פרשת משפטים בושה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך סובל מפירוט יתר - לא כל אמירה שלל מישהו בנושא ראויה למצוא דרכה לאנציקלופדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך סובל מפירוט יתר - לא כל אמירה שלל מישהו בנושא ראויה למצוא דרכה לאנציקלופדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

פרשת משפטים בושה הוא סלוגן שנהפך לוויראלי[1] כביקורת על פגיעה בזכויות אדם שמקורן בפגיעה בחופש הביטוי וכן אכיפה בררנית שנעשית על ידי מערכת האכיפה מסיבות פוליטיות. מאז פרסום הפרשה שהיוותה את מקורו, הביטוי משמש רבות בפי התומכים בשינויים במערכת המשפט בישראל.[2][3][4] מקור הביטוי בתקרית שהתרחשה ב-22 בפברואר 2020 בין שירה שפיץ לאביחי מנדלבליט.

פרטי האירוע

ב-22 בפברואר 2020, בבוקר שבת בו חלה פרשת משפטים, עורכת הדין שירה שפיץ, משכונתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בפתח תקווה, הפטירה לעברו את המילים "פרשת משפטים, בושה" כאשר חלף לידה בדרכו לבית הכנסת[5] הדבר דווח בידי מאבטחו של מנדלבליט לשוטר, שהביא לעיכובה המידי תוך חילול שבת חרף מחאותיה, ותוך איום אל מול חמשת ילדייה הקטינים כי אם לא תעשה כן - תאזק ותעצר.[6]. שפיץ, שומרת שבת, הוסעה בניידת לתחנת המשטרה בפתח תקווה שם נחקרה באזהרה, נלקחה ממנה טביעת אצבעות ונפתח כנגדה תיק פלילי שנשאר פתוח שמונה חודשים, עד שהתקשורת פרסמה את הפרשה.[7]

הסיפור נקשר גם לניצב עמי אשד שהיה באותה תקופה מפקד מחוז מרכז של המשטרה.[8] [9]

חשיפת המקרה בתקשורת

עם פרסום המקרה על ידי אילה חסון ב-22 באוקטובר 2022 (8 חודשים לאחר האירוע),[10] וכמה ימים לאחר מכן, סגרה הפרקליטות את התיק הפלילי שנפתח נגד שפיץ, מחוסר אשמה.

בתגובה לפרסום, מנדלבליט באמצעות דובריו הכחיש את מעורבותו במקרה, וטען כי "האירוע טופל ללא שום מעורבות מצד היועץ, שהוא כידוע אישיות מאובטחת", אך בחומר החקירה שנחשף, גרסת המאבטח דווקא הצביעה כי מנדלבליט טען בזמן אמת "שהוא שמע עוד משהו".[11] גם לדברי בעלה של שפיץ, מנדלבליט הוא שסימן למאבטחו לעצור את האישה.[12]

פרסום המקרה הציף דיווחים נוספים של שכנים שחוו אירועים דומים[13] [14] בהם פנו ליועמ"ש בביקורת או בסתם פניה שאין בה איום, וטופלו בעקבות כך על ידי המשטרה, תוך הפרת זכויות אדם על אף שכלל לא עברו על החוק.[15] [16] גם בכל אותם מקרים, עם פרסומם, הכחיש מנדלבליט את מעורבותו באמצעות דוברו.

