סתוויון
 סתוויון
| |
|---|---|
קציר סתוויון בבארות יצחק ב-1946
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | דגנאים |
| משפחה: | דגניים |
| סוג: | דּוּרָה |
| מין: | דורה תרבותית |
| שם מדעי | |
 Sorghum bicolor
| |
צמח הסתיוויון הוא זן של דורה ממוצא דרום אפריקני, שגודל בישראל כמספוא ירוק לבקר בעונת הסתיו, משנות ה-40 ועד שנות ה-60.
תכונות
הסתוויון הוא זן רב-שנתי ממין הדורה התרבותית (Sorghum bicolor). הסתוויון נבדל מן הזן העיקרי של הדורה התרבותית בגובהו הרב, המגיע למעל ארבעה מטרים, ובהיותו רב-שנתי ולא חד-שנתי. הסתוויון גדל בצפיפות רבה, הוא אינו מתעצה והוא נותר ירוק עד לאחר הפריחה[1]. עליו מתוקים[2]. עונת הצמיחה שלו הוא לקראת הסתיו, ומשך הגידול הוא כ-3 חודשים
כגידול חקלאי הסתוויון מושקה בהמטרה והיבול מגיע לכ-10 טון לדונם. הסתוויון משמש כמספוא ירוק לבקר כאשר יחידת מזון אחת דורשת בין 7.5 ל-8 קילוגרם סתוויון[3][4]. תכולת החלבון הנעכל בסתוויון הוא נמוך יחסית לסוגי מספוא אחרים ועומד על כ-50 גרם ליחידת מזון[3].
בין המזיקים של הסתוויון בישראל נמנים דרור הבית[5] וחזיר בר[6].
תפוצה
מקורו של זן הסתוויון בדרום אפריקה, שם נקרא באנגלית Kaffir Corn או Kafir Corn, אך שם זה איננו בשימוש כיום מסיבות של תקינות פוליטית, שכן המונח "כאפירים" היה שם גנאי לילידי אפריקה שחורי-עור. מספר זנים דומים יובאו גם לארצות הברית, כבר בסוף המאה ה-19, וגודלו שם כמספוא לבהמות וכצמח גרעינים להאכלת עופות, בעיקר בקנזס.
בארץ ישראל
הסתוויון הובא לארץ ישראל מדרום אפריקה על ידי המחלקה לחקר החקלאות ברחובות בתחילת שנות ה-40, כדי לספק מספוא ירוק לפרות החולבות בעונת הסתיו, בין אספסת לתלתן[1]. הוא נזרע בסביבות חודש מאי[7]. בשנת 1945 גודל הסתוויון בארץ ישראל על שטח של כ-1000 דונם[1] ובראשית שנות ה-50 על כ-10,000 דונם[8]. בין השאר, הוא גודל במשמר השרון[9], בארות יצחק, עין חרוד[10], ומרחביה[11]. בבוסתן הגליל שגשג הסתוויון למרות האדמה המלוחה יחסית, שהקשתה על האספסת והתירס[12]. בשנת 1958 היה הסתוויון סוג המספוא הזול ביותר למעט מרעה[3].
היקף השימוש בסתוויון היה שונה במשקים שונים. במאמר משנת 1953 הומלץ להשתמש בשמינית השטח המוקצב לגידול מספוא לצורך סתוויון ושהסתוויון ישמש להאכלת הבקר בחודשים אוקטובר - נובמבר, בהם אין מרעה[13]. במשמר הנגב עמד היקף הסתוויון מכלל החציר הירוק על כ-2% בשנת 1955[14]. בגניגר מצאו אנשי המשק שהסתוויון פחות טוב מגידולי התירס והפסיקו לגדלו במהלך שנות ה-50[15]. בבית זרע היווה הסתוויון 4.6% ממספוא הבקר בשנת תשי"א ובשנת תשט"ו לא נעשה בו שימוש[16]. בחוקוק מצאו שהסתוויון, כגידול שלחין, הוא יקר ועברו למרעה טבעי וגידולי בעל[17]. במזרע היה הסתוויון פחות מאחוז ממספוא הבקר בשנת תשי"ד[18]. בבית אלפא בתש"ך סיפק הסתוויון כ-1.5% ממספוא הבקר[19]. בסוף שנות ה-50 כמעט ופסק השימוש בסתוויון בעמק יזרעאל בגלל עלויות המים[20].
