עובדיה הגר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה.
עובדיה הגר (אופידו לוקאנו (אנ'), ממלכת סיציליה הנורמנית, 1070 – צור (משוער), הח'ליפות הפאטמית, 1150) היה כומר ממוצא נורמני שהפך לגר צדק בתחילת המאה ה-12. כתבים המיוחסים לו נמצאו בין קטעי הגניזה הקהירית במהלך המאה ה-20, וביניהם מגילה אוטוביוגרפית, קטעים מתוך סידור וספר הפטרה שכתב לעצמו, ומספר פיוטים – ביניהם הפיוט "מי על הר חורב" – ותווי נגינה קדומים הנחשבים למנגינה היהודית הכתובה הקדומה ביותר.[1]
משפחתו, ילדותו ונסיבות גיורו
עובדיה הגר נולד כיוהנס דרו (Johannes son of Dreux) בעיר אופידום (אופידו לוקאנו בימינו) שבדרום איטליה, סביב שנת 1070.
הוא היה נצר למשפחת אצולה נמוכה ממוצא נורמאני[2], שהשתתפה בכיבוש דרום איטליה והשתקעה בשטח לוקאניה, בקרבת העיר בארי. הוריו היו דרוכס (Dreux, או: דרו) ומריה (Maria, או: מארי), ואחיו התאום היה רוגריוס (Rogerius, או: רוג'ר); ככל הנראה, כנהוג בקרב בני האצולה, היה רוגריוס אחיו הבכור עתיד לרשת את תואר האבירות של אביהם ואת נחלתו, ואילו יוהנס יועד לכמורה[3].
יוהנס, ככומר קתולי, החל לקרוא בתנ"ך, ולבסוף החליט לקראו בשפה העברית; יוהנס מספר בכתביו כי בין היתר השפיע על החלטתו זו חלום שחלם, ובו הוא מכהן בכנסייה בעירו אופידום ומשה רבינו נגלה אליו. תוכן החלום מעט מעורפל, אך לדבריו, היה זה החלום שגרם לו לפקפק באמינותה של הפרשנות הנוצרית לכתבי הקודש, והיווה את המניע לרצונו ללמוד את הכתבים בשפתם המקורית – שפת הקודש, העברית.[4] ככלל נראה שהיה זה מאורע מעצב בחייו של יוהנס. מתוך קריאת התנ"ך הגיע יוהנס להבנה כי הנבואות הצופות גאולה אינן מתייחסות לישו ולנוצרים, הרואים עצמם "ישראל האמיתי", אלא ליהודים (המכונים "ישראל לפי הבשר"), ונתן פרשנות מקורית לפסוקים מספר יואל, פרקים ג'-ד'. פרשנות זו, בשילוב מסעי הצלב הנרקמים שרמזו בעיני רבים על התקרבותו של יום הדין וגאולת ישראל, הובילו את יוהנס להאמין כי עליו להצטרף ל"עם ישראל האמיתי" ולחזור לחיק היהדות כדי להיוושע.[5]
מאורע מכונן נוסף שהשפיע ככל הנראה על התקרבותו של יוהנס ליהדות היה התגיירותו של הארכיבישוף של בארי, אנדריאס, שכשהיה יוהנס נער צעיר פשטה שמועה על הארכיבישוף כי "נתן הא-להים א[ה]בת תורת משה בלבבו"[6] ועל כן החליט להתגייר ולברוח למצרים.[7] הידיעה על גיורו של הארכיבישוף הביאה לכך שרבים הלכו בעקבותיו והתגיירו, דבר שהותיר חותם גם בנפשו של יוהנס הצעיר; יוהנס החל לשמור את המנהגים והמצוות היהודיים, ולבסוף החליט כי למרות הכל ברצונו להימנות על העם היהודי והתגייר. מכתביו עולה כי הוא התגייר בחודש אלול בשנת ד'תתס"ב (1102), זמן קצר לאחר תחילת מסעי הצלב לעבר ירושלים שהובילו פרעות ורדיפות המוניות כנגד היהודים באירופה ובארץ ישראל[8].
כמו גרים נוצריים רבים, בחר לעצמו יוהנס את השם העברי "עובדיה", בעקבות דברי חז"ל המספרים כי הנביא עובדיה היה גר אדומי (אדום מזוהה ביהדות פעמים רבות עם הנצרות).
