צ'ארלס טיילור (מנהיג ליברי)
| לידה |
28 בינואר 1948 (גיל: 76) ארת'ינגטון, ליבריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | רפובליקת ליבריה | ||||
| מפלגה | המפלגה הלאומית הפטריוטית | ||||
| בת זוג | ג'ול טיילור | ||||
| |||||
צ'ארלס מקארתור גאנקיי טיילור (אנגלית: Charles McArthur Ghankay Taylor; נולד ב-28 בינואר 1948) הוא פוליטיקאי ליברי שכיהן כנשיא ורודן ליבריה בשנים 1997–2003. במהלך מלחמת האזרחים הליברית בשנות ה-90 המוקדמות, היה טיילור מפקד ומצביא בולט. לאחר סיום המלחמה, נבחר טיילור לנשיאות, אולם תקופת נשיאותו אופיינה באי יציבות פוליטית ושלטונית וכן במרידות והתנגשויות אלימות רבות, שבעקבותיהן נאלץ לפרוש מתפקיד הנשיא ולגלות מארצו אל ניגריה בשנת 2003.
בשנת 2006 הועמד טיילור למשפט בפני בית דין מיוחד של האו"ם לפשעי מלחמה בסיירה לאון, והוגש נגדו כתב אישום חמור הכולל בין היתר אישומים ברצח, ושימוש צבאי בילדים ובנערים. ביוני 2006, לבקשת בית הדין ובאישור מועצת הביטחון של האו"ם, נקבע כי משפטו של טיילור ייערך בהאג. המשפט נפתח ב-4 ביוני 2007, וטיילור הואשם ב-11 סעיפים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. טיילור החרים את הדיון, והוא התנהל בהיעדרו. עורך-דינו הקריא מכתב בשמו, בו נכתב כי לא הגיע לדיון מפני שסבר שבמציאות הנוכחית לא יזכה למשפט הוגן. ב-2012 הורשע בכל 11 הסעיפים, ונידון לחמישים שנות מאסר.
תחילת דרכו
צ'ארלס טיילור נולד ב-28 בינואר 1948, השלישי מבין 15 ילדים במונרוביה, בירת ליבריה. אביו היה אמריקאי-ליברי שכיהן כשופט במונרוביה, ואמו ליברית משבט גולה.
ב-1972 נסע טיילור למסצ'וסטס ולמד כלכלה באוניברסיטת בוסטון. במהלך לימודיו עבד כמאבטח, נהג משאית וטכנאי. עוד בזמן לימודיו היה ידוע כבעל דעות קיצוניות בכל הנוגע לפוליטיקה הליברית. טיילור הצטרף לארגון ULA (Union of Liberian Associations) והפך ליו"ר הארגון.
ב-1980 חזר טיילור לליבריה בזמן שהמדינה הייתה במתח רב בעקבות הירצחו של נשיא המדינה ויליאם טולברט ועלייתו לשלטון בהפיכה של רב-סמל סמואל דו. טיילור מונה למשרה בכירה בשלטון החדש כאחראי על הוצאות הממשלה במשרד הכלכלה. ב-1983 הואשם טיילור במעילה בסך יותר מ-900,000 דולר, ובאוקטובר של אותה שנה נמלט לארצות הברית. לבקשת ממשלת ליבריה נתפס טיילור בארצות הברית ונכלא ל-15 חודשים. בספטמבר 1985 ברח מהכלא וחזר למערב אפריקה בניסיון להדיח בכוח את סמואל דו מהשלטון.
עלייתו לשלטון
ב-1989 הגיע טיילור לחוף השנהב, שכנתה המזרחית של ליבריה, שם הצליח לגייס מספר רב של מורדים שהשתייכו לארגון בראשותו: NPFL (National Patriotic Front of Liberia). אנשי הארגון עברו אימון צבאי וקיבלו מימון מלוב בהנהגתו של מועמר קדאפי. בנוסף זכה הארגון לתמיכה של המדינות בורקינה פאסו וחוף השנהב וכן של מממנים פרטיים.
בערב חג המולד 1989 פלש טיילור לליבריה, מלווה בתומכים משבט גיו ומאנו (Gio) בנוסף לחיילים סדירים מבורקינה פאסו וליברים שהוגלו מארצם. הפלישה הייתה תחילתה של מלחמת אזרחים עקובה מדם שפגעה קשות במדינת ליבריה.
