פורטל:המורשת העולמית/נושא נבחר/11

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אמנות סלע
לאמנות הסלע נודעת משמעות מרחיקת לכת על המידע שהגיע לידינו אודות האדם וסביבתו בפרהיסטוריה. לא מעט אתרי מורשת עולמית מתמקדים בתחום מרתק זה.

ציורי סלע בתסילי נאג'ר

ואל קמוניקה הוא עמק במורדות האלפים במחוז לומברדיה שבאיטליה, הידוע בעיקר בשל הפטרוגליפים הפרהיסטוריים שהתגלו בו. בעמק מצוי האוסף הגדול ביותר של ציורי סלע באיטליה, והוא כולל כמה מאות אלפי פטרוגליפים שנחרטו בסלע על ידי תושבי העמק במשך תקופה ארוכה, החל מהתקופה האפיפלאוליתית ועד תקופת השלטון הרומי. בפטרוגליפים מובלטים מוטיבים קוסמולוגיים, פיגורטיביים וקרטוגרפיים, כשבחלק מהמקומות הם משתלבים לתמונה מונומנטלית של זירת ציד או של פולחן. תופעה אופיינית לכל הציורים של דמויות אנושיות היא שמצוירים בהם גברים בלבד.

טאסילי נאג'ר הוא רכס הרים במדבר סהרה, השוכן במזרחה של אלג'יריה, סמוך לגבולה עם לוב וניז'ר, והוא ידוע בזכות אתרי האמנות הפרהיסטוריים המפוזרים לאורכו. בעידן הפרהיסטורי נהנה מדבר הסהרה מאקלים מתון בהרבה מזה השורר בו כיום. אדמות מרעה אפשרו גידול עדרים ורעייתם, ובעלי החיים הרבים אפשרו קיום מצייד. בעבר הרחוק היה הרכס נושב, ותושביו הותירו בו את חותמם בדמות ציורי סלע שמספרם לפי ההערכות עשוי להגיע לכ-30,000. הציורים מחולקים לקבוצות בהתאם לתקופת יצירתם וזו השפיעה על נושאיהן. כך ב"תקופה הטבעית" המוקדמת מתוארים בעלי חיים האופייניים לסוואנה, ובהיעדר ציורים של חיות מבויתות מסיקים החוקרים כי בתקופה זו עסקו תושבי המקום בצייד. ציורי "תקופת הסוסיים" מקבילים מבחינת תיארוכם לסוף תקופת האבן החדשה ולתחילת העידן ההיסטורי. ציורים אלה הושפעו מתחילת התייבשותו של האזור, מהיעלמותם של מספר מיני בעלי חיים ומהופעת הסוסים בסהרה בסביבות שנת 1200 לפנה"ס.

חריטה בסלע באיי הפסחה

קונדואה הוא אזור בצפון מרכז טנזניה ובו כ-200 עד 450 מערות, מסתורי סלע וצוקים, שבחלקם התגלו ציורי סלע, המוקדמים שבהם מוערכים כבני למעלה מ-1,500 שנים. הציורים מתארים בני אדם, בעלי חיים, סצינות ציד ודוגמאות גאומטריות. דרומה משם, במלאווי, שוכנים אתרי אמנות הסלע בצ'ונגוני ובהם ריכוז צפוף של 127 אתרי ציורי סלע המשמרים את מסורתם של חקלאים מקומיים ושל ציידים-לקטים פיגמים שישבו באזור במהלך תקופת האבן החדשה. החל בתקופת הברזל ועד למאה ה-20 השאירו גם שבטי בנטו את עקבותיהם באזור, ולאתרים נודעת משמעות טקסית עד היום.

באזרבייג'ן שבמערב אסיה שוכנת שמורת גובוסטאן הנודעת גם היא בפטרוגליפים הרבים שנותרו בה מתקופת האבן ולאחריה. עד כה נתגלו למעלה מ-6000 פטרוגליפים. בפטרוגליפים נראות דמויות אדם ובעלי חיים דוגמת שורי בר, חזירים וסוסים - חלקם בגודל טבעי. עוד נראות בהם סצינות צייד, הקרבת קרבנות, סצינות קרב, ריקודים והתרחשויות נוספות מחיי היום-יום. אתר נוסף באסיה הוא זה של כתובות הסלע בטמגאלי שבקזחסטן, שבו פטרוגליפים שנוצרו על ידי שימוש ביתדות בשילוב עם כלי אבן או מתכת. בסך הכל תועדו במקום מעל ל-5,000 תמונות ב-48 מתחמים שונים. 3,000 מהתמונות מרוכזות בחמישה מתחמים שהם בעלי החשיבות הרבה ביותר, והפטרוגליפים מתוארכים לתקופה שבין המחצית השנייה של האלף ה-2 לפנה"ס עד המאה ה-20.

על הר סולימאן שבמערב קירגיזסטן, ובמיוחד בצידו המזרחי, התגלו יותר ממאה ריכוזים של פטרוגליפים, המתארים בעלי חיים, בני אדם, דרקונים, צורות גאומטריות וגרמי שמים שונים. הפטרוגליפים תוארכו לתקופת הברונזה האמצעית, אז כנראה החלו בני אדם להתיישב במקום.