עץבעיר
עץבעיר הוא שם משותף של מספר קהילות עירוניות בישראל, המקיימות אורח חיים ידידותי לסביבה. הקהילות בנויות במתכונת של עסק חברתי, שמטרתו היא לקדם פרמקלצ'ר עירוני, פשטות מרצון, עירוניות מתחדשת, פיתוח בר-קיימא, בנייה ירוקה, כלכלה דמוקרטית, ועוד.
רקע
בעקבות עליית המודעות לשמירה על הסביבה מפני פגיעה בידי האדם, נוצרו בכל העולם תנועות שמקדמות ומדגימות בפועל אורח חיים אקולוגי. מטרה אחת של הפעילות היא הקטנה של הפגיעה בסביבה; אולם עקב מיעוט הפעילים, זו איננה המטרה העיקרית בטווח המיידי. המטרה הכוללת יותר היא הסברה והפצה של רעיונות של קיימות מקומית ושמירה על הסביבה, באמצעות הדגמה שלהם בפועל.
קהילת עץבעיר החלה לפעול בישראל בשנת 2009, במטרה להדגים ולקדם חיים מודרניים לא רק באזורים כפריים, אלא גם במרכזים של הערים הגדולות, מתוך חיסכון במשאבי טבע, והימנעות כמעט מוחלטת מפגיעה בסביבה; ובנוסף, הפצת הרעיון וחינוך הציבור הרחב יעילה יותר בקרב האוכלוסייה הגדולה בעיר.
מאפיינים וטכניקות
- פעילי קהילות עץבעיר נוטים לטבעונות, ומתנגדים, במידה שונה של אדיקות (בהתאם לפעיל, להרגליו ולטעמו), לשימוש במוצרים תעשייתיים, מוצרים שפיתוחם או ייצורם גורם לפגיעה בסביבה או לסבל לבעלי חיים.
- פעילים אחדים בתנועה מתגוררים באופן קבוע בקומונה, ומקיימים אורח חיים טבעוני ואקולוגי. בנוסף לטבעונות, אורח חיים זה כולל: מיחזור של מים אפורים לניקיון הבית, לשטיפת אסלות ולהשקיה; הימנעות משימוש בחומרי ניקוי תעשייתיים, ואפילו הימנעות מצריכה של כל מוצר הנמכר במכולת ובסופרמרקט (פרט לחנויות שמוכרות מוצרים מייצור מקומי), בטענה שייצור של כל מוצר תעשייתי מערב פגיעה בסביבה. מי השטיפה בקהילה אינם מכילים דטרגנטים, ועל כן הם מתאימים לגידול צמחים למזון ולנוי. לצורך מחזור המים, משתמשים גם במתקן מיוחד להעברת מים אפורים ממכונת הכביסה אל מכל ההדחה (בסלנג: "ניאגרה") של השירותים.
- קומפוסט (דשונת): ככל שניתן, פסולת אורגנית מכל סוג (מזון, צמחי-נוי, הפרשות אדם ועוד) מועברת ליצירת קומפוסט. בנוסף להימנעות משינוע של חומר שיכול להועיל לגידול צמחים, אל המטמנה (תהליך שבעצמו מערב כימיקלים מזהמים, ויש לו תוצרים מזיקים כמו גז מתאן) – יש ביצירת הקומפוסט מרכיב של שינוי תודעה: ה"פסולת" וה"זבל" הופכים מדבר רע שיש להיפטר ממנו – למשאב, שאפשר לנצלו לטובת האדם והסביבה. בכל קהילה בונים ערימות קומפוסט, לשם מפנים את כל הפסולת האורגנית שנוצרת בבית. בחלק מערימות הקומפוסט משתמשים בתולעים אדומות, המייעלות את פעולת הפירוק.
- "בניה בבוץ": ככל שניתן, בעבודות שיפוץ ובנייה ביתיות נעשה שימוש בטיח על בסיס חרסית וחול, במקום בחומרים הנפוצים שיש בהם מרכיבים תעשייתיים ומזהמים.
פעילויות
- סדנאות וקורסים מתקיימים באופן קבוע בתוך הקומונה, וכן במקומות ייעודיים מחוצה לה, המדגימים היבטים שונים של חיים אקולוגיים, כמו: גידול דבורים ובנייה של כוורות בחקלאות ביו-דינמית, קומפוסטציה, תקשורת מקרבת, הרצאות על מצב איכות הסביבה.