לאחר גיורו נדד עובדיה אל קונסטנטינופול, שם העמיק בלימודי היהדות וכתב כתבים פולמוסיים כנגד הנצרות; משם המשיך לכיוון ארץ ישראל, ושהה תקופה בארצות ערב, בין היתר בבגדאד ומשם נדד אל חאלב. בחאלב כתב לו ר' ברוך ב"ר יצחק איש חאלב איגרת המלצה המכירה בכשרות גירותו ומעודדת את יהודי קהילות האזור לסייע לו. באיגרת ההמלצה משבח ר' ברוך את עובדיה על כך שבחר להתגייר ולהצטרף לעם היהודי דווקא בתקופה בה "ישראל דוויים ודחופים ו[משועבדים]"[9], ומזהיר את היהודים לנהוג בו כראוי. במסעותיו המשיך עובדיה והגיע אל בניאס שלמרגלות הר חרמון, משם עלה אל דמשק וצור ובנדודיו ביקר אף בקהיר; למרות הצרות שעברו רבים מיהודי הקהילות הללו באותם הימים מידי הנוצרים, התקבל באוטוביוגרפיה שלו תיאר את חיי הקהילות היהודיות בכל המקומות בארץ ישראל ומחוצה לה בהם ביקר, סיפר על הרדיפות שעברו הקהילות בישראל בצל מסעי הצלב, והוסיף תובנות אישיות משלו על המאורעות הגדולים שהתרחשו אז.
כתביו
מגילת עובדיה וקטע מתוך סידורו
מגילת עובדיה היא אוסף של קטעים אוטוביוגרפיים המיוחסים לעובדיה הגר הנורמאני, המגוללים את קורותיו ואת סיפור חייו החל מילדותו באיטליה, עובר דרך תהליך גיורו והסיבות לתהליך וכלה בנדודיו מזרחה לעבר ארץ ישראל. הקטעים נמצאו בזמנים שונים ועל ידי חוקרים שונים, אך לאור המחקר המדוקדק שנעשה, ניתן להניח ברמת ודאות סבירה כי הם אכן שייכים כולם לאותו המחבר[10] ונכתבו לאחר שנת 1122.
הקטע הראשון מתוך המגילה התגלה על ידי ההיסטוריון ואספן כתבי-היד הבריטי אלקן נייתן אדלר בתחילת המאה ה-20, בין קטעי הגניזה שהיו ברשותו. קטע זה עוסק ביציאתו של עובדיה מדמשק לדן, שם הוא פוגש אדם בשם שלמה הכהן שטען שהוא המשיח ומנבא שבתוך חודשיים וחצי יעלו כל ישראל ממצרים לארץ ישראל. בשנת 1924, מצא החוקר יעקב מאן קטע נוסף, קולופון מתוך סידורו של עובדיה הגר לליל שבת. ממצא זה כולל את דגימת כתב היד הראשונה שנמצאה של עובדיה וממנו נלמד תאריך גיורו של עובדיה – אלול ד'תתס"ב (1102). מעט לאחר מכן מצא מאן שני קטעים נוספים מהמגילה מתוך אוסף הגניזה באוניברסיטת קיימברידג': האחד עוסק במשיחי שקר, והשני מגולל את קורות עובדיה הגר בחאלב. בשנת 1953 פרסם ההיסטוריון שלמה דב גויטיין שני דפים נוספים מתוך המגילה: הדף הראשון מתייחס לחייו המוקדמים של עובדיה כיוהנס, והדף השני עוסק בהשפעת מסעי הצלב עליו ועל רצונו להתקרב אל חיק היהדות. בסמוך לגילויו של גויטיין, מצא אלכסנדר שייבר, חוקר יהדות ובן הקהילה היהודית בהונגריה, שני דפים נוספים בין קטעי הגניזה בספריית קויפמן בבודפשט. דפים אלו כוללים את סיפור לידתו של יוהנס למשפחה נוצרית בדרום איטליה, חלום שחלם וסיפור שהותו של עובדיה בבגדד, שמשלימים את תמונת חייו הידועה לנו עד כה.[11]
פיוטים המלווים בתווי נגינה קדומים
בין הקטעים שנמצאו בגניזת קהיר והועברו לאוסף של אדלר בלונדון, נמצא כתב יד ובו פיוט הפותח בשורות "מי על הר חורב", ובין המילים שזורים תווי נגינה קדומים. תווים אלו, המכונים נוימות, שמשו את הכנסייה הרומית במאה ה-13, וקיומם לצד פיוט עברי ממצב אותם כתיעוד הכתוב הקדום ביותר של מנגינה יהודית. כתב-יד זה, אותו מצא אלכסנדר שייבר, זוהה על-ידו ככתב-היד של עובדיה הגר הנורמאני, כפי שעולה מהשוואתו לקולופון שעל סידורו שנמצא עשרות שנים קודם לכן.[12]
אזכור גר בשם עובדיה בכתבי הרמב"ם
בכתבי הרמב"ם יש תשובה לעובדיה הגר המכונה על ידו גם עובדיה המשכיל[13], העוסקת במספר שאלות שהפנה אליו הגר. ביניהן מצויה השאלה האם יכול גר לומר את נוסח הברכה "אלוקינו ואלוקי אבותינו" ובכך להימנע מבושת פנים ולא להסגיר בפומבי את העובדה שהוא גר. הרמב"ם משיב לו בתוך הדברים:
"יש לך לומר הכל כתקנם, ואל תשנה דבר, אלא כמו שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל כך ראוי לך לברך ולהתפלל...; [משום ש]אברהם אבינו אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו ואב לתלמידיו, והם כל גר שיתגייר. ... לפיכך יש לך לומר 'אלוקינו ואלוקי אבותינו', שאברהם עליו השלום הוא אביך! ויש לך לומר 'שהנחלת את אבותינו', שלאברהם ניתנה הארץ."
