סלעית הודית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף סלעית מזרחית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסלעית הודית
סלעית הודית זכר במופע לבן-כיפה ('capistrata'), רג'אסטן, הודו
סלעית הודית זכר במופע לבן-כיפה ('capistrata'), רג'אסטן, הודו

סלעית הודית נקבה במופע לבן-בטן ('picata'), רג'אסטן, הודו סלעית הודית נקבה במופע לבן-בטן ('picata'), רג'אסטן, הודו

מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: חטפיתיים
סוג: סלעית
מין: סלעית הודית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Oenanthe picata

סַלְעִית הָדִּית[1] או סַלְעִית מִזְרָחִית (שם מדעי: Oenanthe picata) היא מין של ציפור שיר במשפחת החטפיתיים. היא נמצאת באפגניסטן, מצרים, הודו, איראןהודו, קזחסטן, לבנון, נפאל, עומאן, פקיסטן, רוסיה, טג'יקיסטן, טורקמניסטן, איחוד האמירויות הערביות ואוזבקיסטן. בית הגידול הטבעי שלה הוא מדבריות חמים.

בישראל נרשמה תצפית שגויה בזכר ב-4 בפברואר 1986 בבריכות המלח ליד אילת. בעקבות הגדרתה ותיאורה של סלעית הבזלות, הגיעו להבנה כי מדובר היה בזיהוי שגוי של האחרונה, והיא הוסרה מרשימת ציפורי הארץ במאמר שהתפרסם ב-2012.[2]

טקסונומיה ואטימולוגיה

שם הסוג Oenanthe נגזר מהמילים ביוונית העתיקה oenos (οίνος), "יין" ו-anthos (ανθός), "פרח"; זה מתייחס לחזרתה של הסלעית האירופית ליוון באביב בדיוק בזמן פריחת הגפנים.שם המין הספציפי picata מגיע מלטינית, מהמילה picatus, שמשמעותה "מרוח בזפת", בהתייחס לצבעי השחור-לבן שלה.[3] השם האנגלי לסלעית "wheatear" אינו נגזר מ"חיטה" או "אוזן", אלא הוא השחתה לשונית מהמאה ה-16 של "לבן" ו"עכוז", ומתייחס לשת הלבן הבולט המופיע ברוב המינים.

זהו מין מונוטיפי, כלומר לא תוארו תת-מינים נפרדים.[4]

תיאור

אורכה של הסלעית ההודית הוא כ-15ס"מ, ומשקלה 20–25 גרם.[4]

היא פולימורפית ויש לה שלושה מופעים מובחנים:

  • מופע שחור-בטן ('opistholeuca') - הזכר הבוגר שחור לגמרי למעט השת, תחתית סוככות הזנב, בסיס וצדי הזנב שהם לבנים; אברות הזנב המרכזיות והפס בקצה הזנב שחורים. הנקבה דומה, אך בעלת גוון שחור מפויח יותר.
  • מופע לבן-בטן ('picata') - הזכר הבוגר דומה למופע הקודם, אך בנוסף גם הבטן לבנה. הנקבה דומה לזכר, אך הצבע השחור מוחלף בחום-אפרפר, והבטן יותר צהבהבה.
  • מופע לבן-כיפה ('capistrata') - הזכר הבוגר דומה למופע לבן-הבטן עם בטן לבנה וגרון שחור, אך בנוסף אליהם גם הכיפה והעורף לבנים. הנקבה דומה לזכר אך הכיפה והחלקים השחורים מוחלפים בחום-אדמה, והבטן יותר צהבהבה.

הדומיננטיות הגאוגרפית של שלושת מופעי הנקבות לא בדיוק תואמת את הדומיננטיות של שלושת מופעי הזכרים, אך בשטחי החריפה יש הפרדה בהתאם.[5]

תפוצה ובית גידול

תפוצתה של הסלעית ההודית משתרעת מצפון-מזרח ודרום-מזרח איראן, דרך טורקמניסטן מזרחה עד מערב רכס טיין שאן, הרי פמיר, וצפון ומערב פקיסטן; והיא חורפת בדרום-מערב אסיה.[6] היא נפוצה למדי בחורף בפקיסטן ובצפון-מערב הודו דרום-מזרחה עד דלהי, מרכז מאדהיה פרדש וצפון מהאראשטרה (חנדש). היא מגיע לאזורי הקינון במרץ (בלוצ'יסטן) או אמצע אפריל (צ'יטרל), ונשארת עד ספטמבר. היא נצפית בשטחי החריפה מתחילת אוגוסט (קראצ'י) עד סוף מרץ.[5]

הסלעית ההודית היא מין החובב אזורים צחיחים וצחיחים למחצה, והיא מצויה באופן מקומי באזורים סלעיים עקרים, דיונות חול עם צמחיית שיחים, שטחי חקלאות, נקיקים, מחוץ לכפרים ומחנות נוודים.[7] בחורף היא נצפית במדבריות סלעיים למחצה, ומדבריות עם דיונות חול, שטחי חקלאות, נקיקים, פאתי כפרים ומחנות נוודים, מכלאות בקר ועוד; בדרך כלל מגובה פני הים כמעט עד לרום של כ-1,200 מטר, אך היא נצפית גם ברום 2,700 מטר באזורים עם שלג עמוק.[5]

סטטוס

לסלעית ההודית יש טווח תפוצה גדול, ונראה שמספרי האוכלוסייה יציבים, אם כי סך גודל האוכלוסייה לא הוערך, אך נראה כי המין אינו עומד בקריטריונים להיחשב פגיע, וכיום הוא מסווג במצב שימור "ללא חשש" על ידי ה-IUCN.[8]

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלעית הודית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר יואב פרלמן, אז מי את? סלעית הבזלות, באתר מרכז הצפרות הישראלי, ‏19 בינואר 2016
  2. ^ Hadoram Shirihai, Correcting the identification of two rare wheatear records in Israel, The Bulletin of the British Ornithologists’ Club 132 (4), 2012, עמ' 226–235
  3. ^ James A. Jobling, The Helm dictionary of scientific bird names [electronic resource : from aalge to zusii], London : Christopher Helm, 2010, מסת"ב 978-1-4081-3326-2
  4. ^ 4.0 4.1 Nigel Collar, Variable Wheatear (Oenanthe picata), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.varwhe1.01
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Salim Ali & S Dillon Ripley (1998). Handbook of the birds of India and Pakistan. Vol. 9 (2nd ed.). Oxford University Press. pp. 51–53.
  6. ^ Collar, N. (2016).
  7. ^ Sanjay Thakur; Rajiv Pandit & Anil Mahabal (2015). "First record of Variable Wheatear Oenanthe picata (Aves: Passeriformes: Muscicapidae) from Osmanabad District and range extension to southeastern Maharashtra, India". Journal of Threatened Taxa. 7 (3): 7042–7043. doi:10.11609/jott.o4265.7042-3.
  8. ^ Variable Wheatear (Oenanthe picata) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0