בשנות ה-50 עשה דוד ליבנה בעין חרוד ניסיונות הכלאה של סורגום וסתוויון[21][22].
קציר הסתויון נעשה תחילה במגל שכן החרמש לא התאים לקצירתו[1][23]. בשנת 1950 נעשו ניסיונות לשימוש בקומביין לקצירתו[10][24]. לקראת סוף שנות ה-50 שיווק מפעל גל-נע מנהריה מקצצת שהתאימה לקציר הסתוויון[25]. בשנת 1963 הציגה חברת מ.ה.ל מכסחת המתאימה לקציר סתוויון[26].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 מרעה מלאכותי לבהמות וחצירים בגובה 4 מטרים, הבוקר, 25 באוקטובר 1945
- ^ בטנים בטנים, דבר, 29 במרץ 1978
- ^ 3.0 3.1 3.2 בעיות ענף הבקר לחלב, משק הבקר והחלב 25, עמ' 10
- ^ הזנת הבקר לאור המחקרים של ועדות פ. אי. או., משק הבקר והחלב 19, עמ' 27
- ^ מכת צפרים, על המשמר, 16 ביולי 1953
- ^ החזית השניה בשדות הגליל, דבר, 1 בינואר 1954
הקדחת והמזיקים בגליל, על המשמר, 11 במרץ 1954 - ^ הגשמים גרמו לאיחור בקציר, על המשמר, 8 במאי 1949
- ^ על הספקת המספוא בתשי"ב, משק הבקר והחלב, תשרי תשי"ג, חוברת מס' 1, עמ' 19-22
- ^ קבוצת משמר השרון בעמק חפר, דבר, 10 בספטמבר 1945
- ^ 10.0 10.1 בענף המכונות החקלאיות, דבר, 1 בפברואר 1950
- ^ ואתא שונרא, על המשמר, 7 בינואר 1952
- ^ י. ענברי, ממבצר נאצי לבוסתן ישראלי, זמנים, 23 במרץ 1954
- ^ פטר לנדסברג, מבעיות הרפת במושב, משק הבקר והחלב 3, עמ' 24-25
- ^ הרפת במשמר הנגב, משק הבקר והחלב, 12, דצמבר 1955, עמ' 39-40
- ^ ענף הבקר בגניגר, משק הבקר והחלב 12, דצמבר 1955, עמ' 20
- ^ ענף הבקר בבית זרע בתשט"ו, משק הבקר והחלב 14, עמ' 11
- ^ חמש שנות ענף הבקר בחוקוק, משק הבקר והחלב 14, עמ' 29
- ^ הרפת במזרע בתשי"ד, משק הבקר והחלב 9, עמ' 29
- ^ ענף הבקר בבית אלפא בתש"ך, משק הבקר והחלב 42, עמ' 46
- ^ רשמים והרהורים, משק הבקר והחלב 35, עמ' 9
- ^ ש. שחורי, הכלאת תירס וסתויון לירק מספוא חדש, דבר, 5 באוגוסט 1954
נסיונות חקלאיים במרתף בית בעין חרוד, דבר, 24 באוגוסט 1954 - ^ א. מש, הישגים בשדה הנסיונות בעין חרוד, דבר, 3 בדצמבר 1958
- ^ המשבר בתנועה הקיבוצית, הבוקר, 30 באוקטובר 1953
- ^ מתקן למניעת תאונות בקומביין לירק, על המשמר, 11 בפברואר 1954
- ^ מקצצת ירק, על המשמר, 31 במאי 1959
- ^ מכסחת הגוזמת וקוצרת, דבר, 29 במרץ 1963