בעקבות פרסום המקרה, הוגשה תלונה על ידי עו"ד פיני פישלר לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות,[17] השופט בדימוס דוד רוזן. רוזן מצא את התלונה מוצדקת [18][19], ומתח ביקורת על הטיפול בשפיץ: "עורכת דין דתיה ושומרת שבת, אזרחית נורמטיבית, אוימה על ידי שוטרים לעיני ילדיה, הוסעה בשבת בניידת לתחנת המשטרה, נחקרה ונפתח נגדה תיק במשטרה, על לא עוול בכפה". בהחלטתו ציין שאין להעמיד לדין אזרח במקרה זה שבו ההתבטאות חוסה תחת חופש הביטוי, ואף מצא את התלונה על עיכוב הטיפול בתיק על ידי הפרקליטות כמוצדקת והורה "לבחון הנושא ולקבוע נהלים מחייבים שיהא בהם למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד."[20] ביחס להתנהלות המשטרה מצא הנציב לציין: כי הגם ש"לא נדרש להתנהלותה של המשטרה במקרה זה מאחר שבהתאם לחוק, אינה חוסה בצל ביקורת הנציבות. עם זאת, הובלת אזרחית נורמטיבית בשבת לתחנת משטרה ברכב משטרתי, בעקבות התבטאות מותרת בהחלט ובוודאי כשלא עשתה דבר וחצי דבר בניגוד לחוק הינה התנהלות המחייבת תיקון והפקת לקחים."

התביעה האזרחית

שפיץ הגישה תביעה נגד המדינה לקבל פיצויים בגין עגמת הנפש שנגרמה לה, ונפסקו לטובתה בבית משפט פיצויים בסך 70,000 ש"ח.[21]

לדברי שפיץ "המשטרה לקחה על עצמה את האחריות. לדעתי היא עשתה את זה בשביל לשמור על אנשים מסוימים. עליו...הרגשתי שמאתרגים את מנדלבליט. כל הפרקליטות עמדה על הרגלים האחוריות בשביל לאתרג אותו."[22] במהלך ההוכחות בבית המשפט המשפט חזר בו[23] שומר הראש מעדותו הראשונית שנגבתה ממנו בזמן אמת.[24]

הביקורת הציבורית

פרסום המקרה גרם לביקורת ציבורית כלפי מנדלבליט וכלפי רשויות האכיפה.[25][26] עו"ד כנרת בראשי כתבה: "אתמול כתבתי פוסט בפייסבוק שקורא לאנשים להפגין בצאת השבת מתחת לביתו של מנדלבליט, תחת הקריאה "פרשת משפטים בושה". היום קיבלתי טלפון מרכז המודיעין של תחנת פתח תקווה שאסור לי להגיע לביתו של מנדלבליט להפגין. דיקטטורה. פיקוד תחנת פתח תקווה הודיעו לי עכשיו שגם שיירת רכבים אסורה ליד הבית של מנדלבליט!" [27]

על רקע פרסום הפרשה ובעקבותיה נערכה הפגנה עם הכותרת "פרשת משפטים בושה", שדרשה ממנדלבליט להתפטר מתפקידו.[28][29]

גם עיתונאים ופובליציסטים[30][31] מתחו ביקורת קשה.[32]

"פרשת משפטים בושה" והעיכוב הבהול שנעשה לשפיץ בשבת נדונה בכנסת[33] על ידי חברי כנסת ושרים שונים [34] ואף טופלה על ידי השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, מתוך מטרה לברר מי נתן את הוראת העיכוב והאיום במעצר.[35]

בראיון שנתן המשנה ליועמ"ש רז נזרי סבר שחקירתה של האישה שקראה לעבר היועץ המשפטי לממשלה "פרשת משפטים בושה", כלל לא צריכה הייתה להתקיים.[36][37]

על אף שמנדלבליט הכחיש בתוקף את מעורבותו באמצעות דובריו,[38][39] ביקורות רבות הועלו על שתיקתו ביחס למקרה שהיה בו פגיעה בזכויות האדם, קל וחומר בתור אדם האמון על מערכות אכיפת החוק.[40]

