשנת 1984 נולד בנו השני דייוויד. בשנת 1992 זכה להימנות עם עמיתי מקארתור. בין השנים 1996–1997 שימש כנשיא APA, האגודה האמריקאית לפילוסופיה (אנ'). קאבל נשאר בהארווד עד 1997. אז החל ללמד באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת שיקגו. בשנת 1997 כמו כן, לימד באוניברסיטת אמסטרדם בקתדרה על שם שפינוזה.[13]

קאבל נפטר ב-19 ביוני 2018, בגיל 91 בבוסטון, מסצ'וסט, מאי-ספיקת לב.[14]

פילוסופיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ביבליוגרפיה

  • Themes Out of School: Effects and Causes (1984)
  • Disowning Knowledge: In Six Plays of Shakespeare (1987); 2nd edn.: Disowning Knowledge: In Seven Plays of Shakespeare (2003)
  • In Quest of the Ordinary: Lines of Scepticism and Romanticism (1988) Chicago: Chicago University Press.
  • This New Yet Unapproachable America: Lectures after Emerson after Wittgenstein (1988)
  • Conditions Handsome and Unhandsome: The Constitution of Emersonian Perfectionism (1990)
  • A Pitch of Philosophy: Autobiographical Exercises (1994)
  • Philosophical Passages: Wittgenstein, Emerson, Austin, Derrida (1995)
  • Contesting Tears: The Melodrama of the Unknown Woman (1996)
  • Emerson's Transcendental Etudes (2003)
  • Cities of Words: Pedagogical Letters on a Register of the Moral Life (2004)
  • Philosophy the Day after Tomorrow (2005)
  • Little Did I Know: Excerpts from Memory (2010)

לקריאה נוספת

ספרים

  • Michael Fischer, Stanley Cavell and Literary Criticism, Chicago U.P., 1989
  • Richard Fleming and Michael Payne (eds), The Senses of Stanley Cavell, Bucknell U.P., 1989
  • Ted Cohen, Paul Guyer, and Hilary Putnam, eds., Pursuits of Reason: Essays in Honor of Stanley Cavell, Texas Tech U.P., 1993
  • Stephen Mulhall, Stanley Cavell: Philosophy’s Recounting of the Ordinary, Clarendon Press, 1994
  • Timothy Gould, Hearing Things: Voice and Method in the Writing of Stanley Cavell, Chicago U.P., 1998
  • Espen Hammer, Stanley Cavell: Skepticism, Subjectivity, and the Ordinary, Polity Press/Blackwell’s, 2002
  • Richard Eldridge (ed.), Stanley Cavell, Cambridge U.P., 2003
  • Sandra Laugier, Une autre pensée politique américaine: La démocratie radicale d’Emerson á Stanley Cavell, Michel Houdiard Ēditeur, 2004
  • Russell Goodman (ed.), Contending with Stanley Cavell, Oxford U.P., 2005.

מאמרים

  • The Stanley Cavell Special Issue: Writings and Ideas on Film Studies, An Appreciation in Six Essays, Film International, Issue 22, Vol. 4, No. 4 (2006), Jeffrey Crouse, guest editor. The essays include those by Diane Stevenson, Charles Warren, Anke Brouwers and Tom Paulus, William Rothman, Morgan Bird, and George Toles.
  • "Why Not Realize Your World?" Philosopher/Film Scholar William Rothman Interviewed by Jeffrey Crouse" in Film International, Issue 54, Vol. 9, No. 6 (2011): 59–73.
  • Special Section on Stanley Cavell. Film-Philosophy, Vol. 18 (2014): 1-171.
  • "In Focus: Cavell in Words," Philosophy and Literature, Vol. 40, No. 2 (2016): 446-94. Three essays by, respectively, Áine Mahon and Fergal McHugh, Peter Dula, and Erika Kidd.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Little Did I Know, 21 (Stanford, California: Stanford University Press, 2010).
  2. ^ Little Did I Know, 24 (Stanford, California: Stanford University Press, 2010).
  3. ^ Little Did I Know, 169 (Stanford, California: Stanford University Press, 2010).
  4. ^ Little Did I Know, 85, 157-62, 166, 183 (Stanford, California: Stanford University Press, 2010).
  5. ^ "אף על פי שהיה יכול לנגן כמעט כל דבר שהתבקש לנגן – ואחר כך אף יזכה בשבחיהם של ארנסט בלוך, מילטון בביט ורוג'ר סשנס, כשיציל את הבכורה של אחת מיצירותיו של זה האחרון בעזרת טרנספוזיציה מאולתרת באמצע הקונצרט – קאוול חש שכל הופעה חדשה נובעת רק מאינסטינקט, בלי הבנה אמיתית של הדרך המובטחת המובילה הלאה. על אף הצלחותיו, תמיד ראה בעצמו רמאי."
  6. ^ בעיה התבררה לקאוול כבחור צעיר. אם אין כל אפשרות לחשוף אותו כרמאי מוזיקלי – כפי שאפשר לחשוף זייפנים – אז גם אין דרך ודאית להוכיח שהוא הדבר האמיתי, ולא רק לקהל (שאחרי ככלות הכול קל לשטות בו, כפי שקאוול שיטה במורה הראשונה לפסנתר בברקלי), אלא, חשוב מכך, לעצמו. בגלל הספקות האלה קטע קאוול את הקריירה המוזיקלית שלו בטרם עת, אך הם ימשיכו לקנן בליבו גם במהלך הקריירה הבאה שלו כפילוסוף. לאחר שהשלים את לימודיו בברקלי ב-1948 ונשר מתוכנית ההלחנה של ג'וליארד, הוא עבר ל-UCLA כדי לראות אם יצליח למצוא דרך חיים לגיטימית יותר.
  7. ^ Little Did I Know, 247 (Stanford, California: Stanford University Press, 2010).
  8. ^ Little Did I Know, 326 (Stanford, California: Stanford University Press, 2010).
  9. ^ Little Did I Know, 149 (Stanford, California: Stanford University Press, 2010).
  10. ^ Little Did I Know, 435 (Stanford, California: Stanford University Press, 2010).
  11. ^ Little Did I Know, 508–512 (Stanford, California: Stanford University Press, 2010).
  12. ^ [https://web.archive.org/web/20110610050128/http://hcl.harvard.edu/hfa/films/2007novedec/cavell.html "An Evening with Stanley Cavell - Harvard Film Archive"
  13. ^ Spinozaleerstoel afdeling Filosofie
  14. ^ "Stanley Cavell, Prominent Harvard Philosopher, Dies at 91". The New York Times. June 20, 2018. Retrieved June 21, 2018.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סטנלי_קאבל&oldid=2185437"