עקיבא ברהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

עקיבא ברהן הוא איש חינוך, היה פעיל עלייה מרכזי באזור גונדר וחבר בארגונים למען יהודי אתיופיה.

ביוגרפיה

עקיבא (אקלילו) נולד בשנת 1941 בכפר אדרג'א שבמחוז בגמדר, כבנו של ליקה כהנת ברהן ברוך (אורי בן ברוך), וכנכדו של ברוך אדהנן שהיוו סמכות רוחנית עליונה ליהודי אתיופיה במשך שנים רבות עד לפטירתם. בשנת 1955 נמנה בין הנערים שנסעו לשהייה בכפר בתיה שבישראל, למד עברית ולימודי קודש מורחבים בין השנים 1955–1960.

לאחר לימודיו בכפר בתיה חזר לאתיופיה והחל ללמד ברשת בתי הספר של בית ישראל היהודים של אורט. בתחילה בכפר ווזבה, ולאחר מכן באמבובר ובטדה עד 1981, השנה שבה נפסקה פעילות רשת אורט. בסוף שנת 1966, עם הקמת ארגון קהילות בית ישראל בראשות אביו, שימש עקיבא בתור מזכיר הארגון בזכות שליטתו האבסולוטית בשפה העברית ולשונו המליצית והיה בין היתר אחראי על כתיבת המכתבים.

עקיבא, יחד עם אביו ואחיו אבבה ברהן היו המנהיגים הפעילים במחוז גונדר לעידוד העלייה. הסוכנות היהודית ביקשה מאביו שיעלה לישראל ובעקבותיו יעלו גם שאר קהילות ביתא ישראל. תחילה סירב הקס לבקשה מכיוון שטען שהמנהיג נשאר עד שאחרון היהודים עוזב ורק לאחר מכן הוא עולה. לאחר לחצים ושכנועים שהופעלו עליו על ידי הממסד בישראל החליט לעלות לירושלים כשהוא מוריש את עיקר העשייה הציונית בידיו של בניו. נשלחו שליחים לכל הקהילות היהודיות באתיופיה ובוצעו רישומים שסקרו את מספר יהודי ביתא ישראל, הרישומים הועברו על ידי שליחים ומכתבים לארגון הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה שעל בסיס נתונים אלו תגובש בהמשך רשימת אורט של גרשון לוי. בעקבות פעילותו הציונית נאסר מפעם לפעם לתקופות קצרות על ידי הממסד האתיופי וכן היה נתון במעקב צמוד של השלטונות.

בין השנים 1981–1983 שימש כמורה מטעם משרד החינוך האתיופי בעיר גונדר. ב-1983 עבר עם משפחתו לאדיס אבבה כדי לעלות לישראל. ב-1985 עלה לישראל. גם בארץ המשיך עקיבא בפעילותו הציבורית. בעקבות ניסיונו הרב, גויס בשנת 1991 ערב מבצע שלמה על ידי הסוכנות היהודית, נשלח לאתיופיה ועסק במיפוי ורישום המועמדים לעלייה. כמו כן היה חבר בארגון הג'וינט למען יהודי אתיופיה, בבהלצ'ין וכן עסק בהוראת העברית במרכזי הקליטה השונים.

עקיבא מתגורר ברחובות, נשוי לאסתר, בתו של הקייס וובשט אייטגב, מראשוני עולי יהודי אתיופיה, ולהם שמונה ילדים.

לקריאה נוספת

  • עזריאל קמון (עורך), הגשר הראשון 1955–1995: עדותם של חניכים יהודים יוצאי אתיופיה מכפר בתיה, אפעל: יד טבנקין, 1996
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0