בתחילת הפלישה, הצליח דו לעצור את המרד שהנהיג טיילור, אך לאחר מספר חודשים עלה מספר הלוחמים תחת מנהיגותו של טיילור מ-170 ל-10,000 והם התקדמו אל עבר הבירה מונרוביה. בספטמבר 1990 כבש טיילור את מונרוביה, בעזרתו של פרינס ג'ונסון שחטף את סמואל דו, עינה אותו באכזריות והרג אותו. הריגתו של דו שכללה עינויים וכריתת איברים הוקלטה ונצפתה בחדשות העולם. בהמשך הורה טיילור לרצוח למעלה מ-200,000 איש. רבים נוספים נפצעו ויותר ממיליון ליברים ברחו למדינות שכנות.
טיילור סחף אחריו המון רב לא רק בזכות היותו אדם כריזמטי אלא גם משום שקודמו, סמואל דו, דיכא את האוכלוסייה הליברית, רדף אחר משכילים והגלה אותם וכן היה אחראי לרצח רבים משבטי גיו ומאנו, אשר היו בסכסוך עם שבט קרהן (Krahn) אשר דו נמנה עליו. בתגובה רצח טיילור בברוטליות חברים בשבט קרהן שתמכו בדו.
כ-15,000 איש מלוחמיו של טיילור היו "ילדים-חיילים" אשר גויסו בכפייה או נחטפו בדרכם לבית הספר ונשלחו למחנות אימונים, שם סוממו, הוכו והושפלו על מנת לגרום להם לבצע משימות מזוויעות. חלק מן ה"ילדים-חיילים" היו מתחת לגיל 9. מרבית ה"ילדים-חיילים" סבלו לאחר המלחמה מהתמכרות לסמים ומטראומות קשות.
המלחמה הסתיימה זמנית בשנת 1997 כאשר טיילור נבחר בבחירות דמוקרטיות-לכאורה לנשיא ה-21 של ליבריה. הבחירות נחשבו לאמינות יחסית ונכחו בהן כ-500 משקיפים בינלאומיים. למרות זאת, היו הבחירות שנויות במחלוקת מכיוון שנעשה שימוש בהפחדת האזרחים, שרבים מהם עייפו מהמלחמה ופחדו מחידוש ההרג אם טיילור לא ייבחר ולכן בחרו בו.
כאשר טיילור עלה לשלטון הוא ניסה ליצור רושם של אדם טוב לב, סולידרי ובעל ערכי משפחה בניגוד לקודמו דו, והוא הציג עצמו כנוצרי פרוטסטנטי מאמין שאינו מעשן ואינו שותה משקאות חריפים.
מעורבות במלחמות אזרחים באזור
בנוסף למלחמת האזרחים בין השנים 1989-1996, בה התרחשה לחימה בין כוח ה-AFL תחת פיקודו של הנשיא סמואל דו, לבין כוח ה-NPFL בהנהגתו של טיילור - היה טיילור מעורב במלחמת אזרחים נוספת, בין השנים 1999-2003, בזמן כהונתו כנשיא ליבריה. בתקופה זו, עקורים ליברים שברחו מערבה לגינאה השכנה בזמן מלחמת האזרחים הראשונה, חזרו ותקפו את ליבריה מכיוון גינאה. באותו הזמן ניסה להשיג טיילור שליטה על אוצרות הטבע, בעיקר יהלומים, של מדינת סיירה לאון, במטרה להתעשר מבלי לערער את המדינה.
טיילור סיפק תמיכה פיננסית, אימון צבאי, נשק, כוח אדם ועידוד ל-RUF (Revolutionary United Front) – צבא מורדים מסיירה לאון בהנהגת פודאי סאנקו (Foday Sankoh). צבא מורדים זה עסק בהתקפות נרחבות ושיטתיות כנגד האוכלוסייה בסיירה לאון, על מנת להשתלט על מכרות היהלומים. המורדים של סיירה לאון מימנו את לחימתם באמצעות חטיפת רבבות אזרחים אותם הכריחו באיומי נשק לעבוד במכרות יהלומים; היהלומים שנכרו הועברו לטיילור, שבתמורה דאג לספק נשק לארגון דרך בורקינה פאסו. יהלומים אלו כונו בשם "יהלומי הדמים".
