סיטרד-חליין
| מדינה |
 הולנד |
|---|---|
| מחוז | קובץ:Flag of Limburg.svg לימבורג |
| שפה רשמית | הולנדית |
| שטח | 80.58[1] קמ"ר |
| גובה | 47 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 92,024[2] (2013) |
| ‑ צפיפות | 1,186 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 51°00′N 5°52′E / 51.000°N 5.867°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.sittard-geleen.nl/ | |
סיטרד-חליין (בהולנדית: Sittard-Geleen (מידע • עזרה), בלימבורגית: Zittert-Gelaen) היא עיר במחוז לימבורג שבהולנד. העיר הוקמה ב-2001 כאיחוד של הרשויות לשעבר של סיטרד, חליין ובורן. סיטרד-חליין גובלת במערב בבלגיה ובמזרח בגרמניה.
היסטוריה
סיטרד
על פי ממצאים ארכאולוגיים, מתוארך היישוב הראשון שהיה בסיטרד לשנת 5000 לפני הספירה לערך. העיר של היום נוסדה ככל הנראה בשנת 850 לספירה לערך והיא נבנתה סביב לתל מלאכותי המוקף חומת עץ. סיטרד מוזכרת לראשונה במקור משנת 1157 ב-1243 הוענקו לה זכויות העיר על ידי דוכס לימבורג. ב-1400 היא נמכרה לדוכס יוליך והיא נותרה בבעלותו עד 1794. העיר נחרבה ונבנתה מחדש כמה פעמים עקב שריפות ועקב עימותים צבאיים שהתחוללו בין המאות ה-15 וה-17. העיר בוצרה עד שהיא נהרסה כמעט לחלוטין ב-1677 במהלך מלחמת הולנד. תחת הכיבוש הצרפתי, בשנים 1794 – 1814, הייתה סיטרד חלק ממחוז רור. לאחר מכן היא הייתה חלק מהולנד, למעט בשנים 1830 – 1839, כאשר היא הצטרפה למהפכה הבלגית. במלחמת העולם השנייה נכבשה העיר על ידי הגרמנים, שאיחדו כמה רשויות מקומיות קטנות, כמו ברוקסיטרד, לסיטרד. ב-18 בספטמבר 1944 שוחררה העיר על ידי הדיוויזיה המשוריינת השנייה של צבא ארצות הברית. החלק העתיק ההיסטורי של העיר לא סבר ברובו מנזקים במהלך המלחמה, למרות שהעיר שכנה על קו החזית במשך יותר מארבעה חודשים, שבהם יותר מ-4,000 פגזים הכו בעיר.
לאחר המלחמה צמחה סיטרד במהירות ונבנו בה שכונות רבות. מכרות הפחם בסביבה היו הכוח המניע מאחורי צמיחתה הכלכלית של העיר, עד שהם נסגרו בשנית השישים והשבעים. כיום העיר מהווה מרכז תעשייתי וכן פועלים בה בנייני משרדים רבים.
חליין
עד לסוף המאה ה-19 הייתה חליין לא יותר מאשר כפר קטן. במקום התגלו השרידים של אחד הכפרים הפרהיסטוריים העתיקים ביותר בהולנד. במאה ה-20 פעם בעיר מכרה בפחם הגדול ביותר באירופה, שהביא לגידול מהיר באוכלוסיית העיר. בשנות השישים והשבעים, נסגרו כל מכרות הפחם. עם זאת, חברת הפחם הלאומית של הולנד, שהופרטה ב-1989, נותרה פעילה בחליין, וכיום היא מייצרת כימיקלים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
