סנדלים תנ"כיים
סנדלים תנ"כיים הם סנדלים בעלי מבנה פשוט: סוליה אליה מחוברות שתי רצועות עור המהודקות לרוחב כף הרגל ומסביב לקרסול. העור ממנו מיוצרים הסנדלים צבוע לרוב בצבע חום או שחור. שמם ניתן להם בשל כך שהם מעניקים לצבר מראה של אישיות מהתנ"ך. עם זאת, ככל הנראה, המקור הוא הופעתם בציורי קיר עתיקים ובממצאים ארכאולוגיים מימי קדם. בין חברי המחנות העולים הם כונו "סנדלים חוגיסטיים". הסנדלים התנ"כיים הם מודל קלאסי של יצרני סנדלים מובילים בישראל.
בימי קדם היו הסנדלים עשויים עור שאינו מעובד ונקשרו אל הרגל בעשב יבש, בחוטים או בחבלים. לעיתים אף שובצו מתכות ואבנים. בשונה מעט מן הדגם המוכר נעשה שימוש בתרבויות קדומות כמו רומי ומצרים העתיקה. שרידים בני למעלה מ-2000 שנה התגלו בחפירות ארכאולוגיות במצדה. גילויים הוא רמז נוסף היכול להצביע על שימוש קדום בהם לרבות בתחומי ארץ ישראל והמזרח התיכון.
בימי העלייה השנייה הושם דגש על נושא הלבוש החלוצי. עבודת הכפיים הייתה מהאידיאלים העיקריים והבולטים בחייהם של החלוצים והופעתם החיצונית נועדה בין היתר לבטא אידיאל זה גם בתחום ההלבשה וההנעלה. כמו כן הסנדלים הותאמו לתנאי הטבע ולמזג האוויר הארץ ישראלי החם, וכן הדלות בקיבוצים שגרמה ליצירת סגנון לבוש מוזנח, שלאחר מכן אף זכה לחיקוי בקרב תושבי הערים. הסנדלים התנ"כיים היוו מעין הטלת וטו על מוסכמות הלבוש המבוסס על הקפיטליזם ועל תרבות ההלבשה האירופית המקובלת, מה גם שבאירופה הקרה יחסית, סנדלים ככלל לא היו נפוצים. בעת המודרנית הסנדלים התנ"כיים נהיו סמל לחלוציות או מאידך, סממן צברי מובהק.
צייר הקריקטורות "דוש" יצר באיוריו דמות של נער בשם "שרוליק". הדמות הולבשה בביגוד אופייני לחלוצים הכולל את הסנדלים התנ"כיים, ולימים התפרסמה כמודל של ישראלי שורשי. מאותה סיבה נעשה במוטיב זה שימוש בסרטים ישראליים לרבות אלו הבאים להציג בעלילתם את תקופת הצנע ואת סיפורי הקמת המדינה באופן מובהק.
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- סנדלים תנ"כיים, באתר הארץ, 26 באפריל 2006
סהר שלו, איך נהפכו הסנדלים התנ"כיים לאייקון ישראלי, באתר הארץ, 22 באפריל 2015
