פינגווין מגלן
 פינגווין מגלן
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | פינגווינאים |
| משפחה: | פינגוויניים |
| סוג: | פינגווין החגורה |
| מין: | פינגווין מגלן |
| שם מדעי | |
 Spheniscus magellanicusפורסטר, 1781 | |
| תחום תפוצה | |
האזור הצבוע באדום | |
פינגווין מגלן (שם מדעי: Spheniscus magellanicus) נפוץ בעיקר באמריקה הדרומית וחי בארגנטינה, איי צ'ילה ובאיי פוקלנד. זהו המין הנפוץ ביותר בסוג פינגווין החגורה שכולל גם את פינגווין שחור-רגל, פינגווין גלאפגוס ופינגווין הומבולדט.
תיאור
פינגווין מגלן הוא פינגווין בינוני בגודלו. הפרטים גדלים לגובה של 61-76 ס"מ ושוקלים בין 2.7-6.5 ק"ג, משקלם וגודלם של הזכרים רב יותר מהנקבות.
המבוגרים בעלי גבות שחורות ובטן לבנה, ושני פסים שחורים מהראש ומהחזה לכיוון מטה. ראשם שחור ופס לבן רחב חוצה מאחורי העין מסביב לאף ועד לסנטר. לעומת זה גוזלים ראשם אפור-כחול, החזה בצבע כחול עם קצת אפור, גבותיהם גם כן כחולות אפורות ועל רגליהם יש כתמים. בטבע פינגווינים אלה חיים על למעלה מ-25 שנה, בו בזמן שהיו חיים 30 שנה כשהיו בידי החוקרים.
כמו כלל הפינגווינים הם בעלי כנפיים חזקות, ויכולים לצבור מהירות גבוהה בשחייה.
תזונה
פינגווין מגלן ניזונים בדרך כלל מדגים, דיונונים, קרילים וסרטנים אחרים.
ריבוי
הפינגווינים מקננים בחופי ארגנטינה, בדרום צ'ילה ובאיי פוקלנד, בצפיפות של 20 קנים לכל 100 מ"ר. תקופת הדגירה נמשכת בין 39-42 יום וההורים מתחלקים בתפקיד בין 10-15 ימים. הפינגווינים מקננים כל שנה, והזכרים מכינים מחדש בכל פעם את המחילות.
מצב שימור
מיליוני פריטים חיים בחופי ארגנטינה וצ'ילה, אבל המין קרוב לאיום (NT) בעיקר בגלל פגיעות האוכלוסיות לדלק שמגיע למושבות שלהם ושהורג בערך 20,000 פריטים מבוגרים ו-22,000 פריטים צעירים מדי שנה בארגנטינה. סיבה נוספת היא הידללות הדגים באזור, וכן אריות ים שטורפים גוזלים ומבוגרים.
קישורים חיצוניים
.jpg)
הערות שוליים
.jpg)
