עץ הדר (ספר)
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הראי"ה קוק |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| הוצאה | שמואל הכהן קוק, מוסד הרב קוק ומכון הרצי"ה |
| תאריך הוצאה | תרס"ז, תשמ"ה ותשמ"ו |
| מספר עמודים | 120 עמ' (בהוצאה הראשונה) |
| עורך | שמואל הכהן קוק |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | עץ הדר |
עץ הדר הוא ספר שחיבר הראי"ה קוק העוסק בכשרות האתרוג לחג הסוכות. בספר מבסס הרב קוק את העמדה ההלכתית הפוסלת אתרוג מורכב לקיום מצוות נטילת ארבעת המינים בסוכות. המטרה המוצהרת של הספר היא עידוד יהודי הארץ והעולם, לרכוש את אתרוגי ארץ ישראל שגדלו במטעי איכרים יהודים.
הרקע להוצאת הספר
מאז בואו ארצה ותחילת כהונתו כרבה של יפו ושל המושבות הסמוכות לה, וגם בשנותיו המאוחרות כרבה של ירושלים, עודד הראי"ה קוק הפצת אתרוגי ארץ ישראל שגדלו בפרדסים בבעלות יהודית בארץ ישראל, אלה מהם שהיו לדבריו "בטוחים מהרכבה וכשרים בבירור". הוא פיקח בעצמו על גידול האתרוגים בפרדסי הארץ.[1] במיוחד סייע לאגודת הארצ-ישראלית "פרי עץ הדר" (מחלקה בתוך אגודת הפרדסנים "פרדס"), אשר החלה לפעול במחצית שנות התר"ס, ועמדה תחת פיקוחו והשגחתו.[2] הרב פרופ' נריה גוטל ציין כי הראי"ה הקדיש לנושא למעלה מחמישים אגרות.[3]
בחודש שבט ה'תרס"ז (1907) כתב הראי"ה לאחיו הרב דוב הכהן קוק: "באלו הימים כתבתי מעט בעניין האתרוגים המורכבים... אפשר הדבר, שידפיס שמואל שי',[4] או האגודה "פרי עץ הדר", איזה קונטרס ממני בזה". לדבריו, כל אתרוגים הגדלים בפרדסי ארץ ישראל, ללא פיקוח רבני, "הם כמעט בוודאי מורכבים".[5] כשבוע לאחר מכן ציין שלאחר שבועיים של עבודה, הוא עומד באמצע הכתיבה.[6] בחודש ניסן ציין כי הקונטרס עומד באמצע ההדפסה.[7] המודעות הראשונות על פרסומו נדפסו בעיתונות בתחילת חודש סיוון.
את המהדורה הראשונה של הספר הוציא לאור שמואל הכהן קוק, אחיו של המחבר. הוא העתיק את כתב היד, חילק אותו לפרקים, והשיב אותו לראי"ה, שהוסיף ושינה עוד. הספר נדפס בבית הדפוס של ישראל דב פרומקין בירושלים, והאח שמואל היה אחראי על הפצתו. במהדורה הראשונה כ-120 עמודים. זהו הספר ההלכתי הראשון שכתב הראי"ה לאחר עלייתו ארצה. החיבור היה אמור להיות ראשון בשורת חוברות בנושא, אולם למעשה היה היחיד.
תוכן הספר
בעמוד השער של הספר נדפס הפסוק (יחזקאל, י"ז, כ"ג) "בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֳּלֶנּוּ וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי". כותרת המשנה היא: "משא ומתן של הלכה על דבר היתרון אשר לאתרוגים הכשרים המשומרים של אחינו בני המושבות בארץ הקודש תובב"א, ופסולן של המורכבים".
המבוא לספר נקרא "ראש אמיר". בפתחו נקבע הפסוק העוקב בספר יחזקאל (יחזקאל, י"ז, כ"ד) "וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי". כן מובאת לשון תיקוני הזוהר ב"תיקונא חד ועשרין": "וכמה דלית פסול ביעקב דלעילא, כן צריך דלא יהא פסול באתרוג, לקיימא קרא כלך יפה רעיתי ומום אין בך".[8]
רוב המבוא נכתב בסגנון הגותי, האופייני לכתבי הראי"ה. נידונים בו מקומה של ארץ ישראל במצוות התורה, מצוות ארבעת המינים, ובפרט האתרוג שהוא "החלק היותר כולל והעיקרי בהמצוה". עוד מבהיר המחבר כי הקונצנזוס הרבני פוסל את האתרוג המורכב. הסוגיה העיקרית שנידונה עד כה היא בירור חזקת כשרות אתרוגים מיובאים, כאשר הנחת היסוד היא שאתרוגים מורכבים פסולים. המטרה העיקרית של החיבור היא, אפוא, "להזכיר לרבים את הדבר הפשוט שהחל למורת לבבנו להשתכח". כן מתואר כי הרכבת האתרוגים בלימונים כה פשטה בארץ, עד שלא נותרו פרדסנים שיודעים לגדל אתרוג שלא באמצעות הרכבה, ו"כמעט כל האתרוגים הנמכרים בכל העולם הם מורכבים".
