פיוטר השני, קיסר רוסיה
.jpg) | |||||||
| לידה |
12 באוקטובר 1715 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 בינואר 1730 (בגיל 14) מוסקבה, האימפריה הרוסית | ||||||
| שם מלא | פיוטר אלכסייביץ' רומנוב | ||||||
| מדינה | האימפריה הרוסית | ||||||
| מקום קבורה | קתדרלת המלאך מיכאל, קרמלין, מוסקבה | ||||||
| שושלת בית רומנוב | |||||||
| |||||||
| |||||||
פיוטר השני, קיסר רוסיה (ברוסית: Пётр II, 23 באוקטובר 1715 -6 בינואר 1730), היה קיסר האימפריה הרוסית בשנים 1727-1730.
ביוגרפיה
ראשית חייו
פיוטר אלכסייביץ' נולד ב-23 באוקטובר 1715 בסנקט פטרבורג, לאלכסיי פטרוביץ', הצארביץ' של רוסיה, בנו של הקיסר פיוטר הגדול מאשתו הראשונה יבדוקיה לופוחינה, ולשרלוטה כריסטינה, נסיכת בראונשווייג-לינבורג, בתם של לודוויג רודולף, דוכס בראונשווייג-לינבורג וכריסטינה לואיזה, נסיכת אטינגן-אטינגן, שנפטרה במהלך לידתו.
כשהיה פיוטר בן 3 אביו, הנסיך אלכסיי, הוצא להורג על ידי פיוטר הגדול באשמת בגידה. לאחר מכן הכריז פיוטר הגדול על בנו התינוק פיוטר (מאשתו השנייה יקטרינה) כיורש העצר. אך בן זה לא האריך ימים ומת כעבור שנה (ב-1719). מסיבות אלו נותר מעמדו של פיוטר אלכסייביץ' מעורפל - מצד אחד הוא היה הנצר הגברי היחידי של שושלת רומנוב, מצד שני הוא לא הוכרז רשמית כיורש העצר על ידי הקיסר השולט.
בשנת 1725 מת הקיסר פיוטר הגדול ואשתו יקטרינה עלתה לשלטון. כעבור שנתיים, בשנת 1727, נפטרה אף היא. בצוואתה ביקשה למנות את פיוטר אלכסייביץ' לקיסר.
שלטון תקופת מנשיקוב
בהתאם לצוואה של יקטרינה הראשונה עד שפיוטר יגיע לגיל 16 השלטון המעשי היה צריך להיות בידי המועצה הסודית העליונה. בשנים הראשונות של השלטון, השליטה המעשית במועצה הייתה בידי אלכסנדר מנשיקוב. הוא פעל נמרצות נגד כל אחד שלדעתו היה מסכן את מעמדו. בתו של פיוטר הגדול אנה, עם בעלה נאלצו לעזוב את האימפריה הרוסית. לאנה, בתו של איוואן החמישי נאסר להגיע מילגבה לחגיגות בעקבות תחילת השלטון של פיוטר. פיוטר שפירוב, המתנגד הוותיק של אלכסנדר מנשיקוב נשלח לארכנגלסק.
במטרה לחזק את השפעתו על קיסר, ב-17 במאי 1725 מנשיקוב העביר אותו לביתו ותוך מספר ימים נערך טקס אירוסין בין פיוטר בן ה-11 ובתו של מנשיקוב שהייתה בת 16.
אלכסנדר מנשיקוב פעל לפרסום מספר צווים חשובים בתחום הכלכלי וסידר מינוים למקורביו. בשנת 1727 הוא שינה צורת השלטון באוקראינה וחידש את תפקיד ההטמן. המטרה הייתה לחזק את הקשר עם אוקראינה לאור המלחמה הצפויה עם האימפריה העות'מאנית. בהתאם לצו שפורסם ב-22 ביולי 1727 היה צריך לבצע מינוי מחדש בכל דרגות השלטון המקומי באוקראינה, תוך בחירת האנשים המתאימים אך תוך איסור למינוי יהודים.
גנריך אוסטרמן היה מופקד על חינוך הקיסר הצעיר. בהתאם לתוכנית, הקיסר היה צריך להופיע בישיבות המועצה הסודית העליונה פעמיים בשבוע. מעשית, ידוע רק על הופעה בודדת ביוני 1727.
עם הזמן השפעת אלכסנדר מנשיקוב החלה להיחלש. לכך היו מספר סיבות - התנהגות של מנשיקוב עצמו והשפעת בתו של פיוטר הגדול יליזבטה ומשפחת דלוגורוי. ב-26 באוגוסט 1727 פיוטר עזב את ביתו של מנשיקוב ועבר להתגורר בארמון בפטרגוף. במהלך קיץ מנשיקוב חלה. מתנגדיו ניצלו את המצב ונתנו לפיוטר לקרוא את פרוטוקולי המשפט של אלכסיי רומנוב והוא ראה את תפקידו של מנשיקוב בגורל אביו. ב-8 בספטמבר 1727 אלכסנדר מנשיקוב הואשם בבגידה וכל משפחתו כולל ביתו נשלחה לסיביר.
