עטלף פרחים כהה
 עטלף פרחים כהה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי עטלפי פרי |
| משפחה: | עטלפי פרי |
| סוג: | עטלף פרחים כהה |
| מינים | |
|
3 | |
| שם מדעי | |
 Melonycteris
| |
עטלף פרחים כהה (שם מדעי: Melonycteris או Nesonycteris) הוא סוג של עטלף קטן-בינוני במשפחת עטלפי הפירות ובו 3 מינים שאנדמיים למלנזיה. הסוג הוקם בשנת 1877 על ידי הזואולוג האירי ג’ורג׳ אדוארד דובסון והוא קרוב לסוגים עטלף פרחים ועטלף פרחים זנוב. המינים בסוג התחלקו בעבר לטקסון מונוטיפי עצמאי ושני מינים ששויכו לסוג Nesonycteris. עם זאת, בהמשך התברר שהשניים אינם כה שונים מהטקסון המונוטיפי שהתגלה לפניהם, והשלושה אוחדו לסוג יחיד עם שני תת-סוגים. עם זאת, בטקסונומיות מסוימות עדיין ניתן לראות את החלוקה הישנה.
תיאור
עטלף הפרחים הכהה חולק קווי דמיון עם סוגים אחרים בתת-משפחת עטלפי הצוף: ראשו גדול וחרוטי, גופו גוצי וחרטומו צר ומחודד. עיניו גדולות, אוזניו צרות ואליפסיות ואפו קטן. לשונו ארוכה ועטויה בגבשושיות בקצה. השוקיים שעירות והזרועות כמעט עירומות לחלוטין. אורך הראש והגוף של עטלפי הפרחים הכהים 77–106 מ״מ ואורך הזרוע 55–65 מ״מ; משקלם עד 63 גרם. הסוג נטול זנב, וקרום התעופה האחורי שלו גדול ומפותח.
למין אחד בסוג יש טופר על האצבע המורה בעוד שאצל שני המינים האחרים היא נעדרת. הסוג מאופיין על בסיס נוסחת השיניים שלו שכוללת 32–34 שיניים; יש לו זוג חותכות בלבד בלסת העליונה בעוד שבלסת התחתונה מספרם נע בין 2 ל-4; יש לו גם 6 מלתעות ו-6 טוחנות.
לעטלף הפרחים פרווה קצרה וצפופה. צבעה הכללי כהה למדי ונע בין חום ערמוני לאוכרה או זהוב עמוק. אצל אחד המינים בסוג הבטן כהה בהרבה מהגב והצלעות, בעוד שאצל שני המינים האחרים היא חיוורת. הכנפיים בצבע שחור מבריק והזרועות והרגליים בצבע בורדו.
תפוצה וביולוגיה
עטלפי הפרחים הזנובים אנדמיים למלנזיה, בה הם מצויים רק בארכיפלג ביסמרק והארכיפלג של איי שלמה. שני הארכיפלגים שייכים למדינות איי שלמה ופפואה. בארכיפלג ביסמרק יש נוכחות של מין אחד באיים הגדולים בריטניה החדשה ואירלנד החדשה. התפוצה של שני המינים האחרים היא באיי שלמה, ומתחלקת בין המזרח למערב: החלק המזרחי כולל את גוודלקנל, קולומבנגרה, מלייטה, ג’ורג'יה החדשה, איי ראסל, סן קריסטובל, ואנגונו, גטוקאה, ראנונגה, וולה לוולה וטטפארה, והחלק המערבי כולל את בוגנוויל, אובלירי, אלו, צ’ויסול, פאורו, מונו, סנטה איזבל ואיי נגלה. בית הגידול על עטלפי הפרחים כולל יער גשם טרופי, יער עננים ובתה חופית. הם מצוים בשפלות, בחופים וברכסים הרריים עד רום 1,600 מטר מעל פני הים.
המינים בסוג פעילים בשעות הלילה ומבלים את שעות היום תחת דקל, קוקוס ובננה. הם ניזונים בעיקר מצוף, אבקנים, מיץ פירות ופרחים של העצים הללו, ובשל כך מבלים רק 36% מזמן הפעילות בטיסה. הן הזכרים והן הנקבות של עטלפי הפרחים טריטוריאליים במיוחד, והם מגנים בקנאות על שטח עשיר במזון מפני עטלפים מאותו הזוויג. הרבייה ככל הנראה מונגומית ויש שתי המלטות בשנה. מעבר לכך, אין מידע נוסף על האקולוגיה של הסוג וסביר להניח שהוא דומה בפרטים רבים לעטלפי פרחים אחרים.
המינים בסוג נמצאים במצב שפיר לעת עתה. המרת יערות למטעי קקאו ובננה פחות משפיעה עליהם מעטלפים אחרים, שכן גם המטעים מספקים להם את המזון הדרוש. העובדה שהסוג אינו שוכן במערות ואינו חי במושבות גדולות, מפחיתה את איום הציד.
מינים
בסוג זה 3 מינים:
- עטלף פרחים שחור-בטן (Melonycteris melanops) - אנדמי לארכיפלג ביסמרק.
- עטלף פרחים פרדוליס (Melonycteris fardoulisi) - מצוי במזרח איי שלמה.
- עטלף פרחים וודפורד (Melonycteris woodfordi) - מצוי במערב איי שלמה.
קישורים חיצוניים