יש שמזהים את עובדיה הגר הנורמאני עם עובדיה גר הצדק עמו מתכתב הרמב"ם. זיהוי זה הוא ככל הנראה שגוי, בשל הבדלים בכתבי היד, זיהוי של עובדיה גר הצדק כאדם ממוצא ערבי הנמצא בארץ ישראל, ופערים כרונולוגיים.[14]
לקריאה נוספת
- איגרות הרמב"ם, הוצאת שילת – מעלה אדומים, עמ' רל"א-רמ"א.
קישורים חיצוניים
- אביעד הכהן, על יחסו של הרמב"ם לגֵר ול"אחֵר"
- Obadiah the Proselyte
- Investigations Medieval music unmasked
- הקלטה של 2 ביצועים לפיוט "מי על הר חורב" בהלחנת עובדיה הגר
- ליאו לוי, מנגינות ״עובדיה הגר״ לחג השבועות, הופיע בתוך כתב-עת "טורי ישורון", ירושלים, סיון תשכ"ו / 1966, באתר היברובוקס
- Ovadiah the Ger באתר חב"ד
- 3 שעורים מוקלטים באיגרת לרבי עובדיה הגר, מפי הרב יצחק שילת, מתוך אתר מכון מאיר
- שמואל אברהם פוזננסקי, עובדיה הגר - חלק א', המזרחי, 19 בפברואר 1920; שמואל אברהם פוזננסקי, עובדיה הגר - חלק ב', המזרחי, 26 בפברואר 1920
הערות שוליים
- ^ צבי מלאכי, סוגיות בספרות העברית של ימי הביניים (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1971), עמ' 76, 95.
- ^ יהושע פראוור, "האוטוביוגראפיה של עובדיה הגר הנורמאני", תרביץ מה (ירושלים: י"ל מאגנס, 1970), עמ' 274.
- ^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2000), עמ' 28.
- ^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2000), עמ' 29-28.
- ^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2000), עמ' 30.
- ^ נחום גולב, "מגילת עובדיה הגר", מחקרי עדות וגניזה, בעריכת שלמה מורג ויששכר-בן עמי (י"ל מאגנס: ירושלים, 1981), עמ' 95-96 (מבוסס על קטע בודפשט, כתב-יד קויפמן).
- ^ בדיקת פרטי הסיפור והצלבתם עם מקורות נוספים מעלה פערי מהימנות מסוימים, לקריאה נוספת ראו: יהושע פראוור, "האוטוביוגראפיה של עובדיה הגר הנורמאני", תרביץ מה (ירושלים: י"ל מאגנס, 1970), עמ' 279-278.
- ^ נחום גולב, "מגילת עובדיה הגר", מחקרי עדות וגניזה, בעריכת שלמה מורג ויששכר-בן עמי (י"ל מאגנס: ירושלים, 1981), עמ' 106.
- ^ נחום גולב, "מגילת עובדיה הגר", מחקרי עדות וגניזה, בעריכת שלמה מורג ויששכר-בן עמי (י"ל מאגנס: ירושלים, 1981), עמ' 105.
- ^ צבי מלאכי, סוגיות בספרות העברית של ימי הביניים (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1971), עמ' 82-80.
- ^ צבי מלאכי, סוגיות בספרות העברית של ימי הביניים (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1971), עמ' 80-77.
- ^ אלכסנדר שייבר, "עובדיה הגר הנורמנדי הרושם הראשון של מנגינה יהודית", תרביץ לד, (י"ל מאגנס: ירושלים, 1965) עמ' 366-371.
- ^ הגיע אלינו שאלות מרנא ורבנא, עובדיה המשכיל המבין גר הצדק, ישלם ה' פעלו, ותהי משכרתו שלימה מעם ה' אלקי ישראל, אשר בא לחסות תחת כנפיו (שו"ת הרמב"ם, סימן רצג)
- ^ צבי מלאכי, סוגיות בספרות העברית של ימי הביניים (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1971), עמ' 88.