פרשת מיקי זוהר שקושרה לפרשת משפטים בושה

ב-4 לאוקטובר 2020 העניק מיקי זוהר, אז יו"ר הקואליציה, ראיון לענת דוידוב וגולן יוכפז ברדיו 103FM, בתגובה לחשיפת הקלטות מנדלבליט אמר מיקי זוהר באותו ראיון, כי אם היועמ"ש לא יתפטר - ייחשפו עוד הקלטות שלו.[41] דבריו אלו של זוהר נתפסו כאיום, בגינם הוזמן לחקירה. גם מקרה זה ספג לביקורת ציבורית בשעה שהזימון לחקירה נתפס כניסיון להלך אימים ולהשתיק ביקורת נגד פקיד ציבור בכיר באופן לא דמוקרטי.[42] זוהר צוטט ביחס לפרשת משפטים בושה: "זה מאוד מזכיר לי את המקרה שלי. זו פרשת משפטים בושה אחת, ואני פרשת משפטים בושה שתיים. שנינו העזנו לבקר את היועץ המשפטי לממשלה ונחקרנו על כך".[43]

השיח שהפרשה פתחה

המקרה חשף את מנדלבליט לביקורת ציבורית על גבולות חופש הביטוי,[44] ובפרט על היעדר האיזונים והבלמים בהפעלת כוח השררה של פקידות בכירה[45] תוך ניצול קרבה וקשרים לגופים הממונים על אכיפת החוק[46][47] ביקורת הועברה על מנדלבליט כיועמ"ש ועל בכירי הפרקליטות ,שלא טרחו להסתייג בפומבי מהפגיעה הקשה בחופש הביטוי שחוותה שפיץ[48] או לגנות את עצם החקירה התמוהה של אישה דתיה בשבת על לא דבר. במיוחד לאור אדישות מוחלטת מהפרקליטות והיועמ"ש מאמירות חמורות בהרבה שיצאו מפיהם של אנשים אחרים.[49] השר אמיר אוחנה הביע חשש עם פרסום פרשת משפטים בושה ובעקבות מקרים נוספים שדווחו על ידי שכנים לאחר הפרסום, כי הוא חושש למשטרת מחשבות, דבר הנוגד משטר דמוקרטי.[50] פרשת משפטים בושה אוזכרה גם כאחת מהפרשות המבססות ביקורת על מדיניות הרשעות בכל מחיר שנטען שפשו במערכות האכיפה בחוסר צדק.[51]

המקרה העלה סוגיות בנושא אכיפה בררנית וטענות בדבר אי שוויון באכיפת החוק [52] בניגוד למחויב בדמוקרטיה.[53]

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הזכיר את הפרשה במספר הזדמנויות הקשורות לסתימת פיות של אנשי ימין[54], ולאכיפה בררנית הקיימת לטענתו בין מפגיני שמאל שמופלים לטובה על ידי רשויות אכיפת החוק, לבין מפגיני ימין שהאכיפה נגדם מאופיינת ביד קשה וקיימת אפילו כשאינם עוברים על החוק.[55] ביקורת זו הועלתה לאורך הזמן על ידי אישים שונים[56] וכן על ידי שרים וחברי כנסת נוספים מהצד הימני של המפה הפוליטית.[57]

