עטיפה (תקליט)
תקליטים עשויי ויניל חשופים לשריטות ולנזקים נוספים. לפיכך מראשית ההפצה המסחרית של תקליטים, בתחילת המאה ה-20, הם נמכרו בעטיפה ריבועית, עשויה נייר או קרטון דק, שאורך צלעו גדול אך במעט מקוטרו של התקליט. בנוסף להגנה על התקליט שימשה העטיפה למתן מידע על התקליט - שמו ושמות יוצריו, רשימת השירים וקטעי המוזיקה שבו וכו'. עיצוב העטיפה בא לתרום למסר האמנותי שבתקליט ולקידום מכירתו, וכלל פעמים רבות את תמונת מבצעי התקליט.
עם המעבר מתקליטים לתקליטורים כאמצעי להפצת מוזיקה, נשמרו עקרונות העיצוב הוויזואלי של העטיפה, אף שמבחינה פיזית היא השתנתה לקופסת פלסטיק שאורך צלעה קטן יותר (בהתאם לגודל התקליטור).
לעיתים מכונים אלבומים על פי צבע עטיפתם. דוגמאות בולטות לכך הן האלבום הלבן של הביטלס (כמה שנים לאחר מכן הוציאה הלהקה 2 אלבומים נוספים באותו האופן - אדום וכחול) והאלבום השחור של מטאליקה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עטיפה (תקליט) |
בן שלו, עלייתן ונפילתן של עטיפות התקליטים הישראליות, באתר הארץ, 22 בינואר 2013- עופר שדמי, סיפור. כיסוי - סיפורן של עטיפות האלבומים הישראלים (בלוג)
- עמי פרידמן, ראינו לך: מאחורי עטיפות האלבומים הישראלים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2016
- בועז כהן, לשפוט אלבום לפי העטיפה שלו, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2017
