סנפיר (אי)
| נתונים מדיניים | |
|---|---|
| מדינה |
 ערב הסעודית |
| אוכלוסייה | שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). (שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).) |
 | |
סַנַפִיר (בערבית: جزيرة صنافير; תעתיק: ג'זירת צנאפיר) הוא אי בים סוף במבוא למפרץ אילת. כיום בשליטת ערב הסעודית, ולפני כן בשליטה של מִצְרַים.
גאוגרפיה
אורכו המרבי של האי הוא 9 קילומטרים ורוחבו המרבי - 6 קילומטרים. שטחו 33 קילומטרים רבועים. האי שומם וגבעי ברובו. הגבעות הגבוהות בו מגיעות לגובה 100 מטר מעל פני הים. החוף הסעודי נמצא כ-15 קילומטר מצפון, והוא שומם, פרוץ ומרובה שרטונים[1].
האיים סנפיר וטיראן, הנמצא מערבית לו, נמצאים במצרי טיראן, המפרידים בין ים סוף ובין מפרץ אילת. בין שני האיים נמצא שרטון גדול הנקרא "שעב אבו תנון".
היסטוריה
האי שייך לערב הסעודית, אך הוחכר למִצְרַים בעקבות שליטת ישראל על אילת שהחלה עם סיום מלחמת העצמאות.
במבצע קדש ב-1956 השתלט חיל הים הישראלי על המְצָרִים ועל האיים סנפיר וטיראן, אך לאחר מספר חודשים נאלץ לסגת מהם, יחד עם כל חצי האי סיני, בלחץ המעצמות. מצרי טיראן עמדו במוקד המתיחות שהביאה למלחמת ששת הימים, ובמלחמת ששת הימים ב-1967 שוב השתלט חיל הים הישראלי על המְצָרִים ועל האיים סנפיר וטיראן. ישראל שלטה באי במשך 15 השנים הבאות, אך בניגוד לאי טיראן, שהיה מאויש בעמדה צבאית ישראלית, סנפיר היה ריק לחלוטין. במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים והנסיגה מסיני הוחזרו האיים לשליטת מִצְרַים באפריל 1982[2].
באפריל 2016 הושג הסכם בין מִצְרַים וערב הסעודית להחזרת השליטה באי לידי ערב הסעודית, יחד עם האי טיראן[3][4]. ערב הסעודית מחויבת להסכמים שעליהם חתמה מִצְרַים עם ישראל, ובכללם נוכחות הכוח הרב-לאומי[5]. ההסכם כולל גם הקמת גשר בין שתי המדינות מעל מצרי טיראן. הגשר יקשר את ראס א־שייח' חמיד שבסעודיה עם שארם א-שייח', ולפי אחת החלופות יעבור באי סנפיר[6]. ההסכם נתקל בקשיים חוקתיים ובהתנגדות מקומית במִצְרַים ובית המשפט העליון לעניינים מינהליים במִצְרַים אף קבע שהאיים טיראן וסנפיר שייכים למִצְרַים, ואין להעבירם לסעודיה[7]. עם זאת, ב-24 ביוני 2017, נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, אישר את העברת האיים סנפיר וטיראן לערב הסעודית[8].
טבע
האי נכלל בשמורת הטבע המצרית של ראס מוחמד. טיראן וסנפיר מהווים מוקד משיכה לצפרים בהיותם תחנה במסלול נדידת הציפורים בין אפריקה ואירופה. רוב אוכלוסיית החסידה הלבנה עוברת באזור. כמו כן מקנן באיים שחף לבן-עין (Larus leucophthalmus), שהוא מין אנדמי לאזור ים סוף[9].
קישורים חיצוניים
- צילום אווירי של האי סנפיר
- איתי בלומנטל ויואב זיתון, האיים שהיו בשליטת ישראל עוברים לסעודיה: "צחיחים וקסומים", באתר ynet, 13 באפריל 2016
הערות שוליים
- ^ זאב וילנאי, סיני עבר והווה, הוצאת אחיעבר, 1969
- ^ איתי בלומנטל ויואב זיתון, האיים שהיו בשליטת ישראל עוברים לסעודיה: "צחיחים וקסומים", באתר ynet, 13 באפריל 2016
- ^
ג'קי חורי, גילי כהן, אי-פי, המתנה של א-סיסי למלך סעודיה: האיים טיראן וסנאפיר בים סוף, באתר הארץ, 11 באפריל 2016
- ^ "ישפיע על ההסכם עם ישראל": מצרים וסעודיה במגעים לשינוי הגבול הימי, באתר וואלה!, 11 באפריל 2016
- ^ אייל זיסר, בחזרה למיצרי טיראן וסנפיר, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2016
- ^ יאסר עוקבי, מזרח תיכון חדש: גשר באורך 50 ק"מ יחבר בין מצרים לסעודיה, באתר מעריב אונליין, 11 באפריל 2016
- ^ מכה לסיסי: העליון ביטל את העברת האיים בים האדום לסעודיה, באתר וואלה!, 16 בינואר 2017
- ^ רועי קייס, סופית: "האיים הישראליים" של מצרים יועברו לסעודיה, באתר ynet, 24 ביוני 2017
- ^ שחף לבן עין, באתר "תצפית"
