עטלף פרחים זנוב
 עטלף פרחים זנוב
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי עטלפי פרי |
| משפחה: | עטלפי פרי |
| סוג: | עטלף פרחים זנוב |
| מינים | |
|
2 | |
| שם מדעי | |
 Notopteris
| |
עטלף פרחים זנוב או נוטופטר[1] (שם מדעי: Notopteris) הוא סוג של עטלף קטן-בינוני במשפחת עטלפי הפירות ובו 2 מינים שאנדמיים למלנזיה. הסוג הוקם בשנת 1859 על ידי הזואולוג הבריטי ג'ון אדוארד גריי, והוא ידוע בזנבו הארוך. עטלף הפרחים חי ביערות טרופיים וניזון מצוף ואבקה. הוא מאוים מצד אובדן בית גידול וציד והאוכלוסיות של שני המינים שלו נמצאות בירידה.
תיאור
עטלף הפרחים הזנוב מתאפיין בראש משולש וצר, בגוף קטן עם שוקיים מוארכים ובלוע מחודד ודק. העיניים גדולות, האוזניים קטנות ומעוגלות והלשון ארוכה, רחבה ומכוסה בקצה בגבשושיות. הכנפיים מחוברות לחלק התחתון של עמוד השדרה ונותנים לו מראה של גב חשוף למחצה. אורך הראש והגוף של עטלפי הפרחים הזנובים 93–110 מ״מ, אורך הזרוע 58–69 מ״מ ואורך הזנב 43–62 מ״מ; המשקל נע בין 56 ל-73 גרם. הזכרים גדולים במקצת מן הנקבות.
הסוג מזוהה בזכות זנבו הארוך שמכיל 10 חוליות ולא אופייני לעטלפי הפירות. כנף הזנב כוללת קרומים קצרים לאורך פנים הרגליים. נוסחת השיניים כוללת 26–28 שיניים. הניבים ארוכים והחותכות התחתוניות גדולות במיוחד. אצל עטלפים בוגרים, נושרים לעיתים קרובות חלק מהחותכות העליונות.
לעטלף הפרחים פרווה צפופה וקצרה. צבעה הכללי משתנה בהתאם למין, ונע בין חום זית לערמוני, חום-אפרורי או אפור כהה. הגחון נוטה להיות חיוור יותר והחלק התחתון של הגב כהה בצורה בולטת בגלל קרומי הכנף. הכנפיים, הזנב והרגליים בצבע שחור מבריק. הזרועות, השוקיים והחוטם בצבע בורדו-ורוד. האוזניים ורודות עם קצה כהה.
תפוצה וביולוגיה
עטלפי הפרחים הזנובים אנדמיים למלנזיה ואין ביניהם חפיפה. התפוצה של הסוג כוללת את פיג'י, ונואטו וקלדוניה החדשה ואולי גם באיי הנאמנות הסמוכים לקלדוניה. מבין איי פיג׳י הם נוכחים בויטי לבו, ונואה לבו וטאבאוני ומבין איי ונואטו ניתן למנות את טאנה, איי אנטום, ארומנגו, אפאט, מוטה לבה וסנטה מריה. בית הגידול שלהם מורכב מיער גשם טרופי, יער עננים, כרי דשא תת-אלפינים, מטעים ובתה חופית, והם מצויים הן בשפלות והן באזורים הרריים עד רום 1,100 מטר מעל פני הים. הם מבקרים לעיתים קרובות ביערות משניים, בגינות ובאזורים עירוניים בחיפוש אחר מזון.
המינים בסוג חיים בבדידות, בקבוצות קטנות של 25 פרטים או במושבות גדולות של מאות עד אלפי פרטים. הם מבלים את שעות היום בשינה במערות גיר וחללי עצים, ויוצאים לפעילות עם רדת החשיכה בגפם, בזוגות או בקבוצות קטנות. בדרך כלל, יש להם מדי לילה מסלול קבוע, והם נוטים להישאר באותו אזור לאורך זמן. עטלפי הפרחים ניזונים בעיקר מצוף, מיץ פירות ואבקנים ומסתייעים בחוטמם המחודד ובלשונם הארוכה כדי לחלץ צוף ואבקה מתפרחות. גודלם הקטן מאפשר להם לתמרן ביעילות ביער הצפוף בדרך לתפרחות והרגלי התזונה שלהם הופכים אותו למאביקים חשובים בפיג׳י, ונואטו וקלדוניה. מדי שנה יש ככל הנראה שתי עונות רבייה, והנקבה ממליטה גור יחיד בכל פעם.
שני המינים בסוג מאוימים מצד בירוא יערות, ציד, כרייה, הפרעה אנושית, הכנסת מינים פולשים ועיור, כאשר מין אחד במצב פגיע (VU) ומין אחד בסכנת הכחדה (EN). התפוצה המוגבלת שלהם, הופכת אותם לפגיעים מפני סופות טרופיות. האוכלוסייה של שני המינים יחדיו אינה עולה על 10,000 פרטים והמגמה שלה נמצאת בירידה מתמשכת.
מינים
בסוג זה 2 מינים:
- עטלף פרחים ניו-קלדוני (Notopteris neocaledonica) - אנדמי לקלדוניה החדשה.
- עטלף פרחים פיג'יאני (Notopteris macdonaldi) - מצוי בפיג׳י ובונואטו וכנראה היה קיים בעבר בטונגה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לקסיקון דביר לזואולוגיה מאת מנחם דור עמוד 480