שלטון בתקופת משפחת דולגורוקי
עוד בתחילת שלטונו של פיוטר, סבתו יבדוקיה לופוחינה (האשתו הראשונה של פיוטר הגדול הועברה למוסקבה. לאחר נפילת אלכסנדר מנשיקוב היא כתבה מספר מכתבים לנכדה וביקשה ממנו לעבור למוסקבה. בתחילת ינואר 1728 הקיסר והחצר החלו במעבר. הכניסה הרשמית והמרשימה התרחשה ב-4 בפברואר 1728. ב-8 במרץ 1728 בקתדרלת ה"עלייה לשמים" במוסקבה התקיים טקס רשמי של ההכתרה. ב-22 בנובמבר 1728 נפטרה אחותו נטליה. בהתאם לעדויות בני זמנו הם היו מקורבים מאד והייתה לה השפעה טובה על הקיסר.
מיד לאחר מעבר החצר למוסקבה השתנה הרכב המועצה הסודית העליונה. השליטה במועצה הועברה למשפחת דולגורוי. לאחר נפילת מנשיקוב, הקיסר הצעיר התקרב לנסיכת אנה, בת של פיוטר הגדול. בסוף פברואר 1728 נולד לה בן - פיוטר והיא קיבלה מכתב ברכה ארוך מהקיסר.
בהיותו במוסקבה פיוטר לא טיפל בענייני המדינה והשליטה המעשית הייתה בידי משפחת דולגורוקי ששלטה במועצה הסודית העליונה. חלק מחברי המועצה הסודית העליונה מחו על כך ש הקיסר לא מופיע בישיבות ושני חברי המועצה - אלכסיי דולגורוקי וגנריך אוסטרמן מהווים מתווכים בין המועצה לבין הקיסר.
הצבא והצי לא קבלו תקציבים והתייחסות מתאימה. מעבר הבירה למוסקבה למעשה הביא לעצירת פיתוח של המבצרים בחוף של הים הבלטי. גנריך אוסטרמן ניסה להפנות תשומת לב של הקיסר לנושא, אך ללא הצלחה.
בסתיו 1729 הקיסר הכיר אחות של איוואן דולגורוקי - נסיכת יקטרינה דולגורוי. ב-19 בנובמבר 1729 הוא הודיע למועצה על רצונו להתחתן איתה. ב-30 בנובמבר 1729 נערך טקס אירוסין והחתונה הייתה צפויה להתקיים בינואר 1730.
בתחילת ינואר 1730 התקיימה פגישה עם הקיסר בה השתתפו גנריך אוסטרמן ויליזבטה, בת של פיוטר הגדול. בשיחה זו אוסטרמן התייחס למעשי שחיתות של משפחת דולגורוקי ויליזבטה דיברה על היחס המשפיל בו היא זוכה מנסיכי דולגורוי.
ב-6 בינואר 1730 הוא השתתף בקבלת מצעד צבאי למרות מזג האוויר הסוער ובהיותו חולה באבעבועות שחורות. תוך זמן קצר הוא מת בהיותו בן 14.
נסיך איוואן דולגורוקי ניסה לנצל את המצב הלא ברור להכתיר את אחותו שהייתה צפויה להתחתן עם פיוטר תוך מספר ימים. הוא זייף את הצוואה של הקיסר והחל בהקראתו. הוא נעצר מיד ולאחר חקירה נשלח עם כל משפחתו לסיביר.
מדיניות חוץ
בתקופה שלטון פיוטר השני האימפריה הרוסית ניהלה מדיניות חוץ אקטיבית. מדיניות זו נוהלה על ידי גנריך אוסטרמן שהסתמך על ברית עם אוסטריה. מבחינת הקיסר תלות זו לא היוותה בעיה בהתחשב בקרבתו המשפחתית לקיסר האוסטרי. כמו כן, המדינות היו בעלות ברית טבעיות לאור התמודדות המשותפת כנגד האימפריה העות'מאנית. בהתאם למצב הפוליטי באותה תקופה, הברית עם אוסטריה גררה יחסים מתוחים עם צרפת ואנגליה.
היחסים עם האיחוד הפולני-ליטאי היו עכורים לאור המחלוקת בנושא קורלנד. הפולנים ראו בה חלק ממדינתם והדבר לא היה מקובל על הרוסים.
נמשכו בעיות בגבול עם סין. הסינים היו מעוניינים לספח את כל שטחי דרום סיביר, בה ישבה אוכלוסייה סינית בלתי מבוטלת.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיוטר השני |
| הקודם: יקטרינה הראשונה |
צארים רוסיים | הבא: אנה קיסרית רוסיה |