כשסיים היועמ"ש מנדלבליט את תפקידו, באופן מקרי בשבת פרשת משפטים בשנת 2022, נכתב בערוץ 7 כי ""פרשת משפטים בושה", מבטא את אכזבת הציבור הדתי שבקרבו חי מנדלבליט מתפקודו ומהחלטותיו. בין אם דייקה מי שאמרה את המשפט הקצר שהפך לסלוגן ובין אם חרגה מגבולות הראוי והטעם הטוב, מעצר של אישה דתייה תוך כפייתה לחלל שבת על ידי שוטרים שביקשו להגן על מנדלבליט מפני ביקורת הוא ללא ספק בושה."[58] פרשת משפטים הובאה לא אחת כדוגמה לאבסורד באכיפה בררנית[59] עוד הובאה כדוגמה לכוח הרב שניתן לפקידי ציבור אל מול היעדר האחריות בגין אותו כוח הרב. המקרה הובא כדוגמה לתיקון נדרש של מערכת המשפט על ידי השר יצחק וסרלאוף.[60].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוגמאות לשימוש בסלוגן: שי גולדן, אתר פייסבוק, 5 באפריל 2022 ; הרב שמואל אליהו, פרשת משפטים - בושה למשטרת ישראל הלכה יומית, הערוץ של הרב שמואל אליהו, כ"ד שבט תשפ"ד
  2. ^ אבריימקה אייזנשטיין,"בג"צ בשלטון זו דיקטטורה": קמפיין חדש בעד הרפורמה, באתר חב"ד, ל' בניסן התשפ"ג
  3. ^ בשיתוף מטה תקומה 2023, קמפיין חדש: "כשבגץ בשלטון אין שופט מרוקאי", באתר "סרוגים", 20 באפריל 2023
  4. ^ דביר שרייבר, מה ילד חודש, באתר ערוץ 7
  5. ^ אילה חסון, קראה לעבר מנדלבליט "פרשת משפטים בושה" - נעצרה ונחקרה, בערוץ 13, 22 באוקטובר 2020
  6. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, שכנה של היועמ"ש שקראה לעברו "בושה" נחקרה עקב תלונת מאבטחיו, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2020
  7. ^ אילה חסון, נסגר התיק נגד שכנת היועמ"ש שקראה לעברו "פרשת משפטים - בושה", באתר 13TV, 28 באוקטובר 2020
  8. ^ סגל: אחרים נעצרים לפחות ללילה, אבל עמי אשד התערב אישית ברדוגו בפצצה: אשד רוצה להיות הסגן של ברביבאי, יוטיוב, 14 באפריל 2023
  9. ^ אילה חסון, השוטר שעצר את שירה ראה את בנה הבוכה וניסה מספר פעמים לדחות מועד המעצר. אבל "מישהו" אסר עליו, דקה 10:46, יוטיוב, 14 במרץ 2023
  10. ^ איילה חסון לשרון גל, בעקבות פרשת מעצר עורכת הדין שביקרה את היועמ״ש: ״מי שלא מבקר את הסיפור הזה - אין לו זכות לבקר, מה היא אמרה לו? ׳פרשת משפטים בושה׳? זה סיפור שהיועמ״ש צריך להשיב עליו תשובות. זה מקומם אותי״, פייסבוק, 25 באוקטובר 2020
  11. ^ אילה חסון, עוה"ד שנחקרה כי פנתה למנדלבליט – נחשפת, דקה 4, באתר כאן 11, 13 במרץ 2023
  12. ^ אילה חסון, תיעוד מיוחד: כך נעצרה שכנתו של היועמ"ש ב"פרשת משפטים בושה", באתר 13, 1 בינואר 2021
  13. ^ קובי ברקת, מטריד: סינן משפט קצר ליועמ"ש מנדלבליט ונעצר, אתר בחדרי חרדים, 26 באוקטובר 2020
  14. ^ ד"ר רן ברץ, מערכות האכיפה בישראל הופכות את חייהם של אזרחים נורמטיביים לגיהינום, מקור ראשון, 18 במרץ 2023
