פרשת בהעלותך

בהעלותך
פסוקים	במדבר, ח', א' - י"ב, ט"ז
מספר פסוקים	136
תוכן	הקדשת הלוויים, פסח ופסח שני, תנועת המחנה לפי ענן וחצוצרות הכסף, תחילת המסע במדבר סיני, קברות התאווה, צרעת מרים
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (3)  לא תעשה (2) קורבן פסח שני, אכילת בשר פסח שני עם מצות ומרורים, תקיעת הכהנים בחצוצרות הותרת בשר פסח שני עד הבוקר, שבירת עצם פסח שני
הפטרה
אשכנזים, ספרדים ואיטלקים	זכריה, ב', י"ד - ד', ז'
תימנים	זכריה, ב', י"ד - ד', ט'

פרשת בְּהַעֲלֹתְךָ היא הפרשה השלישית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ח', פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ב, פסוק ט"ז.

בפרשת בהעלותך מסתיימות ההכנות של בני ישראל לקראת היציאה למסע במדבר סיני אל עבר ארץ ישראל. עם היציאה למסע מתגלים בעיות, קשיים וסכסוכים פנימיים בתוך המחנה, לרבות פגיעה במנהיגותו של משה רבנו.

נושאים בפרשה

עבודת המקדש

המנורה וחצוצרות, פסיפס בבית בן צבי

• כנספח לנושא חנוכת המזבח שבסוף פרשת נשא מובא הציווי על הדלקת הנרות במקדש על ידי אהרן.
• תיאור מפורט של הקדשת הלוויים וכניסתם לעבודה במשכן:

וְהַעֲמַדְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לַ-ה'. וְהִבְדַּלְתָּ אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְטִהַרְתָּ אֹתָם וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה. כִּי נְתֻנִים נְתֻנִים הֵמָּה לִי מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת פִּטְרַת כָּל רֶחֶם בְּכוֹר כֹּל מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחְתִּי אֹתָם לִי. כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי...

פסח ופסח שני

• חגיגת הפסח בפעם הראשונה אחרי יציאת מצרים.
• קביעת פסח שני לטובת מי שלא יכול לחגוג את הפסח במועדו.

ענן וחצוצרות בתנועת המחנה

• תיאור הקמת המשכן ופירוקו על פי הענן השוכן עליו: ”וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.”
• פרשת החצוצרות: ה' מצווה את משה להכין שתי חצוצרות שישמשו להתרעה על אירועים שונים במחנה. ”עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת.”

פרשת "ויהי בנסוע" כפי שהיא כתובה בספר תורה

מסע המחנה

• תיאור של תחילת המסע במדבר סיני (בעדות מסוימות קוראים פרשייה זו במנגינה מיוחדת).
• דו-שיח בין משה לחותנו חובב בן רעואל (הוא יתרו) בעניין הצטרפותו למסע.
• פרשת "ויהי בנסוע": האמירות החגיגיות של משה על ארון הברית בתחילת הנסיעה ובחניה (בספרי התורה פרשה זו מעוטרת לפניה ולאחריה באות נו"ן הפוכה).

קברות התאווה

• אש פורצת במחנה בעקבות תלונות העם, ופוסקת לאחר תפילתו של משה.
• בני ישראל ממשיכים להתלונן על היעדר בשר, למרות אספקת המן הסדירה.

”וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע.”

• משה מתלונן בפני ה' על התנהגותם של בני ישראל ועל הקושי בהנהגת העם:

”הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו.”

• ה' מצווה את משה למנות שבעים זקנים שיישאו איתו בעול ומבטיח לספק לעם בשר:

”לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם. עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם.”

• משה ממנה שבעים זקנים באוהל מועד, ושני זקנים שנשארו במחנה, אלדד ומידד, מתנבאים שם. יהושע בן נון מציע להעניש אותם ומשה בענוונותו מגיב:

”וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם. וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם.”

• ה' מספק שלווים למאכל לבני ישראל כפי שהבטיח, והורג בהם בעודם אוכלים:

”הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף ה' חָרָה בָעָם וַיַּךְ ה' בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד. וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים.”

האישה הכושית ומרים

ערך מורחב – צרעת מרים

• מרים ואהרן מדברים לשון הרע על משה ואשתו הכושית. ה' קורא למשה, אהרן ומרים לאוהל מועד ונוזף באהרן ומרים:

וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ. לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה.

לאחר מכן חולה מרים בצרעת, משה מתפלל עליה (”אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ”) והעם מחכה עד שתבריא.

הפטרה

ההפטרה היא בספר זכריה, מפרק ב', פסוק י"ד עד פרק ד', פסוק ז' (התימנים מסיימים בפסוק ח'). זכריה מנבא על הקדשת יהושע הכהן הגדול ועל מנורת המקדש.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשת בהעלתך, באתר ויקיטקסט

• פרשת בהעלתך - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת בהעלתך, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת בהעלתך, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• פרשת בהעלתך עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת בהעלתך, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת בהעלתך, באתר "בינינו"
• פרשת בהעלתך, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת בהעלתך", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת בהעלתך באתר ישיבת הר ברכה

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0