פורטל:ערכים מומלצים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לתקצירי הערכים המומלצים ומקבצי הערכים המופיעים בעמוד הראשי...

ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש למכלול להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים במכלול לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

הערכים המומלצים, רובם או כולם, נכון לה' בסיוון ה'תש"ף הם מתוך מאגר המומלצים שבמכלול.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

Bullet grey.svg מועמדוּת למומלץ - הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

Bullet grey.svg הצבעה - לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 137 ערכים מומלצים מתוך 271,393 ערכים במכלול כולו: אחד מכל 1,981 ערכים (0.05%) הוא ערך מומלץ.

Article1 B.svg

ערכים מומלצים נבחרים

שרטוט מערה מס' 13 בעיראק אל-אמיר המזוהה עם האחוזה של בית טוביה, נעשה על ידי קלוד קונדר בשנת 1881. על הקיר הכתובת "טוביה" בכתב ארמי

הורקנוס לבית טוביה היה בנו הצעיר של יוסף בן טוביה, גובה המסים באזור ארץ ישראל שחי בתקופת בית שני תחת השלטון ההלניסטי. על פי בקשתו של האב, יצא הורקנוס למצרים ורכש את חיבתו והגנתו של המלך התלמי. בשובו ארצה, נלחם הורקנוס באחיו שניסו להורגו, הרג שניים מהם וספג בוז מצד אביו בגלל התנהלותו הכלכלית. הוא ברח לארץ שמעבר לנהר הירדן, בנה אחוזה וגבה מס מתושבי המקום. לאחר עליית אנטיוכוס אפיפאנס לשלטון בשנת 175 לפנה"ס, שׂם הורקנוס קץ לחייו.

סיפורם של יוסף והורקנוס ממשפחת בית טוביה מתואר באריכות בספר "קדמוניות היהודים" שכתב יוסף בן מתתיהו. אף שהסיפור מאופיין בקווים אגדתיים שמעלים ספק לגבי אמינותו ההיסטורית, הוא מהווה מקור שאפשר ללמוד ממנו על מצבם החברתי והתרבותי של היהודים בארץ ישראל בתקופה שלפני פרוץ מרד החשמונאים. הורקנוס ומשפחתו היו בני המעמד הגבוה בארץ ישראל וקיימו קשר קרוב עם השלטונות התלמיים. קשר זה השפיע על אורח חייהם: הם אימצו מאפיינים הלניסטיים שבמקרים רבים עמדו בסתירה למצוות היהדות. כיום, חוקרים רבים סבורים שבני טוביה היו מראשוני המתייוונים וסיפורם מתאר את ראשית תופעת ההתייוונות בקרב היהודים, בעיקר מהמעמד הגבוה, בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

תיארוך תקופתו של הורקנוס שנוי במחלוקת בין החוקרים. זהותו של המלך תלמי המוזכר בסיפור אינה ידועה, והזיהוי נע בין תלמי השלישי (246‏-222 לפנה"ס), תלמי הרביעי (222‏-204 לפנה"ס) או תלמי החמישי (204‏-181 לפנה"ס).

לעריכת דף התקציר

קלסתרון של קופר שהכין ה-FBI

די. בי. קופר הוא שם שבו כונה בשוגג אדם שחטף ב-24 בנובמבר 1971 מטוס בואינג 727 אמריקאי שהיה בדרכו מפורטלנד לסיאטל. קופר איים לפוצץ את המטוס אם לא יועבר לידיו כופר נפש בסך מאתיים אלף דולרים בעת נחיתת המטוס בסיאטל. כמו כן הוא תבע ארבעה מצנחים. משנענו דרישותיו, שחרר קופר את נוסעי המטוס. המטוס המריא מסיאטל כשעליו החוטף וארבעה אנשי צוות, וכשנחת מאוחר יותר בנבדה נמצאו בבטנו אנשי הצוות בלבד. התברר, כי שעתיים קודם לנחיתה, בעוד המטוס באוויר ואפוף סופת גשמים, פתח קופר את דלתו האחורית וצנח אל הלא נודע.

הכסף וזהותו האמיתית של קופר לא התגלו עד ימינו. כמו כן, אין מידע לגבי גורלו של החוטף. למעשה, כלל אין ודאות שהוא שרד את הצניחה. אופיו הנועז של הפשע והמסתורין שאופף את גורלו של קופר ממשיכים לעורר את סקרנות הציבור עד היום, והמקרה הוא אחד ממקרי חטיפות המטוסים הלא-מפוענחים היחידים בעולם.

לעריכת דף התקציר

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

ספרות, לשון ושפות: בלשנות · השפה העברית

Article.gif