במקרים רבים כאשר כוחות המורדים הללו כבשו טריטוריה, הם פעלו באכזריות כדי להוכיח את כוחם ולהטיל אימה על המקומיים - ביצעו מעשי ביזה, שרפת מבנים ציבוריים, ורצח, הענישו את אלו שנחשדו בתמיכה בכוחות הנגדיים ועוד.
הגליה והבאתו לדין
בשנת 2003 הוציא בית הדין המיוחד בסיירה לאון כתב אישום נגד טיילור באשמת פשעים נגד האנושות. טיילור, ששהה באותו זמן בגאנה במסגרת שיחות שלום, נמלט חזרה לליבריה מחשש שייעצר. כעבור חודשיים נכנע טיילור ללחצים ליציאתו מליבריה שהפעילו האו"ם, ארצות הברית, האיחוד האפריקאי והקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS), שהתקיימו במקביל להתקדמותם של כוחות מורדים יחד עם כוח נחתים של צבא ארצות הברית לעבר הבירה מונרוביה; הדבר הפתיע את טיילור והוא סיכם עם חברו נשיא ניגריה כי ייצא ל"גלות" בניגריה כ"מחווה" להזמנת נשיאהּ. טיילור לקח איתו סכום גדול של כסף ויצא לניגריה, שם ניהל עסקים רחבים.
שלוש שנים לאחר מכן, ב-2006, הוסגר טיילור לבית הדין המיוחד בסיירה לאון, על ידי שני אנשי עסקים ניגרים אשר גפיהם נכרתו על ידי כוחותיו של טיילור בליבריה. זאת לאחר שהאינטרפול הוציא צו מעצר בינלאומי המגובה בצווי האו"ם על מנת שייעצר. המשטרה הניגרית מצאה ועצרה את טיילור, אך הוא הצליח להימלט כעבור 48 שעות, וכל 22 השוטרים שעצרו אותו נעצרו לאחר מכן. טיילור נתפס על ידי הרשויות הניגריות בגבולה הדרומי של ניגריה במרץ 2006 בעודו מנסה לחצות את הגבול לקמרון. הוא הועבר לידי גוף בינלאומי והוטס למונרוביה במטוס ממשלתי ניגרי תחת שמירה, ומשם הוטס במסוק של האו"ם לבית הדין המיוחד בסיירה לאון.
טיילור היה מבוקש בידי בית הדין הבינלאומי והואשם בפשעים שבוצעו כנגד האנושות. ב-2006 הועמד לראשונה לדין בפני שופטי בין הדין המיוחד בסיירה לאון. בהמשך הועלתה הצעה בדבר העברת משפטו לבית הדין הבינלאומי בהאג, מחשש כי קיום המשפט בסיירה לאון יוביל לאי-יציבות במדינה ומהומות בליבריה השכנה. ממשלת הולנד קיבלה את הסכמת מועצת הביטחון של האו"ם למעבר, וביצעה אותו בתנאי שמדינה אחרת תסכים מראש לקבל את טיילור לאחר שמשפטו יסתיים - בריטניה הסכימה לקבל את טיילור כאשר יסתיים המשפט. ביוני 2006 מועצת הביטחון החליטה פה אחד כי על טיילור להישפט על ידי בית הדין בהאג. בנוסף מועצת הביטחון החליטה כי כל המדינות צריכות לשתף פעולה על מנת להביא לסיום המשפט ולהבטיח שכל ראייה ועדות יובאו ויעמדו לרשות בית הדין על פי בקשתו למטרת המשפט.
משפטו
לאחר עיכובים רבים, החל בינואר 2008 משפטו של טיילור בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. בשלב התביעה העידו 91 עדים, וב-2009 החל שלב ההגנה במשפטו. טיילור לא עומד לדין על מה שאירע במלחמת האזרחים בליבריה מסוף שנות ה-80, אלא הוא נאשם באחריות לליבוי מלחמת האזרחים בסיירה לאון השכנה במהלך שנות ה-90.
