עמוד הענן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלויה עם תיאור עמוד הענן

עמוד הענן היה ענן מיוחד המוזכר בתנ"ך שהיווה שליחו של ה' אשר ליווה והדריך את מסע בני ישראל במדבר. הענן הופיע במשך היום, ובלילה החליף אותו עמוד האש שהאיר לבני ישראל.

תיאור הענן במקרא

ביציאת מצרים

בפרשת בשלח בספר שמות המגוללת את קורות בני ישראל מיד עם צאתם ממצרים, והמתחילה במילים "ויהי בשלח פרעה את העם" מסופר: ”וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה. לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה, לִפְנֵי הָעָם.” (ספר שמות, פרק י"ג, פסוק כ"א) בהמשך הפרשה, בתיאור רדיפת המצרים את בני ישראל לפני קריעת ים סוף, נאמר: ”וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם, וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם. וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת-הַלָּיְלָה; וְלֹא-קָרַב זֶה אֶל-זֶה כָּל-הַלָּיְלָה.” (ספר שמות, פרק י"ד, פסוק י"ט)

מחוץ לתורה עמוד הענן מוזכר בתהילים מספר פעמים. לדוגמה, במזמור ק"ה בתיאור יציאת מצרים שם " פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ;וְאֵשׁ, לְהָאִיר לָיְלָה". ספר נחמיה מזכיר את עמוד הענן בתיאור יציאת מצרים שלו: ”וּבְעַמּוּד עָנָן הִנְחִיתָם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ-בָהּ” (ספר נחמיה, פרק ט', פסוק י"ב).

בנדודי אוהל מועד

עמוד הענן מאחורי המשכן

מאוחר יותר, לאחר גמר בניית והקמת המשכן, כיסה הענן את המשכן ושימש כמורה דרך וכסימן מתי יש לפרק את המשכן ולהמשיך לתחנה הבאה במסעות בני ישראל, כפי שנכתב בפרשת פקודי:

וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֹל מַסְעֵיהֶם. וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן וְלֹא יִסְעוּ, עַד יוֹם הֵעָלֹתוֹ. כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם, וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ, לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם.

בפרשת בהעלותך מופיע תיאור נרחב על תפקידו המרכזי של הענן במסע בני ישראל:

וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת, וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר. כֵּן יִהְיֶה תָמִיד, הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ, וּמַרְאֵה אֵשׁ לָיְלָה. וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל, וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן, שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ, כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ. וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים, וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' וְלֹא יִסָּעוּ. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁכָּן, עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה יִסָּעוּ. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ, אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ. אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים, בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ, וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּ. עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' שָׁמָרוּ, עַל פִּי ה' בְּיַד-מֹשֶׁה.

בחז"ל[1] מסופר שכשהיו ישראל נוסעים, היה עמוד הענן מתקפל מעל המשכן, והיה נמשך על גבי מחנה יהודה כמין קורה, ואז היו תוקעים, מריעים ותוקעים, כדי להודיע לישראל שנוסעים, אבל הענן היה מתחיל לנסוע רק כשמשה אמר 'קוּמָה ה'[2], וכשהגיע הזמן של ישראל לחנות, היה הענן מתמר ועולה, ומתפשט על גבי מחנה יהודה כמין סוכה, אבל רק כשהיה משה אומר 'שׁוּבָה ה'[3] היה הענן נפרש על המשכן.

עמוד הענן במדרשי חז"ל

במדרשי חז"ל קיימת הרחבה של תיאור הענן ותפקידיו. על פי המכילתא, הענן הגן על בני ישראל מהחצים שירו עליהם המצרים לפני קריעת ים סוף:

”...שהיו מצרים שרוים באפלה רואים את ישראל שהיו נתונין באורה אוכלים ושותים ושמחים, והיו מזרקים בהם בחצים ובאבני בליסטרא והיה המלאך והענן מקבלן, שנאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד (בראשית טו)...” (מכילתא שמות יד פסוק כ)

במדרש תנחומא נכתב כי הענן יישר את הקרקע בשביל מעבר בני ישראל והרג הנחשים והעקרבים שבמדבר:

”שבעה ענני כבוד היו: ארבע מארבע רוחות, ואחד מלמטה, ואחד מלמעלה, ואחד מהלך לפניהם. כל הנמוך מגביהו וכל הגבוה מנמיכו ושורף נחשים ועקרבים, מכבד ומרבץ את הדרך לפניהם.” (מדרש תנחומא, פרשת בשלח)

מדרש אחר מייחס לענן תכונה של שיקוף הכלים, כך שאדם היה יכול להסתכל על חבית מבחוץ ולראות מה בתוכה[4]. מדרש אחר מייחס לענן פעולה של כיבוס וגיהוץ הבגדים במשך ארבעים שנות נדודי בני ישראל במדבר[5]. במסכת תענית נכתב כי ענני הכבוד שמשו את ישראל בזכות אהרן הכהן, ועם מותו נסתלקו ולאחר מכן חזרו בזכות משה רבנו[6].

במצוות סוכה נכתב בפרשת אמור:

”בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלוהיכם.”

לדעת רבי אליעזר הכוונה היא לענני הכבוד שחיפו על בני ישראל[7].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • שמשון ורמברנר, ענני הכבוד, בני ברק תש"ס. מהדורה מתוקנת תשס"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רש"י על ספר במדבר, פרק ט', פסוק י"ח, בשם ברייתא דמלאכת המשכן.
  2. ^ ספר במדבר, פרק י', פסוק ל"ה
  3. ^ ספר במדבר, פרק י', פסוק ל"ו
  4. ^ ברייתא דמלאכת המשכן פרק י"ד "מסתכל בחבית ויודע מה שבתוכה בטפיח ויודע מה שבתוכו מפני ענן השכינה"
  5. ^ מדרש "שוחר טוב" לתהילים כ"ג וכך גם בפרוש רש"י לספר דברים, פרק ח', פסוק ד' "ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים".
  6. ^ כמבואר במסכת תענית ט א: "מת אהרן נסתלקו ענני כבוד שנאמר 'וישמע הכנעני מלך ערד' מה שמועה שמע? שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור ניתנה לו רשות להלחם בישראל".
  7. ^ מסכת סוכה דף י"א ע"ב, רבי עקיבא חולק עליו וגורס כי "סוכות ממש עשו להם".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0