  15. ^ יהושע (ג'וש) בריינר, אוחנה קרא למשטרה לבדוק חקירת אזרחים שמחו נגד מנדלבליט, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2020
  16. ^ ארז תדמור, עוד סיפור לעגלה של מעצרי שוא של אנשים דתיים מסביבתו של מנדלבליט - וביום שבת. הפעם ארז נסימי, יוטיוב – גלי ישראל, 27 באוקטובר 2020
  17. ^ אבישי גרינצייג, ‏פרשת "משפטים בושה": הנציב רוזן בביקורת על המשטרה והפרקליטות, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2020
  18. ^ עמיר קורץ, הפרקליטות והמשטרה על הכוונת: זינוק במספר הפניות המוצדקות לנציב תלונות הציבור, כלכליסט, 16 באוגוסט 2021
  19. ^ טובה צימוקי, תלונת האישה שנעצרה אחרי שקראה לעבר מנדלבליט נמצאה מוצדקת, YNET, בנובמבר 2020
  20. ^ נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם), עורכת דין דתיה ושומרת שבת, אזרחית נורמטיבית, אוימה על ידי שוטרים לעיני ילדיה, הוסעה בשבת בניידת לתחנת המשטרה, נחקרה ונפתח נגדה תיק במשטרה, על לא עוול בכפה, אתר משרד המשפטים, 22 בנובמבר 2020
  21. ^ ת"א (תל-אביב-יפו) 75815-12-20 - שירה רבקה שפיץ נ' מדינת ישראל ואח', אתר תקדין לייט, 9 במרץ 2023
  22. ^ אילה חסון, עוה"ד שנחקרה כי פנתה למנדלבליט – נחשפת, דקה 7, כאן 11, 13 במרץ 2023
  23. ^ אילה חסון: בתביעה של פרשת "משפטים בושה", המאבטח מעיד שלא מנדלבליט נתן הוראה. בניגוד לעדותו במשטרה! דקה 16:25, יוטיוב, 27 בפברואר 2023
  24. ^ אביעד גליקמן, "פרשת משפטים - בושה": פיצוי כספי לעורכת הדין הדתייה שנעצרה בשבת, באתר חדשות 13, 9 במרץ 2023
  25. ^ ארי שמאי, "כשאני צופה בסרטון של שירה פרשת משפטים בושה, מאולצת לחלל שבת אל מול ילדיה הבוכים, כשברור שמנדלבליט "לא דייק בעובדות", אני נחרד שוב לשלטון החוק בישראל.", פייסבוק 1 בינואר 2021
  26. ^ דביר שרייבר, יום יום יעמוש לנו, באתר ערוץ 7, 11 בפברואר 2021
  27. ^ יאיר נתניהו על המשטרה: "המשמר הפרטוריאני הפרטי של מנדלבליט", אתר ice, 24 באוקטובר 2020
  28. ^ דיגיטל 14, מאות מפגינים מול ביתו של מנדלבליט – "פרשת משפטים-בושה", אתר ערוץ 14, 3 בנובמבר 2020
  29. ^ תנועת אם תרצו, פרשת משפטים-בושה! אנחנו מתחת לבית של מנדלבליט קוראים לו להתפטר, באתר פייסבוק, 3 בנובמבר 2020
  30. ^ גלית דיסטל אטבריאן פוסט, פייסבוק, 23 באוקטובר 2020
  31. ^ סמדר שמואלי פוסט, פייסבוק, 26 באוקטובר 2020
  32. ^ לאחר חשיפת איילה חסון, העיתונאים נגד מנדלבליט: "בושה!", "יועמ"ש עאלק", "תרבות שקר", אתר ICE, 24 באוקטובר 2020
  33. ^ ח״כ קרעי הגיש הצעה דחופה לסדר בנושא: ״פרשת משפטים בושה״ – היועמ״ש משתמש בכוחו השלטוני לרדוף אזרחים המבקרים אותו , אתר 0404, 25 באוקטובר 2020
  34. ^ עמית הלוי, פרשת משפטים בושה, באתר פייסבוק, 3 בנובמבר 2020
  35. ^ מורן אזולאי, אטילה שומפלבי, השר אוחנה על מעצר שכניו של מנדלבליט: "אדרוש הסברים מהמשטרה", באתר ynet, 27 באוקטובר 2020