הספר מחולק לארבעים ושמונה פרקים ("סימנים") קצרים. כל פרק דן בנושא הלכתי שונה בסוגיית האתרוגים המורכבים, ואף בנושאים נוספים, מעניין לעניין באותו עניין, לדוגמה: גדריו של הכלל "לא בשמים היא".[9] הרב צבי יהודה קוק ציין כי בספר זה ישנו "גילוי מיוחד של חריפות, כמעין המתגבר, מעניין לעניין ומדבר לדבר – שלא כדרכו הרגילה של הרב. וכל אותה הפגנה של חריפות... הייתה להרבות התעניינות של הלמדנים בנושא".[10] תוכן הפרקים מפורט ב"לוח המפתחות" בסוף החיבור.
מתוך הספר
- "חכמת ההרכבה התפשטה בעולם כולו, עד שעתה אין במציאות שום גנן העושה מסחר באתרוגים, שידע מסדר אחר בנטיעה, כי אם על ידי הרכבה על ידי לימון... בא המצב למידה זו, שכמעט כל האתרוגים הנמכרים בכל העולם הם מורכבים" (ראש אמיר).
- "מה שגרם להרפות את הידיים ולסמוך להקל בזה, הוא מה שראו שיש מהמדברים לעניין המורכבים – ביקשו להם טעמים רחוקים... לחזק את האיסור ולעשותו לאיסור וודאי. על כן מצאו ידיהם של כמה מבעלי תריסין לפלפל ולבטל קצת מהראיות... אבל עתה ראוי לפרסם את היסודות הפשוטים שעליהם אין לגמגם כלל" (סימן ח).
- "הלבוש כדרכו סלל לו שיטה לעצמו, כאשר זה כלל גדול ביישוב דבריו, במקומות רבים שהשיגו עליו הפוסקים משיטות הראשונים, ודרכו לבור לו דרך לעצמו מוכחת מכמה מקומות" (סימן יח).
- "התורה כללה את המיעוט ברוב, כי גם דרך התורה הוא, שלא לחלק משום פרטים היוצאים מהכלל... והגאון רבי ראובן ז"ל מדענאבורג העיר לי זה רבות בשנים" (סימן יח).
- "דפרטי דינים מסורים הם לבני נח, על פי מדת היושר של השופטים, שיהיו רוצים בצדק ובתיקון המדינה, והדברים משתנים לפי המצב... אבל בישראל, תורתנו הקדושה נצחית היא, וכוללת כל ענייני האומה והאדם" (סימן מב).
מהדורות
- עץ הדר – ירושלים תרס"ז
- עץ הדר – מהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה
- עץ הדר השלם – תוספות מכתב יד, מהדורת מכון הרצי"ה, ירושלים תשמ"ו, בעריכת הרב יהודה זולדן
לקריאה נוספת
- צבי קפלן, 'הדרו של "עץ הדר"', בתוך: בשיפולי גלימתו, ירושלים תשס"ט, עמ' 58–69
- הרב יהודה זולדן, 'מבוא ל"עץ הדר"', נדפס בראש מהדורת מכון הרצי"ה, וכן בתוך: ליקוטי הראי"ה, כרך ג, ירושלים תשע"ה, עמ' 42–54
- אמונת עתיך (תשס"ז), 67–71, עמ' 59–49 – מאמרי הרבנים יעקב משה חרל"פ, צבי הירש שבדרון, אברהם סוחובולסקי ויהודה זולדן, העוסקים בין השאר בענייני הספר
קישורים חיצוניים
- הראי"ה קוק ומאבקו למען אתרוגים שאינם מורכבים מארץ הקודש, מתוך ספר "סוכת קטיף" בהוצאת מכון התורה והארץ, תשס"ו
הערות שוליים
- ^ לדוגמה: אגרות הראיה, כרך א, יז (מכתב אל אגודת "פרי עץ הדר", כ"ה אדר תרס"ה); שם, עח (אל הרב אליהו חיים מייזל, י"ד ניסן תרס"ז); שם, פא (אל הרב יקותיאל אריה קמלהר, כ"ט תמוז תרס"ז); שם, פו (אל הרב שמעון סופר, כ"א אב תרס"ז); שם, רפו (אל חברי המזרחי בפרנקפורט, י"ח אדר ב תר"ע); ועוד.
- ^ לדוגמה: קול בהדר על דבר האתרוגים הכשרים בארץ-ישראל, אוסף האפמרה - הספרייה הלאומית; מודעה רבה, חבצלת, 3 בינואר 1908, עמ' 7.
- ^ הרב פרופ' נריה גוטל, 'הדור בהלכות הראי"ה: מעמדו ההגותי-היסטורי של "הדור" בעת החדשה כשיקול הלכתי במשנתו הפסיקתית של הרב קוק', סידרא יז, תשס"א-תשס"ב, עמ' 33-31.
- ^ אחיו, שמואל הכהן קוק, שהתגורר בירושלים.
- ^ אגרות הראיה, כרך א, נב.
- ^ אגרות הראיה, כרך א, נט (אל גיסו הרב יוסף רבי, י"ז שבט תרס"ז). ראו עוד: משפט כהן, רמח.
- ^ אגרות הראיה, כרך א, סט (אל הרב בנימין קלוגר, א' ניסן תרס"ז).
- ^ תיקוני הזוהר, דף נ"ו, עמוד ב'
- ^ סימן לד.
- ^ צבי קפלן, 'הדרו של "עץ הדר"', בתוך: בשיפולי גלימתו, ירושלים תשס"ט, עמ' 59