- חלק עיקרי של הפעילות בקהילה סובב סביב הכנת ארוחות מרכיבים טבעוניים, אורגניים וידידותיים לסביבה. חלק גדול מהסדנאות בבית עוסקות בבישול, לימוד מתכונים, ולימוד התועלת הספציפית שבכל מרכיב, לבריאות האדם ולסביבה.
- בבית עץבעיר בתל אביב קיים חדר המשמש כקליניקה להשכרה, לטיפולי שיאצו, "חילוץ חלומות", ועוד. ישנן פעילות ופעילים שעובדות בניקיון בתים באמצעות חומרים ידידותיים לסביבה.
- מגוון של פעילויות בקהילה: "מסיבות קומפוסט" הכוללות הקמה של ארגז קומפוסט, פינות יצירה והצגות; קבלת שבת אקולוגית; ארוחה טבעונית-שיתופית למבקרים, בכל יום רביעי; ליקוט של צמחים שימושיים המצויים בעיר: פירות פיקוס, חלמית (חובייזה), ענבים, עשבי תיבול ועוד.
- באתר הקהילה מתקיימים פורומים, המלצות על בתי עסק ידידותיים לסביבה (אורגניים, מקומיים, ממחזרים), על עסקים חברתיים, ועל חקלאים אורגניים בישראל; פינת "יוצאים מהסופר": סקירה על מוצר מדף פופולרי אחד בכל שבוע, שניתן למצוא לו תחליף בריא; מתכונים למאכלים שכל המרכיבים בהם אורגניים, או ממקור שאינו תעשייתי.
- ניהול גינות קהילתיות: גינות המתוחזקות בידי הקהילה שבקרבתן נמצאות, בין היתר, בבי"ס תל נורדאו, במעוז אביב, וברחוב הרב קוק – הגינה הקהילתית היחידה בדרום תל אביב.
- מתוך מודעות לכוחן של המילים בתקשורת, חברי הקהילה יוצרים שפה שמסייעת בהעברת המסרים. פעילות אינדיווידואלית מכונה ענף בעץ; חדר הכנת האוכל מכונה מיטפח - הלחם של מטבח ופח; אורחים ששוהים בבית לעזרה נקראים מתלמדים; הפעילים עושים גם שימוש רב בשפה מגדרית מעורבת, למניעת אפליה.
מיקום הקהילות בישראל
"קהילת העץ" כפי שהיא מכונה בפי חבריה מוגדרת כבנויה ממעגלים, שבמרכזם הקומונה ובה הפעילים הקבועים, ומסביבה מעגלים של פעילים בעצימות נמוכה יותר. בתל אביב נמצאת קומונה ברחוב ביאליק, בה מתגוררים באופן קבוע בין 5 ל-8 דיירות ודיירים. בתים אקולוגיים אחרים, על בסיס פחות קבוע נמצאים במקומות אחרים בעיר. במעגל השני נמצאים "החברים של העץ", שהם פעילים המשתתפים בתרומה כספית קבועה, אך סכום התרומה נתון לשינוי בהתאם ליכולת התורם. הסיוע לקהילה נקרא "איכותי" ולא "כמותי". ב"תמורה" לסיוע הכספי (או האחר), זוכים החברים ל"תמורה" של אירוח, עצה, שימוש בדירה לצרכים חברתיים או הסברה, ועוד. בעץ מתקיימות באופן קבוע פעילויות אשר עליהן ניתן לשלם במחיר נקוב, כאשר חברי העץ רשאים לשלם בתשורה - כלומר, ככל שהם רואים לנכון ולאו דווקא לפי המחיר הנקוב.
קהילות אחרות של עץבעיר קיימות בחיפה, ובירושלים - "אקו-בית" בעין כרם; בית מגורים ובית כנסת אקולוגיים קיימים בקיבוץ נוה איתן.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של עץבעיר- קבוצת הפייסבוק של עץבעיר
- אתר הענף הכלכלי של עץבעיר
להפסיק לקנות ולהתחיל לחיות את החלום, סרטון באתר יוטיוב, הרצאה של תמי צרי על עץבעיר, בכנס "פתרונות", ספטמבר 2012.- אשר קשר, קהילת "עץבעיר": לא מולידים ילדים; "לא אקולוגי", באתר mynet, מ-1 במרץ 2016
