ענבי שועל
 ענבי שועל
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צמחים |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | בקעצוראים |
| משפחה: | דומדמניתיים |
| סוג: | Ribes |
| מין: | ענבי שועל |
| שם מדעי | |
 Ribes nigrum
| |
ענבי שועל (שם מדעי: Ribes nigrum) הוא שמו של שיח קטן מסוג Ribes. נקרא גם דומדמנית שחורה, אח לדומדמנית. גובהו כמטר עד שניים, והוא נושא פירות קטנים, עגולים ושחורים שטעמם מתוק. פירות אלו משמשים לצרכים שונים במגדנאות וברקיחת ליקרים. הצמח נקרא באנגלית Blackcurrant, ובצרפתית Cassis. הוא נפוץ במרכז אירופה ובמערבה, בשימוש במטבח הצרפתי ובמטבח האנגלי.
מאפיינים
- עלים פשוטים, מפולגים לחמש אונות, אורכם בין 4 ל-9 ס"מ.
- פרחים קטנים וצבעם נע בין אדום לחום, בצורת כתר.
- פירות שחורים עם תת-גוון סגול, גודלם בין 5 ל-10 מ"מ, בעלי עוקץ ומכילים מספר חרצנים בכל פרי.
יתרונות תזונתיים
- ענבי שועל מכילים כמות גדולה של ויטמין C, בדומה לדומדמנית.
- נמצא במחקר כי רכז ענבי שועל מכיל כמות גדולה של מדכאי מונואמין אוקסידאז, המשפיעים כנוגדי דיכאון. (Bormann, et al. 1991.)
- שמן מחרצני ענבי שועל מכיל כמות גבוהה של חומצה גמא לינולנית, חומצת שומן חיונית.
- ענבי שועל עוזרים לחמציות בקיבה ולצרבת הם גם עוזרים לשיחרור עצירות
מחלוקות סביב השם בעברית
הכינוי ענבי שועל ניתן לעיתים כשם כללי למשפחת הדומדמניתיים. עם המשפחה נמנים, פרט לענבי השועל, גם הדומדמנית והעכובית. יש מקורות הטוענים כי השם "ענבי שועל" משויך למעשה לעכובית (Gooseberry), שקרויה גם חזרזר, ואילו ה-Black Currants נקראים דומדמנית שחורה.
השם ענבי שועל יוחס גם לצמח דומה בעל פירות שחורים וקטנים, הקרוי Solanum Nigrum, או סולנום שחור, ממשפחת הסולניים, ולצמחים נוספים שפירותיהם ענבה שחורה, כגון אשחר רחב עלים.
ענבי שועל ואלכוהול
ענבי שועל הם תוספת נפוצה לאלכוהול, במיוחד בבריטניה. שם נהוג להוסיף תמצית ענבי שועל לסיידר הקרוי "סיידר ושחור" (Cider & Black), כמו גם להוסיף מעט מיץ לגינס, כדי להעשיר את טעם הבירה.
ברוסיה נהוג להוסיף תמצית ענבי שועל לוודקה, ולעיתים אף משרים את עלי השיח בוודקה כדי לתת לה טעם חמצמץ יותר.
ענבי שועל הם מרכיב הטעם הבולט בקרם דה קסיס.
טעם ענבי שועל
טעם ענבי שועל, המופק מתמצית הפרי או מתמציות מלאכותיות, הוא טעם פופולרי בבריטניה ומערב אירופה, המוסף לגלידות, ריבות וממתקים שונים. מקור הפופולריות נובע ככל הנראה מתקופת מלחמת העולם השנייה. אספקת פירות הדר לבריטניה הייתה בשפל. מחשש למחסור בוויטמין C אצל האזרחים, מצאה ממשלת בריטניה תחליף בענבי השועל, העשירים בוויטמין. היא דרבנה את ייצורם החקלאי והגדילה את היבול, רובו ככולו נוצל לסירופ סמיך שחולק לאזרחים כתוסף מזון.
בארצות הברית הטעם מעולם לא צבר פופולריות, ככל הנראה בגלל איסור גידול ענבי שועל בתחילת המאה ה-20. אזי נחשבו השיחים של הצמח כמפיצי מחלת עצים שפגעה בתעשייה, וגידולם נאסר. כיום ענף החקלאות חזר לחיים, אך עדיין קיימים איסורים בחקיקה במדינות מיין, מסצ'וסטס וניו המפשייר, והפרי מעולם לא חזר לפופולריות שהחזיק במאה ה-19 בארצות הברית. בממתקים המופצים בבריטניה ובארצות הברית, לרוב ישווק טעם ענבים בארצות הברית וטעם ענבי שועל בבריטניה.
הכנת ענבי שועל בבישול
בבישול עם ענבי שועל, נהוג להפריד את הפרי מציפתו ועוקצו. ניתן לחתוך ולקלף את הפירות הבודדים, אך שיטה יעילה יותר היא הקפאתם וטלטולם, עד שהקליפה הקשיחה מתפצחת מעל הפרי.
ענבי שועל בספרות
בספר נשים קטנות מג נכשלת בהכנת כמות גדולה של ריבת ענבי שועל, לאחר שבעלה רכש כמות גדולה של צנצנות. בספר האסופית משקה אן את חברתה דיאנה ביין ענבי שועל, בחשבה בטעות שזה סירופ אדום.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ענבי שועל |
קישורים חיצוניים
