חילול שבת

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בא על האםבא על אשת האבבא על כלתומשכב זכורמשכב בהמהבא על אישה ובתהאשת אישבא על אחותובא על אחות אביובא על אחות אמובא על אחות אשתובא על אשת אחיובא על אשת אחי אביו (ועל אשת אחי אמו)נידהמגדףעובד ע"זנותן מזרעו למולךבעל אובמחלל שבתטמא שאכל קודשהבא למקדש טמאהאוכל חלבהאוכל דםהאוכל נותרהאוכל פיגולהשוחט בחוץהמעלה בחוץהאוכל חמץ בפסחהאוכל ביום הכיפוריםהעושה מלאכה ביום הכיפוריםהמפטם את השמןהמפטם את הקטורתהסך בשמן המשחההמבטל קרבן פסחהמבטל ברית מילה

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות. העונש המפורט בתורה על חילול שבת במזיד הוא סקילה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ"[1]

העונש מדאורייתא על חילול שבת בשוגג הוא הבאת קורבן חטאת.

היתרים לחילול שבת

פיקוח נפש

פיקוח נפש דוחה שבת, במקרים של פיקוח נפש, מותר ואף חובה לחלל שבת[2]. חז"ל משבחים את העובר על המצוות כדי להציל נפשות:

מפקחין פיקוח נפש בשבת, והזריז הרי זה משובח. ואין צריך ליטול רשות מבית דין.

מותר לחלל שבת גם כדי למנוע פיקוח נפש עתידי, ואפילו ספק פיקוח נפש.

לצורך קידוש החודש

חכמים התירו לחלל שבת לצורך קידוש החודש (כלומר העדים רשאים לצאת מתחום שבת לצורך עדות). ישנו דיון בגמרא[3] האם אפשר לחלל את השבת גם במקרה שרואים בבירור את הירח וניתן להניח שעדים נוספים הגרים בסמוך למקום הסנהדרין ראו את המולד.

פתרונות לחילול שבת

כיוון שרבים ממקרי החילול שבת הם נפוצים וצריכים פתרונות, נמצאו פתרונות שונים כדי לא לעבור על איסורי מלאכות מסוימות.

הפתרון הראשון הוא עירוב. העירוב נועד לפתור את הבעיה של מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלאכה נפוצה ביותר.

בימינו, הומצאו אביזרים אשר נועדו לפתור בעיות של שימוש במכשירים חשמליים בשבת, כגון: שעון שבת, פלטת שבת, מעלית שבת ועוד, היתרים שחלקם שנויים במחלוקת.

בישראל

השבת ואופן שמירתה העסיקה את החברה הלאומית המתגבשת עוד בזמן המנדט הבריטי. בתקופה זו התפתחו מספר הסדרים ששימשו כבסיס לעקרון הסטטוס קוו. במסגרת ההסדר הוסכם שהשבת תישמר בכל המוסדות הלאומיים, התחבורה הציבורית תושבת בכל היישובים וכן הותקנו תקנות שהבטיחו את השבתת המסחר והמלאכה בשבת. בפקודת סדרי השלטון והמשפט, החוק הראשון שהתקבל מיד עם הקמת מדינת ישראל נקבע כי השבת וחגי ישראל הם ימי המנוחה הרשמיים במדינת ישראל. בשנת ה'תשי"א נחקק "חוק שעות עבודה ומנוחה", האוסר על העסקת עובדים בחגים ובשבתות[4].

סוגיית השבת השנויה במחלוקת מבטאת את הניגודים העמוקים בין הדתיים לחילוניים, על פי התפיסה החילונית יש לאפשר פתיחת מקומות בילוי וכן להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. אולם, חילול שבת בכלל, בפרהסיה בפרט, עומד בסתירה לתפישה הדתית שעומדת מנגד. המחנה הדתי תבע את חקיקתו של "חוק השבת הארצי". ניסוחו הכללי והמעורפל של החוק מאפשר מרחב גדול של פרשנויות שעשויות לגרור התפתחויות בכיוונים שונים בהתאם לתנאים ולנסיבות.

בתחום השבת קבע מכתב הסטטוס קוו כי "ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת "תוך מתן רשות לנוצרים ובעלי דתות אחרות לשבות ביום השבתון הנקבע על-פי דתם. כמו כן, נקבע כי השבת תישמר גם בתחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ[5].

בסוגיות פתיחת מקומות בילוי והפעלת תחבורה ציבורית נקטה המערכת הפוליטית דפוסים מובהקים של דמוקרטיה הסדרית. ביטוי לכך ניתן למצוא בכך ששאלת פתיחתם של מקומות בילוי לא הוסדרה בחקיקה ראשית. באופן עקרוני חנויות אינן פתוחות בשבת. בעשור ה-ה'תש"ס, חל כירסום בסטטוס קוו בנושא זה, כאשר יותר ויותר אזורי קניות אינם שומרים על החוק ופותחים בשבת.

בתחום התחבורה הציבורית התבססו ההסדרים על הסטטוס קוו שהיה קיים ערב הקמת המדינה. ההבנות הפוליטיות בנושא לא נשענו על חוק כתוב כי אם על הסכמים בלתי רשמיים. בשכונות דתיות נאסרה כל תנועה של כלי רכב ומגוון רחב של תחומים נותרו בשטח האפור[6]. בהתאם לקביעה במסמך, התחבורה הציבורית אינה פועלת בשבת מאז ועד היום, למעט מקרים היסטוריים יוצאים מן הכלל. בחיפה, אשר נחשבה במשך שנים ל"עיר הפועלים" פועלת תחבורה ציבורית בשבת. אף באילת, הנחשבת לעיר תיירות, פועלת תחבורה ציבורית בשבת. מוניות מורשות לנסוע בשבת.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ספר שמות, פרק ל"א, פסוק י"ד
  2. רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן שכ"ח
  3. מסכת מנחות, דף ס"ד, עמוד א'
  4. כהן, א. (1997).העשור הראשון : תש"ח - תשי"ח. ירושלים:יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה.
  5. ברייטמן, א. (14.1.2008). הסכם הסטטוס קוו
  6. כהן, א. וזיסר, ב. (2003). מהשלמה להסלמה: השסע הדתי-החילוני בפתח המאה העשרים ואחת. ירושלים ותל אביב : שוקן

מודעה רבה: המכלול נועד לעיון בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית כלל.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0