  36. ^ ערוץ 7 משפט ופלילים, 'פרשת משפטים בושה' - לא עילה לחקירה, ערוץ 7, 12 בנובמבר 2020
  37. ^ אהרן מלר, המשנה ליועמ"ש: סערת 'פרשת משפטים בושה' לא הייתה צריכה להיחקר , בחדרי חרדים, 13 בנובמבר 2020
  38. ^ דניאל דולב‏, היועמ"ש נגד אמסלם: "מנצל את בימת הכנסת להפצת שקרים בוטים נגדי", באתר וואלה!‏, 26 באוקטובר 2020
  39. ^ אתר למנויים בלבד נטעאל בנדל, אמסלם תקף בכנסת את מנדלבליט; היועמ"ש: "דברי בלע", באתר הארץ, 26 באוקטובר 2020
  40. ^ סטלה קורין ליבר לשרון גל: "מנדלבליט לא מתנצל", אתר גלי ישראל, 14 במרץ 2023
  41. ^ זוהר ב-103FM יהיו עוד הקלטות אם מנדלבליט לא יתפטר, מעריב, 14 באוקטובר 2020
  42. ^ גיא עזרא, המערכת הפוליטית סוערת, "מנדלבליט חצה קו אדום", באתר סרוגים, 5 בנובמבר 2020
  43. ^ שרי מקובר-בליקוב, "אני רוצה להיות אהוב. מוערך. לא שנוא", מעריב, 13 בנובמבר 2020
  44. ^ אלי סניור, אוחנה דורש מהמשטרה לחקור מי התלונן על שכנתו של היועמ"ש,YNET, 1 בנובמבר 2020
  45. ^ אלון חכמון, הפגנת הימין נגד מנדלבליט: כ-300 מפגינים בכיכר גורן בפ"ת, מעריב, 3 בנובמבר 2020
  46. ^ שלמה פיוטרקובסקי, "פרשת משפטים בושה": מי יגן עלינו מפני "אנשי החוק"?, מקור ראשון, 14 במרץ 2023
  47. ^ אברהם בלוך, 'פרשת משפטים בושה': היכן המעצורים של מנדלבליט?, סרוגים, 1 בינואר 2021
  48. ^ עמית סגל, האמירה האווילית של זוהר, ההחלטה המטופשת של הפרקליטות, אתר 12N, 5 בנובמבר 2020
  49. ^ אבישי גרינצייג, חקירת מיקי זוהר מוצדקת. הביקורת עליה והתנהלות הפרקליטות – לא, גלובס, 6 בנובמבר 2020
  50. ^ עידן יוסף, אוחנה: "חשש כבד למשטרת מחשבות", אתר News1, 1 בנובמבר 2020
  51. ^ נועם פתחי, "המקור": פתאום גם גליקמן ודרוקר נזכרים להזדעזע, ישראל היום, 14 במרץ 2023
  52. ^ אמיר לוי, רוזן נגד הפרקליטות והמשטרה: שכנתו של היועמ"ש נעצרה על לא עוול בכפה אתר מידה, 22 בנובמבר 2020
  53. ^ טובה צימוקי, אמסלם תקף את מנדלבליט: "גרם לאישה דתייה להיעצר בשבת"; היועמ"ש הגיב: "שקר וכזב" , YNET 26 באוקטובר 2020
  54. ^ בנימין נתניהו משתף את טל אור טיסונה, באתר פייסבוק, 4 ביוני 2021
  55. ^ אנה ברסקי, "באיזו מדינה חוסמים שדה תעופה?" נתניהו בעימות חזיתי מול היועמ"שית ופרקליט המדינה, מעריב, 29 ביוני 2023
  56. ^ לימור סמימיאן דרש, איבדתם את זה, אתר פייסבוק, 6 בפברואר 2023; נעם פתחי, אתר פייסבוק, 5 בפברואר 2023
  57. ^ עכשיו 14, על רקע מחאות השמאל – לוין ובן גביר התעמתו עם היועמ"שית, אתר עכשיו 14, 29 ביוני 2023
  58. ^ עמנואל שילה, פרשת משפטים – אכזבה, ערוץ 7, 27 בינואר 2022
  59. ^ אהרן מילר, השר עוקץ: להיזהר להיתקל במר מנדלבליט, באתר חדרי חרדים, 11 בפברואר 2021
  60. ^ ישיבת כנסת מס' 56 - תור 96, 22 במרץ 2023
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0