17 סעיפי האישום מ-2003 תוקנו לאחר מכן ל-11 סעיפים בגין פשעי מלחמה, פשעים כנגד האנושות ועוד הפרות חמורות, וזאת כפי שנכתב בבית הדין בשטחה של סיירה לאון, בין השנים 1996-2002. טיילור הואשם בגיבוי ארגון המורדים RUF שנלחמו בסיירה לאון על ידי הכשרה, תמיכה, סיוע, ליבוי הלחימה, קשירת קשרים עם מנהיגי ה-RUF וקשרים עם מספר ארגוני לחימה נוספים. בנוסף הואשם טיילור כאחראי ללחימתם של כוחות ליברים שתמכו בלוחמי סיירה לאון. כמו כן, הוא נאשם בגריפת רווחים מ"יהלומי דמים" שהופקו ממכרות שאזרחים הוכרחו לעבוד בהם עבור מורדי ה-RUF.
ההאשמות כנגד טיילור הן: 5 סעיפים של פשעי מלחמה – טרור כנגד אזרחים, רצח, מעשי התעללות, יחס אכזרי וביזה; 5 סעיפים של פשעים כנגד האנושות הכוללים מעשי רצח, קניבליזם, גרימת מומים וקטיעת איברים, הכאות, בצע יהלומי דמים ושעבוד; סעיף נוסף הוא גיוס כפוי של ילדים–חיילים ושימוש בהם.
התובע טוען כי על טיילור לשאת באחריות על הפשעים שלקח בהם חלק על ידי תכנון, ייזום, סיוע, הוראה וביצוע במטרה להשתלט על סיירה לאון – כאשר במהלכה הפשעים בוצעו. טיילור כפר בכל ההאשמות וטען שניסה להשיג שלום אזורי.
באפריל 2012 הורשע טיילור בכל 11 סעיפי האישום, וחודש לאחר מכן נידון לחמישים שנות מאסר.[2]
חיים אישיים
טיילור נישא לג'ול, פוליטיקאית ליבריאנית, ב-1997, ולהם בן אחד. ג'ול טיילור מילאה מספר תפקידים בכירים במהלך תקופת נשיאותו של טיילור, בהם סגנית נשיא הבנק המרכזי של ליבריה. היא הגישה בקשה לגירושין מטיילור ב-2005, שאושרה ב-2006. כיום היא מכהנת כסנאטורית מטעם מחוז בונג בסנאט של ליבריה.
לטיילור בן נוסף, צ'ארלס מק'ארתור עמנואל, שנולד ב-1977 במהלך שהותו של טיילור בארצות הברית. עמנואל גדל בארצות הברית עד גיל 17 עם אמו, שהייתה סטודנטית בקולג' בו למד טיילור. אז הצטרף עמנואל לאביו בליבריה, ומילא מספר תפקידים במשטרו, בהם מפקד ATU (Anti-Terrorist Unit), יחידת צבא שנודעה לשמצה באכזריותה כלפי אזרחים. הוא נעצר ב-2006 ונשפט למאסר של 97 שנים בארצות הברית, על הפרת זכויות אדם שביצע במהלך תפקידו בליבריה.
לקריאה נוספת
- Harris, David. From `warlord' to `democratic' president: how Charles Taylor won the 1997 Liberian elections. Cambridge University Press, 1999.
- Huband, Mark. The Liberien Civil War. Great Britain: Frank Cass, 1998.
- Pham, John-Peter. Child solidiers, Adult Intervests. New York: Nova Science, 2005.
קישורים חיצוניים
- אתר המוקדש למשפטו של צ'ארלס טיילור (באנגלית)
- כתב האישום של בית הדין בסיירה לאון נגד צ'ארלס טיילור (באנגלית)
- אסף אוני, יהודי טוב, באתר ynet, 23 במרץ 2010
- האג: החל שלב ההגנה במשפט צ'ארלס טיילור, באתר nrg, 13 ביולי 2007
- Suzanne Nossel, Justice for Africa: Charles Taylor in the Dock (באנגלית)
- Lydia Polgreen, A Master Plan Drawn in Blood (באנגלית)
- סוכנויות הידיעות, היסטוריה בהאג: הורשע נשיא ליבריה לשעבר, באתר ynet, 26 באפריל 2012
הערות שוליים
