עדי קמחי
| לידה | 1947 (גיל: 77 בערך) |
|---|---|
| ענף מדעי |
גנטיקה מולקולרית וירולוגיה |
| מקום מגורים |
 ישראל |
| פרסים והוקרה |
פרס מילשטיין פרס מייסדי חברת טבע פרס א.מ.ת פרס ישראל |
עדי קמחי (נולדה ב-1947) היא פרופסורית לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע אשר מזוהה ברחבי העולם כחלוצה ומובילה בנושא מוות תאי מתוכנת ובקרת האיזון הפיזיולוגי של תאים בתנאי דחק דרך אוטופגיה.[1] פרופסור קמחי בודדה גנים חדשים דרכם זיהתה טיפוסים שונים של מוות תאי מתוכנת. גנים אלו זוהו דרך טכניקה חלוצית שקמחי פיתחה. אחד הגנים שבודדה, KPAD, מדכא התפתחות סרטנית. נוסף על כך פרופ' קמחי פיתחה גישות חדשות להבנת ולניתוח רשת חלבונים המבקרת על תהליכי מוות וחיים בתאים. עבודותיה של פרופסור קמחי מצוטטות בהרחבה, והיא מוזמנת בקביעות להציג את הישגיה בכנסים בתחומים שונים. מעבר למחקריה ומאמריה, עדי קמחי פעילה במספר רב של ארגונים בארץ ובעולם. כלת פרס ישראל לחקר מדעי החיים לשנת תשע"ט.[2]
ביוגרפיה
קמחי נולדה ב-1947 להורים שעלו מסלוניקי שביוון.[2]
לאחר לימודיה התיכוניים, קמחי החלה ללמוד באוניברסיטת תל אביב במסלול מיקרוביולוגיה במסגרת העתודה האקדמית, ולאחר השלמת תואר שני ב-1970, שירתה כקצינה בחיל הרפואה. סיימה את לימודי הדוקטורט (PhD) שלה תחת הדרכתו של יוג'ין רוזנברג (אנ') בהצטיינות ב-1977 באוניברסיטת תל אביב.[2]
לאחר מכן ערכה את ההשתלמות הפוסט דוקטוריאלית שלה במחלקה לווירולוגיה במסגרת מכון ויצמן למדע.
פעילות אקדמית
חברה במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, בה כיהנה כראש מחלקה בין השנים 2001–2006.[1]
חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,[1] באקדמיה האירופית לחקר הסרטן[3] ובאקדמיה האירופית למדעים,[4] ובעבר הייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה.[2]
התמנתה לתפקיד יועצת הנשיא לקידום נשים[4] והייתה חוקרת אורחת במכון וייטהד (Whitehead Institute) שבקיימברידג', מסצ'וסטס.
פרסמה 160 מאמרים בעיתונות מהשורה הראשונה ו-22 פרקים בספרים.[1]
תרומתה למדע
קמחי פיתחה שיטה חדשה לאיתור גנים "חבויים", הממלאים תפקידים מרכזיים במסלולי התקשורת הביוכימית ו"שולטים" בצמתים המרכזיים ברשת. שיטה זו קרויה "ברירת נוק-אאוט טכני". שיטה אשר באמצעותה התאפשר גילוי של חמישה גנים המקודדים חלבונים שמכונים DAP (אנ'), הקשורים לתהליכים גורמי מוות בתאים. פיתוח השיטה וזיהוי הגנים זכו להכרה בין-לאומית נרחבת.
בנוסף פרופ' קמחי הייתה שותפה במחקר אשר גילה כי חלבון האוטופגיה Atg12 (אנ') מסוגל להיקשר לחלבוני Bcl-2 (אנ') וכך לקדם מוות באמצעות אפופטוזיס.
מחקר זה גילה בנוסף כי תפקידו של Atg12 באפופטוזיס אינו תלוי בתפקיד שהוא ממלא באוטופגיה, כיוון שתהליכים אלו מבוצעים על ידי אזורים שונים בחלבון.
מחקר זה תרם רבות לחקר הסרטן.[5]
פרסים והוקרה
- 1999 - פרס מילשטיין בנושא מחקר ציטוקין.[6]
- 1999 - פרס לנדאו בתחום הביולוגיה וביוטכנולוגיה.[6]
- 2002 - פרס סרוסי.[6]
- 2006 - פרס לומברוזו.[1]
- 2008 - פרס מייסדי חברת טבע על הישגים פורצי דרך בחקר הגנטיקה של הסרטן.[4]
- 2012 - פרס א.מ.ת בקטגוריה מדעי החיים, בתחום פיזיולוגיה בנושא חקר הסרטן - חקר מוות של תאים.[7]
- 2019 - בפרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים על מחקריה בתחום מוות תאי מתוכנת.[2]
קישורים חיצוניים
- המעבדה של פרופ' עדי קמחי באתר מכון ויצמן למדע
- פרופ' עדי קמחי - קורות חיים, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 "תשעה מדענים בכירים יצטרפו היום לאקדמיה הלאומית למדעים, שתמנה מעתה 115 חברים | הידען". הידען. 2015-12-08. נבדק ב-2017-08-31.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 אדיר ינקו, "חדשנית ומבריקה": הוכרזה כלת פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים, באתר ynet, 20 במרץ 2019
- ^ אתר מכון ויצמן למדע פרופ' עדי קמחי 2012
- ^ 4.0 4.1 4.2 אתר מכון ויצמן למדע פרופ' עדי קמחי 2008
- ^ אתר מכון ויצמן למדע- הרס עצמי
- ^ 6.0 6.1 6.2 פרס מילשטיין- עדי קמחי
- ^ פרס אמת- עדי קמחי
- ישראליות שנולדו ב-1947
- זוכי פרס א.מ.ת.
- חוקרי סרטן ישראלים
- זוכי פרס לנדאו למדעים ולמחקר
- זוכות פרס לנדאו
- סגל מכון ויצמן למדע
- חברות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- גנטיקאיות ישראליות
- וירולוגיות ישראליות
- ישראליות זוכות פרסים: מדע וטכנולוגיה
- בעלות תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב
- חברי המועצה להשכלה גבוהה
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב